la consécration, le ’hamets et l’affranchissement font cesser un gage.
הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד
Bava kama 90a בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Dirons-nous que [l’enseignement de] Rava est [l’objet d’une controverse entre] Tannaïm ? Non : tout le monde admet [l’enseignement de] Rava, et ici, les Sages ont renforcé le gage du mari.
לימא דרבא תנאי היא לא דכולי עלמא אית להו דרבא והכא אלמוה רבנן לשיעבודא דבעל
Et si tu veux, dis : selon tout le monde, ces Tannaïm n’admettent pas l’ordonnance d’Oucha, et ici ils divergent sur [la question de savoir si] l’acquisition des fruits équivaut à l’acquisition du fonds.
ואיבעית אימא דכולי עלמא לית להו להני תנאי תקנת אושא והכא בקנין פירות כקנין הגוף דמי קמיפלגי
Et [ils divergent] selon la controverse de ces Tannaïm, car il a été enseigné : Celui qui vend son esclave à un autre et stipule avec lui qu’il le servira [encore] trente jours,
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא המוכר עבדו לאחר ופסק עמו על מנת שישמשנו שלשים יום
Rabbi Meïr dit : le premier est soumis à la règle du « jour ou deux jours » (Ex 21, 21), parce qu’il est sous sa [puissance]. Il pense que l’acquisition des fruits équivaut à l’acquisition du fonds.
ר"מ אומר ראשון ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא תחתיו קסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי
Rabbi Yehouda dit : le second est soumis à la règle du « jour ou deux jours », parce qu’il est son argent. Il pense que l’acquisition des fruits n’équivaut pas à l’acquisition du fonds.
רבי יהודה אומר שני ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא כספו קסבר קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי
Rabbi Yossé dit : tous deux sont soumis à la règle du « jour ou deux jours », celui-ci parce qu’il est sous sa [puissance], et celui-là parce qu’il est son argent. Il doute si l’acquisition des fruits équivaut à l’acquisition du fonds ou n’équivaut pas à l’acquisition du fonds, et dans le doute [concernant] des vies, on tranche avec indulgence.
רבי יוסי אומר שניהם ישנן בדין יום או יומים זה מפני שהוא תחתיו וזה מפני שהוא כספו מספקא ליה קנין פירות אי כקנין הגוף דמי אי לאו כקנין הגוף דמי וספק נפשות להקל
Rabbi Eliézer dit : ni l’un ni l’autre ne sont soumis à la règle du « jour ou deux jours », celui-ci parce qu’il n’est pas sous sa [puissance], et celui-là parce qu’il n’est pas son argent.
רבי אליעזר אומר שניהם אינן בדין יום או יומים זה לפי שאינו תחתיו וזה לפי שאינו כספו
Rava dit : quelle est la raison de Rabbi Eliézer ? Le verset dit : « car il est son argent » (Ex 21, 21) : son argent qui lui est exclusivement propre.
אמר רבא מ"ט דרבי אליעזר אמר קרא (שמות כא, כא) כי כספו הוא כספו המיוחד לו
Selon qui va ce qu’a dit Amemar : « Un homme et une femme qui ont vendu des biens de jouissance (melog) n’ont rien fait du tout » ? Selon qui ? Selon Rabbi Eliézer.
כמאן אזלא הא דאמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום כמאן כרבי אליעזר
Qui a enseigné ce que nos maîtres ont enseigné : « Celui qui est à moitié esclave et à moitié libre, et de même l’esclave de deux associés, ne sortent pas libres [par la perte] des membres principaux qui ne repoussent pas » ? Rav Mordekhaï dit à Rav Achi : voici ce qu’on dit au nom de Rava : c’est Rabbi Eliézer.
מאן תנא להא דת"ר מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכן עבד של שני שותפין אין יוצאין בראשי אברים שאינן חוזרין אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרי משמיה דרבא ר' אליעזר היא
Rabbi Eliézer n’a-t-il pas dit : « son argent qui lui est exclusivement propre » ? Ici aussi, [il faut] son esclave qui lui est exclusivement propre.
מי לא אמר ר' אליעזר כספו המיוחד לו הכא נמי עבדו המיוחד לו:
MICHNA: Celui qui frappe son prochain d’un coup de poing lui donne un sela. Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Yossé le Galiléen : un mané. S’il l’a giflé, il lui donne deux cents zouz ; [s’il l’a frappé] du revers de la main, il lui donne quatre cents zouz.
מתני׳ התוקע לחבירו נותן לו סלע רבי יהודה אומר משום ר' יוסי הגלילי מנה סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז
S’il lui a tiré l’oreille, arraché les cheveux, craché [sur lui] et que son crachat l’a atteint, s’il lui a ôté son manteau, s’il a découvert la tête d’une femme au marché, il donne quatre cents zouz.
צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו רוקו העביר טליתו ממנו פרע ראש האשה בשוק נותן לו ארבע מאות זוז
Original : Bava Kamma 90a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.