et si c’est à cause du marché qu’ils sont devenus meilleur marché, nous ne lui déduisons pas.
ואי מחמת תרעא זיל לא מנכינן ליה
Bava kama 98a בבא קמא
Structure du débat :Question 1Objection 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais elle s’est appréciée quant au métal ! [On agit] plutôt comme dans le cas que Rav Papa et Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, ont jugé à propos des zouz d’Agardamis l’Arabe : jusqu’à dix pour huit. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
והא קא שבח לענין נסכא אלא כי הא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי עובדא בזוזי דאגרדמיס טייעא עד י' בתמניא
Rabba dit : Celui qui jette la pièce de monnaie de son prochain dans la Grande Mer est exempt. Pourquoi ? Il lui dit : « Elle est posée devant toi ; si tu veux, prends-la ». Cela ne vaut que pour des eaux limpides, où il la voit, mais non pour des eaux troubles, où il ne la voit pas. Et cela ne vaut que s’il l’a fait tomber [de sa main] ; mais s’il l’a prise dans sa main, il l’a volée et doit la restituer.
אמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור מאי טעמא אמר הא מנח קמך אי בעית שקליה והני מילי בצלולין דקא חזי ליה אבל עכורין דלא קחזי ליה לא והני מילי דאדייה אדויי אבל שקליה בידיה מיגזל גזליה השבה בעי מיעבד
Rava objecta : On ne rachète pas [la seconde dîme] avec des pièces qui ne sont pas à sa disposition. Comment ? S’il avait des pièces à Kastra, ou à la Montagne du Roi, ou si sa bourse est tombée dans la Grande Mer, on ne rachète pas avec elles. Rabba dit : Pour la dîme, c’est différent, car il faut [que l’argent] soit disponible dans ta main, puisque le Miséricordieux a dit : « Tu serreras l’argent dans ta main » (Dt 14, 25), et ce n’est pas le cas.
מתיב רבא אין מחללין על מעות שאינן ברשותו כיצד היו לו מעות בקסטרא או בהר המלך או שנפל כיסו לים הגדול אין מחללין אמר רבה שאני לענין מעשר דבעינן מצוי בידך דרחמנא אמר (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך וליכא
Et Rabba dit : Celui qui efface [l’effigie de] la pièce de monnaie de son prochain est exempt. Pourquoi ? Parce qu’il n’a rien fait. Cela ne vaut que s’il l’a frappée au marteau et l’a aplatie ; mais s’il l’a limée à la lime, il l’a diminuée.
ואמר רבה השף מטבע של חבירו פטור מאי טעמא דהא לא עבד ולא מידי וה"מ דמחייה בקורנסא וטרשיה אבל שייפא בשופינא חסורי חסריה
Rava objecta : S’il l’a frappé à l’œil et l’a rendu aveugle, à l’oreille et l’a rendu sourd, l’esclave sort libre à cause d’eux ; [s’il a frappé] à côté de son œil et qu’il ne voit plus, à côté de son oreille et qu’il n’entend plus, l’esclave ne sort pas libre à cause d’eux.
מתיב רבא הכהו על עינו וסמאה על אזנו וחרשו עבד יוצא בהן לחירות כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן לחירות
Rabba suit son propre raisonnement, car Rabba a dit : S’il a rendu son père sourd, il est mis à mort, car il est impossible de rendre sourd sans blessure, puisqu’une goutte de sang tombe dans son oreille.
רבה לטעמיה דאמר רבה חרשו לאביו נהרג שאי אפשר לחרישה בלא חבורה דטפתא דדמא נפלת ליה באוניה
Et Rabba dit : Celui qui fend l’oreille de la vache de son prochain est exempt. Pourquoi ? La vache reste telle qu’elle était, car il n’a rien fait ; et tous les bœufs ne sont pas destinés à l’autel.
ואמר רבה הצורם אוזן פרתו של חבירו פטור מאי טעמא פרה כדקיימא קיימא דלא עבד ולא מידי וכולהו. שוורים לאו לגבי מזבח קיימי
Rava objecta : Celui qui effectue un travail avec l’eau lustrale ou avec la vache rousse est exempt selon les lois humaines et redevable selon les lois du Ciel. C’est [seulement] un travail, dont le dommage ne se voit pas, [qui est exempt] ; mais celui qui fend [l’oreille], dont le dommage se voit, serait donc redevable selon les lois humaines !
מתיב רבא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים מלאכה הוא דלא מינכר היזיקה אבל צורם דמינכר היזיקה הכי נמי דמחייב בדיני אדם
On répond : Il en va de même même pour celui qui fend [l’oreille] : il est exempt ; et ceci nous enseigne que même pour un travail, dont le dommage ne se voit pas, on est redevable selon les lois du Ciel.
אמרי הוא הדין דאפילו צורם פטור והא קא משמע לן דאפילו מלאכה דלא מינכר היזיקה חייב בדיני שמים
Et Rabba dit : Celui qui brûle l’acte de créance de son prochain est exempt, car il lui dit : « J’ai brûlé un papier qui t’appartenait ». Rami bar ’Hama objecta : Comment est-ce ?
ואמר רבה השורף שטרו של חבירו פטור דאמר ליה ניירא קלאי מינך מתקיף לה רמי בר חמא היכי דמי
Original : Bava Kamma 98a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.