[s’entend] déduction faite des frais.
חוץ מן ההוצאה:
Bava metsi’a 101a בבא מציעא
Structure du débat :Baraïta 2Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Si un fleuve a emporté ses oliviers » : ’Oula a dit au nom de Rech Lakich : On ne l’a enseigné que lorsqu’ils ont été arrachés avec leurs mottes et après trois [ans].
שטף נהר זיתיו: אמר עולא אמר ריש לקיש לא שנו אלא שנעקרו בגושיהן ולאחר שלש
Mais dans les trois [ans], tout appartient au propriétaire des oliviers, car il lui dit : Si tu les avais plantés, aurais-tu mangé [leurs fruits] dans les trois [ans] ?
אבל בתוך שלש הכל של בעל הזיתים דאמר ליה אי את נטעת בתוך שלש מי הוה אכלת
Mais que l’autre lui dise : Si je les avais plantés après les trois [ans], j’aurais mangé le tout ; maintenant, tu en manges la moitié avec moi !
ולימא ליה אי אנא נטעי לאחר שלש הוה אכילנא ליה כוליה השתא קאכלת פלגא בהדאי
Mais [plutôt], lorsque Ravin vint, il dit au nom de Rech Lakich : On ne l’a enseigné que lorsqu’ils ont été arrachés avec leurs mottes et dans les trois [ans] ; mais après les trois [ans], tout appartient au propriétaire du sol, car il lui dit : Si je les avais plantés après les trois [ans], n’en aurais-je pas mangé le tout ?
אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש לא שנו אלא שנעקרו בגושיהן ובתוך שלש אבל לאחר שלש הכל לבעל הקרקע דאמר ליה אי אנא נטעי לאחר שלש מי לא הוה אכילנא ליה כוליה
Mais que l’autre lui dise : Si tu les avais plantés dans les trois [ans], tu n’en aurais pas mangé ; maintenant, tu en manges la moitié avec moi ! — Parce qu’il lui dit : Si je les avais plantés, je les aurais [d’abord] faits petits, et j’aurais semé dessous des bettes et des légumes.
ולימא ליה אי את נטעת בתוך שלש לא הוה אכלת השתא קא אכלת פלגא בהדאי משום דאמר ליה אי אנא נטעי הוה קטיני וזרענא תחותייהו סילקא וירקא
Il est enseigné : Si l’autre dit : « Je prends mes oliviers », on ne l’écoute pas. Quelle en est la raison ? Rabbi Yo’hanan a dit : À cause du peuplement de la terre d’Israël. Rabbi Yirmeya a dit : Un cas comme celui-ci requiert un grand [Sage].
תנא אמר הלה זיתיי אני נוטל אין שומעין לו מאי טעמא אמר רבי יוחנן משום ישוב ארץ ישראל אמר ר' ירמיה כגון דא צריכא רבה
Nous avons appris là-bas : Rabbi Yehouda dit : Celui qui reçoit à fermage le champ de ses pères d’un non-Juif prélève la dîme et lui donne [sa part].
תנן התם ר' יהודה אומר המקבל שדה אבותיו מן הנכרי מעשר ונותן לו
Ils pensaient : Qu’est-ce que « le champ de ses pères » ? La terre d’Israël. Et pourquoi l’appelle-t-on « le champ de ses pères » ? Le champ d’Abraham, d’Isaac et de Jacob.
סברוה מאי שדה אבותיו ארץ ישראל ואמאי קרו לה שדה אבותיו שדה אברהם יצחק ויעקב
Et il pense que le non-Juif n’a pas de droit de propriété en terre d’Israël [suffisant] pour soustraire [la récolte] à la dîme.
וקסבר אין קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר
Et le métayer est considéré comme le fermier : de même que le fermier, qu’il ait travaillé ou non, doit prélever la dîme et lui donner [la redevance], car c’est comme s’il payait sa dette, de même le métayer est comme s’il payait sa dette : il prélève la dîme et lui donne [sa part].
ומקבל כחוכר דמי מה חוכר בין עבד ובין לא עבד בעי עשורי ומיתן ליה דכי פורע חובתו דמי אף מקבל נמי כי פורע חובתו דמי מעשר ונותן לו
Rav Kahana dit à Rav Papi, et certains disent à Rav Zevid : Mais alors ce qui est enseigné : « Rabbi Yehouda dit : Celui qui reçoit à fermage le champ de ses pères d’un oppresseur non-Juif prélève la dîme et lui donne » — pourquoi parler précisément d’un oppresseur ? Même s’il n’est pas oppresseur !
א"ל רב כהנא לרב פפי ואמרי לה לרב זביד אלא הא דתניא רבי יהודה אומר המקבל שדה אבותיו ממציק נכרי מעשר ונותן לו מאי איריא מציק אפילו אין מציק נמי
Mais [plutôt], en réalité, le non-Juif a un droit de propriété en terre d’Israël [suffisant] pour soustraire [la récolte] à la dîme, et le métayer n’est pas considéré comme le fermier.
אלא לעולם יש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר ומקבל לאו כחוכר דמי
Et qu’est-ce que « le champ de ses pères » ? Réellement le champ de ses pères ; et c’est lui que les Sages ont frappé d’une amende, car, comme il lui est plus cher, il va le prendre à fermage ; mais pas n’importe qui.
ומאי שדה אבותיו שדה אבותיו ממש ולדידיה הוא דקנסוה רבנן דאיידי דחביבא עליה טפי ואזיל מקבל לה אבל איניש דעלמא לא
Et lui, pourquoi les Sages l’ont-ils frappé d’une amende ? Rabbi Yo’hanan a dit : Afin qu’il [revienne] intact entre ses mains.
ולדידיה מ"ט קנסוה רבנן אמר ר' יוחנן כדי שתהא ברה בידו
Rabbi Yirmeya a dit : Un cas comme celui-ci requiert un grand [Sage].
אמר רבי ירמיה כגון דא צריכא רבה
Il a été dit : Celui qui descend dans le champ de son prochain et le plante sans autorisation, Rav a dit : On évalue pour lui, et sa main est en dessous. Et Chmouel a dit : On estime combien un homme voudrait donner pour [faire] planter ce champ.
איתמר היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות אמר רב שמין לו וידו על התחתונה ושמואל אמר אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה
Rav Papa a dit : Ils ne divergent pas : ici, [il s’agit] d’un champ destiné à être planté ; là, d’un champ qui n’est pas destiné à être planté.
אמר רב פפא ולא פליגי כאן בשדה העשויה ליטע כאן בשדה שאינה עשויה ליטע
Et cet [enseignement] de Rav n’a pas été dit explicitement, mais a été déduit : car quelqu’un vint devant Rav, qui lui dit : « Va, évalue pour lui. » Il lui répondit : « Je ne veux pas. » Il lui dit : « Va, évalue pour lui, et sa main sera en dessous. » Il lui répondit : « Je ne veux pas. »
והא דרב לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דההוא דאתא לקמיה דרב א"ל זיל שום ליה א"ל לא בעינא א"ל זיל שום ליה וידו על התחתונה א"ל לא בעינא
Finalement, il le vit qui l’entourait d’une clôture et le gardait. Il lui dit : « Tu as révélé ton intention : cela te convient. Va, évalue pour lui, et sa main sera au-dessus. »
לסוף חזייה דגדרה וקא מנטר לה א"ל גלית אדעתיך דניחא לך זיל שום ליה וידו על העליונה
Il a été dit : Celui qui descend dans la ruine de son prochain et la bâtit sans son autorisation, et lui dit : « Je prends mon bois et mes pierres », Rav Na’hman a dit : On l’écoute ; Rav Chéchet a dit : On ne l’écoute pas.
איתמר היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשותו ואמר לו עציי ואבניי אני נוטל רב נחמן אמר שומעין לו רב ששת אמר אין שומעין לו
On objecta : Rabban Chimon ben Gamliel dit : Beit Chammaï disent : On l’écoute ; et Beit Hillel disent : On ne l’écoute pas. Dirons-nous que Rav Na’hman a parlé selon Beit Chammaï ?
מיתיבי רשב"ג אומר בית שמאי אומרים שומעין לו וב"ה אומרים אין שומעין לו לימא רב נחמן דאמר כב"ש
Il a parlé selon ce Tanna-ci, car il est enseigné : « On l’écoute » ; ce sont les paroles de Rabbi Chimon ben Éléazar. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Beit Chammaï disent : On l’écoute ; et Beit Hillel disent : On ne l’écoute pas.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא שומעין לו דברי ר' שמעון בן אלעזר ר' שמעון בן גמליאל אומר בית שמאי אומרים שומעין לו וב"ה אומרים אין שומעין לו
מאי הוי עלה א"ר יעקב אמר ר' יוחנן
Original : Bava Metzia 101a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.