Pour une maison, on l’écoute ; pour un champ, on ne l’écoute pas.
בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו
Bava metsi’a 101b בבא מציעא
Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Pour un champ, quelle en est la raison ? À cause du peuplement de la terre d’Israël. Certains disent : À cause de l’appauvrissement du sol. Quelle différence entre eux ? Il y a entre eux [le cas de] l’extérieur de la terre [d’Israël].
בשדה מ"ט משום ישוב א"י איכא דאמרי משום כחשא דארעא מאי בינייהו איכא בינייהו חוצה לארץ:
MICHNA: Celui qui loue une maison à son prochain, pendant la saison des pluies, il ne peut le faire sortir de la fête [de Soukkot] jusqu’à Pessa’h ; pendant la saison chaude, [il doit le prévenir] trente jours [à l’avance] ; et dans les grandes villes, aussi bien pendant la saison chaude que pendant la saison des pluies, douze mois ; et pour les boutiques, aussi bien dans les bourgs que dans les grandes villes, douze mois. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Pour une boutique de boulangers ou de teinturiers, trois ans.
מתני׳ המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח בימות החמה שלשים יום ובכרכים אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים עשר חדש ובחנויות אחד עיירות ואחד כרכים שנים עשר חדש רשב"ג אומר חנות של נחתומים ושל צבעים שלש שנים:
GUEMARA: Qu’a de particulier la saison des pluies ? Si c’est parce que, lorsqu’un homme loue une maison pendant la saison des pluies, il la loue pour toute la saison des pluies, pendant la saison chaude aussi, lorsqu’un homme loue une maison, il la loue pour toute la saison chaude ! Mais pendant la saison des pluies, la raison est qu’il n’est pas courant de trouver une maison à louer.
גמ׳ מ"ש ימות הגשמים דכי אגר איניש ביתא בימות הגשמים אגר לכולהו ימות הגשמים ימות החמה נמי דכי אגר איניש ביתא לכולהו ימות החמה אגר אלא בימות הגשמים היינו טעמא דלא שכיח ביתא למיגר
Dis la fin : « Dans les grandes villes, aussi bien pendant la saison chaude que pendant la saison des pluies, douze mois. » Or, si les jours de location se sont accomplis pendant la saison des pluies, il le fait sortir. Et pourquoi ? Il n’est pas courant de trouver une maison à louer !
אימא סיפא בכרכים אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים עשר חדש ואילו מלו ליה יומי שכירות בימות הגשמים מפיק ליה ואמאי הא לא שכיח ביתא למיגר
Rav Yehouda a dit : Il enseigne [le délai] pour avertir, et voici ce qu’il dit : Celui qui loue une maison à son prochain sans précision ne peut le faire sortir pendant la saison des pluies, de la fête jusqu’à Pessa’h, à moins de l’avoir averti trente jours auparavant.
אמר רב יהודה להודיע קתני וה"ק המשכיר בית לחבירו סתם אין יכול להוציאו בימות הגשמים מחג ועד הפסח אלא א"כ הודיעו שלשים יום מעיקרא
Il est aussi enseigné ainsi : Lorsqu’on a dit « trente [jours] » et lorsqu’on a dit « douze mois », on ne l’a dit que pour l’avertir. Et de même que le bailleur doit avertir, de même le locataire doit avertir, car [le bailleur] lui dit : Si tu m’avais averti, je me serais donné de la peine pour y installer un homme convenable.
תניא נמי הכי כשאמרו שלשים וכשאמרו שנים עשר חדש לא אמרו אלא להודיעו וכשם שמשכיר צריך להודיע כך שוכר צריך להודיע דאמר ליה אי אודעתן הוה טרחנא ומותיבנא ביה איניש מעליא
Rav Assi a dit : S’il est entré [ne serait-ce qu’]un jour dans la saison des pluies, il ne peut le faire sortir de la fête jusqu’à Pessa’h. — Mais nous disons trente jours ! — Voici ce qu’il dit : s’il est entré un jour dans la saison des pluies, à l’intérieur de ces trente jours, il ne peut le faire sortir de la fête jusqu’à Pessa’h.
אמר רב אסי אם נכנס יום אחד בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג עד הפסח והא אנן שלשים יום קאמר הכי קאמר אם נכנס יום אחד בימות הגשמים מהני שלשים יום אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח
Rav Houna a dit : Et s’il veut augmenter le prix, il l’augmente. Rav Na’hman lui dit : Celui-ci va-t-il le saisir au collet pour qu’il lui abandonne son manteau ? — Ce n’est nécessaire que lorsque les maisons ont renchéri.
אמר רב הונא ואם בא לרבות בדמיה מרבה א"ל רב נחמן האי לנקטיה בכובסיה דלשבקיה לגלימא לא צריכא דאייקור בתי:
C’est évident : si sa maison s’est effondrée, il lui dit : Tu ne vaux pas mieux que moi.
פשיטא נפל ליה ביתא א"ל לא עדיפת מינאי
S’il l’a vendue, ou léguée, ou donnée en cadeau, il lui dit : Tu ne vaux pas mieux que l’homme dont tu tiens [tes droits].
זבניה או אורתיה או יהביה במתנה א"ל לא עדיפת מגברא דאתית מיניה
S’il [doit] marier son fils, nous voyons : s’il était possible de l’avertir, il aurait dû l’avertir ; sinon, il lui dit : Tu ne vaux pas mieux que moi.
כלליה לבריה חזינן אי הוה אפשר לאודועיה איבעי ליה לאודועיה ואי לא א"ל לא עדיפת מינאי
Un homme qui avait acheté une cargaison de vin ne trouvait pas d’endroit où l’entreposer. Il dit à une femme : « As-tu un endroit à louer ? » Elle lui répondit : « Non. » Il alla et la consacra [pour épouse] ; elle lui donna un endroit pour l’y faire entrer. Il alla chez lui, lui écrivit un acte de divorce et le lui envoya. Elle alla, loua des portefaix [payés] avec [le vin] lui-même, le fit sortir et le déposa sur le chemin. Rav Houna fils de Rav Yehochoua a dit : « Comme il a fait, ainsi il lui sera fait » (Lv 24, 19) ; « sa rétribution retombera sur sa tête » (Ab 1, 15).
ההוא גברא דזבן ארבא דחמרא לא אשכח דוכתא לאותוביה אמר לה לההיא איתתא אית לך דוכתא לאוגרי אמרה ליה לא אזל קדשה יהבה ליה דוכתא לעייליה אזל לביתיה כתב לה גיטא שדר לה אזלא איהי אגרא שקולאי מיניה וביה אפיקתיה ואותביה בשבילא אמר רב הונא בריה דרב יהושע כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו
Il va sans dire [qu’il en est ainsi pour] une cour qui n’est pas destinée à la location ; mais même [pour] une cour destinée à la location, elle peut lui dire : À tout le monde il me convient de louer, mais à toi il ne me convient pas, car tu es pour moi comme un lion à l’affût.
לא מיבעיא חצר דלא קיימא לאגרא אלא אפילו חצר דקיימא לאגרא אמרה ליה לכ"ע ניחא לי לאוגורי ולך לא ניחא לי דדמית עלי כי אריא ארבא:
« Rabban Chimon ben Gamliel dit : Pour une boutique de boulangers ou de teinturiers, trois ans » : Il est enseigné : Parce que leurs ventes à crédit sont nombreuses.
רשב"ג אומר של נחתומים ושל צבעין שלש שנים: תנא מפני שהקיפן מרובה:
MICHNA: Celui qui loue une maison à son prochain, le bailleur est tenu [de fournir] la porte, le verrou, la serrure et tout ce qui est ouvrage d’artisan ; mais ce qui n’est pas ouvrage d’artisan, c’est le locataire qui le fait.
מתני׳ המשכיר בית לחבירו המשכיר חייב בדלת בנגר ובמנעול ובכל דבר שמעשה אומן אבל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו
Le fumier appartient au propriétaire, et le locataire n’a que ce qui provient du four et du fourneau.
הזבל של בעל הבית ואין לשוכר אלא היוצא מן התנור ומן הכירים בלבד:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : Celui qui loue une maison à son prochain, le bailleur est tenu de lui poser des portes, de lui ouvrir des fenêtres, de lui consolider le plafond, de lui étayer une poutre ; et le locataire est tenu de se faire une échelle, de se faire un parapet, de se faire une gouttière et d’enduire son toit.
גמ׳ תנו רבנן המשכיר בית לחבירו משכיר חייב להעמיד לו דלתות לפתוח לו חלונות לחזק לו תקרה לסמוך לו קורה ושוכר חייב לעשות לו סולם לעשות לו מעקה לעשות לו מרזב ולהטיח את גגו
On demanda à Rav Chéchet : La mezouza, à qui incombe-t-elle ? La mezouza ? Rav Mecharchia n’a-t-il pas dit : la mezouza est une obligation de celui qui habite ! Mais [la question porte sur] l’emplacement de la mezouza : à qui incombe-t-il ?
בעו מיניה מרב ששת מזוזה על מי מזוזה האמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא אלא מקום מזוזה על מי
Rav Chéchet leur répondit : Vous l’avez appris : « ce qui n’est pas ouvrage d’artisan, c’est le locataire qui le fait » ; et ceci non plus n’est pas ouvrage d’artisan, car c’est possible
אמר להו רב ששת תניתוה דבר שאין מעשה אומן השוכר עושהו והאי נמי לאו מעשה אומן הוא אפשר הוא
Original : Bava Metzia 101b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.