Structure du débat :Baraïta 2Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
il recouvre le principal sur les biens hypothéqués et l’amélioration sur les biens libres, puisque le propriétaire du terrain est venu prendre son terrain et son amélioration.
גובה את הקרן מנכסים משועבדים ואת השבח מנכסים בני חורין דאתא בעל ארעא ושקיל ארעיה ושבחיה
N’est-ce pas [le cas d’]un ignorant, qui ne savait pas si un terrain peut être volé ou non, et néanmoins le propriétaire du terrain vient prendre le terrain et son amélioration ? Déduis-en qu’on impose l’amende même pour un acte involontaire. On répond : Non, il s’agit d’un acheteur érudit, qui savait.
מאי לאו בעם הארץ דלא ידע דקרקע נגזלת או אינה נגזלת ואפי' הכי קאתי בעל קרקע ושקיל לארעא ושבחה ושמע מינה בשוגג נמי קניס אמרי לא בלוקח תלמיד חכם וידע
Viens entendre : [S’il lui a donné de la laine] pour la teindre en rouge et qu’il l’a teinte en noir, en noir et qu’il l’a teinte en rouge, Rabbi Meïr dit : il lui donne le prix de sa laine. Le prix de sa laine, oui ; le prix de sa laine et de la plus-value, non.
תא שמע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר' מאיר אומר נותן לו דמי צמרו דמי צמרו אין דמי צמרו ושבחו לא
Or, s’il te vient à l’esprit qu’on impose l’amende même pour un acte involontaire, il devrait lui donner le prix de sa laine et de la plus-value ! N’en déduis-tu donc pas qu’on impose l’amende pour un acte délibéré, et non pour un acte involontaire ? Déduis-en.
« Rabbi Yehouda dit : l’objet volé revient tel quel. Rabbi Chimon dit : on la considère comme si elle avait été estimée en argent chez lui. » Quelle différence y a-t-il entre eux ?
רבי יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה ר"ש אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף מאי בינייהו
Rav Zevid dit : Ils sont en désaccord sur la plus-value qui se trouve sur l’objet volé : Rabbi Yehouda pense qu’elle appartient au volé, et Rabbi Chimon pense qu’elle appartient au brigand.
אמר רב זביד בשבח שעל גבי גזילה קמיפלגי ר' יהודה סבר דנגזל הוי ור"ש סבר דגזלן הוי
Rav Papa dit : Selon tous, la plus-value qui se trouve sur l’objet volé appartient au brigand ; et ici ils sont en désaccord sur [la part reçue par un métayer à] moitié, au tiers ou au quart : Rabbi Yehouda pense que la plus-value qui se trouve sur l’objet volé appartient entièrement au brigand, et Rabbi Chimon pense que le brigand en prend [seulement comme un métayer], à moitié, au tiers ou au quart.
רב פפא אמר דכ"ע שבח שעל גבי גזילה דגזלן הוי והכא למחצה לשליש ולרביע קמיפלגי רבי יהודה סבר שבח שעל גבי גזילה כוליה דגזלן הוי ורבי שמעון סבר למחצה לשליש ולרביע הוא דשקיל גזלן
Nous avons appris : S’il a volé une vache qui est devenue pleine chez lui et a mis bas, une brebis qui s’est chargée [de laine] chez lui et qu’il l’a tondue, il paie [la valeur] au moment du vol. Si elle a mis bas, oui ; si elle n’a pas mis bas, elle revient telle quelle.
תנן גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזילה ילדה אין לא ילדה הדרא בעינא
Cela va bien selon Rav Zevid, qui dit que, selon Rabbi Yehouda, la plus-value qui se trouve sur l’objet volé appartient au volé : de qui est cette [Michna] ? De Rabbi Yehouda. Mais selon Rav Papa, qui dit qu’elle appartient au brigand, de qui est-elle ? Ni de Rabbi Yehouda ni de Rabbi Chimon !
בשלמא לרב זביד דאמר שבח שעל גבי גזילה דנגזל הוי לר' יהודה הא מני רבי יהודה היא אלא לרב פפא דאמר דגזלן הוי הא מני לא רבי יהודה ולא ר"ש
Rav Papa te dira : Il en va de même si elle n’a pas mis bas : il paie [la valeur] au moment du vol ; et s’il enseigne « elle a mis bas », c’est que, ayant employé « elle a mis bas » au début, il l’emploie aussi à la fin.
אמר לך רב פפא הוא הדין אפילו לא ילדה נמי כשעת הגזילה הוא דמשלם והא דקתני ילדה איידי דנסיב רישא ילדה נסיב סיפא נמי ילדה
Il est enseigné conformément à Rav Papa : Rabbi Chimon dit : on la considère comme si elle avait été estimée en argent chez lui, à moitié, au tiers ou au quart.
תניא כוותיה דרב פפא ר' שמעון אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף למחצה לשליש ולרביע
Rav Achi dit : Quand nous étions chez Rav Kahana, nous nous sommes demandé : selon Rabbi Chimon, qui dit que le brigand prend à moitié, au tiers ou au quart, quand nous l’écartons, l’écartons-nous avec de l’argent, ou peut-être prend-il sur la bête elle-même ?
אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא איבעיא לן לר' שמעון דאמר למחצה לשליש ולרביע הוא דשקיל גזלן כי מסלקינן ליה בדמי מסלקינן ליה או דילמא מבשרא שקול
Et nous l’avons résolu à partir de ce qu’a dit Rav Na’hman au nom de Chmouel : Pour trois [personnes] on évalue la plus-value et on la leur rembourse en argent ; les voici : le premier-né à l’égard du [frère] simple,
ופשטנא מהא דאמר רב נחמן אמר שמואל שלשה שמין להן השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן בכור לפשוט
Ravina dit à Rav Achi : Chmouel a-t-il dit que le créancier rembourse la plus-value à l’acheteur ? Chmouel n’a-t-il pas dit : le créancier recouvre [aussi] la plus-value ? Il lui répondit : Il n’y a pas de difficulté : ici, il s’agit d’une plus-value qui arrive aux épaules [une récolte prête à être portée] ; là, d’une plus-value qui n’arrive pas aux épaules.
אמר ליה רבינא לרב אשי מי אמר שמואל בעל חוב ללוקח יהיב ליה שבח והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח א"ל לא קשיא כאן בשבח המגיע לכתפים וכאן בשבח שאין מגיע לכתפים
Il lui dit : Mais il y a des faits chaque jour, et Chmouel fait recouvrer même la plus-value qui arrive aux épaules ! Il lui répondit : Il n’y a pas de difficulté :
אמר ליה והא מעשים בכל יום וקא מגבי שמואל אפי' שבח המגיע לכתפים אמר ליה לא קשיא
Original : Bava Kamma 95b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.