Le salarié, en son temps, prête serment et perçoit [son salaire].
שכיר בזמנו נשבע ונוטל
Bava metsi’a 103a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 2Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Pour le salarié, les rabbins ont fait reposer le serment sur lui parce que le maître de maison est accaparé par ses ouvriers ; mais ici, le locataire est cru sous serment.
שכיר הוא דרמו רבנן שבועה עליה משום דבעל הבית טרוד בפועליו אבל הכא שוכר מהימן בשבועה
Rava a dit au nom de Rav Na’hman : Celui qui loue une maison à son prochain pour dix ans et lui en rédige un acte, si [le locataire] lui dit : « Tu as [déjà] perçu [le loyer de] cinq ans », il est cru. Rav A’ha de Difti dit à Ravina : S’il en est ainsi, [si quelqu’un] lui prête cent zouz avec un acte et lui dit : « Je t’en ai remboursé la moitié », serait-il aussi cru ?
אמר רבא אמר רב נחמן האי מאן דאוגר ליה ביתא לחבריה לעשר שנין וכתב ליה שטרא וא"ל נקיטת חמש שנין מהימן א"ל רב אחא מדפתי לרבינא אלא מעתה אוזפיה מאה זוזי בשטרא וא"ל פרעתיך פלגא ה"נ דמהימן
Il lui dit : Comment comparer ? Là, l’acte est destiné au recouvrement : s’il l’avait remboursé, il aurait dû l’inscrire au dos [de l’acte], ou bien faire rédiger une quittance. Mais ici, il lui dit : « Si l’acte t’a été rédigé, c’est seulement pour que tu ne puisses pas t’en prétendre possesseur. »
א"ל הכי השתא התם שטר לגוביינא קאי אם איתא דפרעיה איבעי ליה למכתבא אגביה א"נ מיכתב עליה תברא אבל הכא אמר ליה האי דכתיבי לך שטרא כי היכי דלא תחזק עליה
Rav Na’hman a dit : Celui qui emprunte [un objet] par la bonne grâce [du prêteur, sans terme fixé,] l’emprunte pour toujours.
אמר רב נחמן שואל אדם בטובו לעולם
Rav Mari, fils de la fille de Chmouel, a dit : À condition qu’il ait procédé avec lui à un acte d’acquisition.
אמר רב מרי ברה דבת שמואל והוא דקני מיניה
אמר רב מרי בריה דרב אשי ומהדר ליה קתיה
Rava a dit : Si quelqu’un dit à son prochain : « Prête-moi une bêche pour bêcher ce verger », il bêche ce verger-là ; « un verger », il bêche le verger qu’il veut ; « des vergers », il bêche successivement tous les vergers qu’il possède, et il lui rend le manche.
אמר רבא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן מרא למירפק ביה האי פרדיסא רפיק ביה ההוא פרדיסא פרדיסא רפיק ביה כל פרדיסא דבעי פרדיסי רפיק ואזיל כל פרדיסי דאית ליה ומהדר ליה קתיה
Rav Papa a dit : Si quelqu’un dit à son prochain : « Prête-moi ce puits », et qu’il s’effondre, il ne le reconstruit pas pour lui ; « un puits », et qu’il s’effondre, il le reconstruit pour lui ; « un emplacement de puits », il continue de creuser plusieurs puits dans son terrain jusqu’à ce qu’il en trouve [un qui tienne] ; et il faut qu’il procède avec lui à un acte d’acquisition.
אמר רב פפא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן האי גרגותא ונפלה לא בני לה גרגותא ונפלה בני לה בי גרגותא כרי ואזיל כמה גרגותי בארעיה עד דמתרמי ליה וצריך למיקני מיניה:
MICHNA: Celui qui loue une maison à son prochain, et qu’elle s’effondre, est tenu de lui fournir une maison. Si elle était petite, il ne la fera pas grande ; grande, il ne la fera pas petite ; une, il n’en fera pas deux ; deux, il n’en fera pas une. Il ne diminuera pas le nombre des fenêtres et n’en ajoutera pas, sauf avec l’accord des deux.
מתני׳ המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית היה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן אחד לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד לא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם:
GUEMARA: De quel cas s’agit-il ? S’il lui a dit : « cette maison », elle s’est effondrée, [le bail] s’en est allé avec elle ; s’il lui a dit « une maison » sans précision, pourquoi ne pourrait-il pas faire deux [maisons] à la place d’une, et pourquoi ne pourrait-il pas faire grande une petite ?
גמ׳ היכי דמי אי דאמר ליה בית זה נפל אזל ליה אי דאמר ליה בית סתם אחד אמאי לא יעשנו שנים קטן אמאי לא יעשנו גדול
Rech Lakich a dit : Il s’agit du cas où il lui a dit : « La maison que je te loue mesure tant et tant en longueur. »
אמר ריש לקיש דאמר ליה בית שאני משכיר לך מדת ארכו כך וכך
S’il en est ainsi, que vient-on nous apprendre ?
אי הכי מאי למימרא
Mais quand Ravin est venu, il a dit au nom de Rech Lakich : Il s’agit du cas où il lui a dit : « Je te loue une maison comme celle-ci. » Et encore, que vient-on nous apprendre ? — C’est nécessaire dans le cas où elle se trouve au bord du fleuve : on aurait pu dire que « comme celle-ci » signifie [une maison] qui se trouve au bord du fleuve ; on nous enseigne [que non].
אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש דאמר ליה בית כזה אני משכיר לך ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקאי אגודא דנהרא מהו דתימא מאי כזה דקאי אגודא דנהרא קמ"ל:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Celui qui emprunte ».
הדרן עלך השואל
MICHNA: Celui qui prend en métayage un champ de son prochain : là où l’on a coutume de moissonner [en coupant], il moissonnera ; d’arracher, il arrachera ; de labourer après [la récolte], il labourera. Tout est selon la coutume du pays. De même qu’ils partagent le grain, ils partagent la paille et le chaume ; de même qu’ils partagent le vin, ils partagent
מתני׳ המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור לעקור יעקור לחרוש אחריו יחרוש הכל כמנהג המדינה כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין
Original : Bava Metzia 103a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.