Structure du débat :Question 2Preuve 5Récit 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
nous avons donc besoin de l’évaluation du tribunal ; or, puisqu’on a prononcé la sentence de mort, nous ne le retenons pas pour l’évaluation du tribunal, et nous ne faisons pas traîner son jugement.
אלמא בעינן אומדנא דבי דינא והא כיון דגמר דינא לקטלא לא משהינן ליה לאומדנא דבי דינא ולא מענינן לדיניה
S’il s’est enfui, même si on ne l’a pas jugé selon les lois des affaires capitales, comment le jugerions-nous selon les lois des affaires pécuniaires, sans le propriétaire ? [Il s’agit d’un cas] où l’on a reçu les témoins, puis il s’est enfui.
אי ברח כי לא דנוהו דיני נפשות היכי דיינינא ליה דיני ממונות בלא בעלים דקביל סהדי וברח
En fin de compte, d’où se paie-t-on ? Sur le travail de labour [qu’il a accompli entre-temps]. S’il en est ainsi, [pour un bœuf] inoffensif, qu’on le juge d’abord selon les lois des affaires pécuniaires, qu’on se paie sur le travail de labour, puis qu’on le juge selon les lois des affaires capitales !
סוף סוף מהיכא משתלם מרידיא אי הכי תם נדייניה דיני ממונות ברישא ונשתלם מרידיא והדר נדייניה דיני נפשות
Disons-nous que c’est pour la mise à mort que nous évaluons [si] avec ceci l’âme s’en va ou avec cela l’âme ne s’en va pas, mais pour les dommages, n’importe quoi [suffit] ? Ou bien n’y a-t-il pas de différence ?
מי אמרינן לקטלא הוא דאמדינן בהכי נפקא נשמה בהכי לא נפקא נשמה אבל לנזקין כל דהו או דלמא לא שנא
Viens [et] entends : De même qu’une fosse qui est capable de tuer [a] dix palmes, de même tout ce qui est capable de tuer [a] dix palmes. S’ils avaient moins de dix palmes et qu’un bœuf ou un âne y est tombé et est mort, il est exempt ; s’il y a été endommagé, il est tenu.
ת"ש מה בור שיש בו כדי להמית עשרה טפחים אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור הוזק בו חייב
N’est-ce pas qu’il compte de bas en haut, et voici ce qu’il dit : d’une palme jusqu’à dix, il n’y a pas de mort, mais il y a des dommages. Donc, pour les dommages, n’importe quoi [suffit] ; déduis-en qu’on n’évalue pas pour les dommages !
מאי לאו ממטה למעלה קא חשיב והכי קאמר מטפח ועד עשרה מיתה ליכא נזקין איכא אלמא לנזקין כל דהו שמע מינה אין אומדין לנזקין
Non : il compte de haut en bas, et voici ce qu’il dit : [à] dix, il y a mort ; [à] un peu moins de dix, il y a des dommages, il n’y a pas de mort. Et en réalité, je te dirai qu’il y a une évaluation pour les dommages, et pour chaque chose il faut [une profondeur] telle qu’on puisse s’y endommager.
לא ממעלה למטה קא חשיב והכי קאמר עשרה מיתה איכא פחות מעשרה פורתא נזקין איתא מיתה ליכא ולעולם אימא לך יש אומד לנזקין וכל מידי ומידי כי היכי דמיתזקה ביה בעינן
Viens [et] entends : S’il l’a frappé sur l’œil et l’a aveuglé, sur l’oreille et l’a rendu sourd, l’esclave sort libre par cela. [S’il a frappé] en face de son œil et qu’il ne voit plus, en face de son oreille et qu’il n’entend plus, l’esclave ne sort pas libre par cela. Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce que nous avons besoin d’une évaluation ? Déduis-en qu’il y a une évaluation pour les dommages !
תא שמע הכהו על עינו וסימאו על אזנו וחירשו עבד יוצא בהן לחירות כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן לחירות מאי טעמא לאו משום דבעינן אומדנא ושמע מינה יש אומדנא לנזקין
Non : c’est parce que nous disons que c’est lui qui s’est effrayé, comme il a été enseigné : Celui qui effraie son prochain est exempt selon les lois humaines et tenu selon les lois du Ciel. Comment ? S’il a crié dans son oreille et l’a rendu sourd, il est exempt ; s’il l’a saisi, a crié dans son oreille et l’a rendu sourd, il est tenu.
לא משום דאמרינן הוא דאבעית נפשיה כדתניא המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כיצד תקע באזנו וחירשו פטור אחזו ותקע באזנו וחירשו חייב
Viens [et] entends : [Pour] cinq choses, on l’évalue et on lui paie immédiatement ; les soins médicaux et l’arrêt de travail, jusqu’à ce qu’il soit guéri. Si on l’a évalué et que son état allait en s’aggravant, on ne lui paie que selon l’évaluation.
ת"ש חמשה דברים אומדין אותו ונותנין לו מיד ריפוי ושבת עד שיתרפא אמדוהו והיה מתנונה והולך אין נותנין לו אלא כמו שאמדוהו
Si on l’a évalué et qu’il a guéri, on lui paie tout ce qu’on avait évalué. Déduis-en qu’il y a une évaluation pour les dommages ! Évaluer l’homme, combien il sera malade de ce coup, combien il ne le sera pas, ce n’est pas notre question, car nous évaluons certainement. Notre question porte sur l’évaluation de l’objet : s’il cause ce dommage ou non. Qu’en est-il ?
אמדוהו והבריא נותנין לו כל מה שאמדוהו ש"מ יש אומד לנזקין למימד גברא כמה ליקצר מיהא מכה כמה לא מקצר לא קא מבעי לן דודאי אמדינן כי קא מבעיא לן למימד חפצא אי עביד האי נזקא או לא מאי
Viens [et] entends : Chimon le Témanite dit : de même que le poing se caractérise par le fait qu’il est livré [à l’examen] de l’assemblée et des témoins, de même tout ce qui se caractérise par le fait qu’il est livré [à l’examen] de l’assemblée et des témoins. Déduis-en qu’il y a une évaluation pour les dommages ; déduis-le.
ת"ש שמעון התימני אומר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים אף כל מיוחד שמסור לעדה ולעדים שמע מינה יש אומד לנזקין שמע מינה:
Le maître a dit : « Si on l’a évalué et qu’il a guéri, on lui paie tout ce qu’on avait évalué ». Cela soutient Rava, car Rava a dit : celui qu’on a évalué [comme malade] pour une journée entière, et qui a guéri à la moitié de la journée et accomplit son travail, nous lui donnons [le prix] de la journée entière : c’est du Ciel qu’on a eu pitié de lui.
אמר מר אמדוהו והבריא נותנין לו כל מה שאמדוהו מסייע ליה לרבא דאמר רבא האי מאן דאמדוהו לכולי יומא ואיתפח לפלגא דיומא וקא עביד עבידתא יהבינן ליה דכולי יומא מן שמיא הוא דרחמי עליה:
S’il a craché et que le crachat l’a atteint, s’il a ôté, etc. Rav Papa dit : on n’a enseigné cela que [si le crachat l’a atteint] lui ; mais sur son vêtement, non. Que ce soit comme s’il lui avait fait honte par des paroles !
רקק והגיע בו הרוק והעביר כו': אמר רב פפא לא שנו אלא בו אבל בבגדו לא וניהוי כי בייש בדברים
On dit en Occident [en terre d’Israël] au nom de Rabbi Yossé bar Avin : cela revient à dire que s’il lui a fait honte par des paroles, il est exempt de tout.
אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר אבין זאת אומרת ביישו בדברים פטור מכלום:
Tout dépend de sa dignité, etc. Ils ont posé la question : le premier Tanna parle-t-il dans le sens de l’indulgence ou dans le sens de la rigueur ? Il parle dans le sens de l’indulgence, car il y a un pauvre auquel il ne faut pas donner autant. Ou bien parle-t-il dans le sens de la rigueur, car il y a un riche auquel il faut donner davantage ?
הכל לפי כבודו [וכו']: איבעיא להו תנא קמא לקולא קאמר או לחומרא קאמר לקולא קאמר דאיכא עני דלא בעי למשקל כולי האי או דלמא לחומרא קאמר דאיכא עשיר דבעי למיתב ליה טפי
Viens [et] entends : puisque Rabbi Akiva dit : « Même les pauvres d’Israël, on les considère comme s’ils étaient des hommes libres déchus de leurs biens, car ils sont les fils d’Abraham, d’Isaac et de Jacob », déduis-en que le premier Tanna parle dans le sens de l’indulgence ; déduis-le.
תא שמע מדקאמר ר' עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותן כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב שמע מינה תנא קמא לקולא קאמר ש"מ:
Il arriva qu’un homme découvrit la tête d’une femme, etc. Accorde-t-on un délai ? Rabbi ’Hanina n’a-t-il pas dit : on n’accorde pas de délai pour les blessures ?
ומעשה באחד שפרע ראש האשה [וכו']: ומי יהבינן זמן והאמר רבי חנינא אין נותנין זמן לחבלות
Nous ne lui accordons pas de délai pour une blessure, qui lui a fait perdre de l’argent ; mais pour une honte, qui ne lui a pas fait perdre d’argent, nous [en] accordons.
כי לא יהבינן ליה זמן לחבלה דחסריה ממונא אבל לבושת דלא חסריה ממונא יהבינן:
Il la guetta [alors qu’elle se tenait] à l’entrée de sa cour, etc. Mais il a été enseigné : Rabbi Akiva lui dit : tu as plongé dans des eaux puissantes et tu as remonté un tesson dans ta main ; un homme a le droit de se blesser lui-même !
שמרה עומדת על פתח חצירה וכו': והתניא אמר לו ר' עקיבא צללת במים אדירים והעלית חרס בידך אדם רשאי לחבל בעצמו
Rava dit : ce n’est pas difficile : ici, [il s’agit] d’une blessure ; là, d’une honte. Mais notre Michna traite d’une honte,
אמר רבא לא קשיא כאן בחבלה כאן בבושת והא מתניתין בבושת הוא
Original : Bava Kamma 91a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.