Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 3Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
il lui donne la monnaie qui a cours à ce moment-là. Et Chmouel dit : il peut lui dire : « Va la dépenser à Méchan ». Rav Na’hman dit : La parole de Chmouel est raisonnable s’il a l’occasion d’aller à Méchan ; mais s’il n’en a pas l’occasion, non.
נותן לו מטבע היוצא באותה שעה ושמואל אמר יכול לומר לו לך הוציאו במישן אמר רב נחמן מסתברא מילתיה דשמואל דאית ליה אורחא למיזל למישן אבל לית ליה אורחא לא
Rava objecta à Rav Na’hman : On ne rachète pas [la seconde dîme] avec des pièces qui n’ont pas cours. Comment ? S’il avait des pièces de Ben Koziba, des pièces jérusalémites, ou des pièces des premiers rois, on ne rachète pas avec elles. Mais [celles] des derniers [rois], semblables à celles des premiers, on rachète avec elles !
איתיביה רבא לרב נחמן אין מחללין על המעות שאינם יוצאות כיצד היו לו מעות כוזביות ירושלמיות או של מלכים הראשונים אין מחללין הא של אחרונים דומיא דראשונים מחללין
Mais quand Chmouel parle, c’est du cas où les royaumes sont pointilleux l’un envers l’autre. [Alors] comment peut-il les y apporter ? Il les apporte avec difficulté, car on ne fouille pas, et si on les trouve, on s’en offusque.
אלא כי אמר שמואל כשמלכיות מקפידות זו על זו היכי מצי ממטי להו דממטי לה ע"י הדחק דלא בחשי ואי משכחי קפדי
Viens entendre : On ne rachète pas avec des pièces d’ici quand on est en Babylonie, ni avec des pièces de Babylonie quand on est ici ; avec des pièces de Babylonie quand on est en Babylonie, on rachète. Il enseigne en tout cas : on ne rachète pas avec des pièces d’ici quand on est en Babylonie, bien qu’on finisse par monter là-bas !
ת"ש אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל ושל בבל והן כאן של בבל והן בבבל מחללין קתני מיהת אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל אע"ג דסופו למיסק להתם
De quoi s’agit-il ici ? Du cas où les royaumes sont pointilleux l’un envers l’autre. S’il en est ainsi, les pièces de Babylonie quand on est en Babylonie, à quoi servent-elles ? Elles servent à acheter une bête et à la faire monter à Jérusalem.
הכא במאי עסקינן כשמלכיות מקפידות זו על זו אי הכי של בבל והן בבבל למאי חזו חזו דזבין בהו בהמה ומסיק לירושלים
Mais n’est-il pas enseigné : on a institué que les pièces aient cours à Jérusalem pour cette raison ? Rabbi Zeïra dit : Il n’y a pas de difficulté : ici, à l’époque où la main d’Israël est forte sur les nations du monde ; là, à l’époque où la main des nations du monde est forte sur eux-mêmes [c’est-à-dire sur Israël].
והתניא התקינו שיהו המעות יוצאות בירושלים מפני כך א"ר זירא לא קשיא כאן בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם כאן בזמן שיד אומות העולם תקיפה על עצמן
Les Sages ont enseigné : Quelle est la monnaie de Jérusalem ? David et Salomon d’un côté, et « Jérusalem, ville sainte » de l’autre côté. Et quelle est la monnaie d’Abraham notre père ? Un vieillard et une vieille femme d’un côté, un jeune homme et une jeune fille de l’autre côté.
ת"ר איזהו מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקודש מצד אחר ואיזהו מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר
Rava demanda à Rav ’Hisda : Celui qui prête à son prochain en une certaine monnaie, et on en a augmenté [la valeur], qu’en est-il ? Il lui répondit : il lui donne la monnaie qui a cours à ce moment-là. Il lui dit : Même si [l’augmentation] est grande ? Il lui répondit : Oui. Il lui dit : Même si elle est énorme ? Il lui répondit : Oui. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
בעא מיניה רבא מרב חסדא המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו מהו אמר לו נותן לו מטבע היוצא באותה שעה א"ל ואפילו כי נפיא א"ל אין א"ל אפי' כי תרטיא א"ל אין
Mais les fruits deviennent meilleur marché ! Rav Achi dit : Nous examinons : si c’est à cause de la monnaie qu’ils sont devenus meilleur marché, nous lui déduisons [la différence] ;
והא קא זיילין פירי אמר רב אשי חזינן אי מחמת טיבעא זיל מנכינן ליה
Original : Bava Kamma 97b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.