L’écrit sert pour la dépréciation [du gage].
אהני כתיבה לגירעון
Bava metsi’a 104b בבא מציעא
Rabbi Yossé interprétait le langage des gens ordinaires, comme on l’a enseigné : Rabbi Yossé dit : Là où l’on a coutume de faire de la ketouba un prêt, elle recouvre [comme] un prêt ; [là où l’on a coutume] de doubler [la somme], elle recouvre la moitié.
ר' יוסי היה דורש לשון הדיוט דתניא רבי יוסי אומר מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה גובה מלוה לכפול גובה מחצה
Les gens de Neharbel faisaient recouvrer le tiers. Mareimar faisait recouvrer aussi l’augmentation.
נהרבלאי גבו תילתא מרימר מגבי נמי שבחא
Ravina dit à Mareimar : N’a-t-on pas enseigné : « [Là où l’on a coutume] de doubler, elle recouvre la moitié » ? — Il n’y a pas de difficulté : ici, on a procédé avec lui à un acte d’acquisition ; là, on n’a pas procédé avec lui à un acte d’acquisition.
א"ל רבינא למרימר והתניא לכפול גובה מחצה לא קשיא הא דקני מיניה הא דלא קני מיניה
Ravina augmentait [la somme] et l’écrivait pour sa fille. On lui dit : Faisons faire un acte d’acquisition au maître. Il leur dit : Si l’on fait un acte d’acquisition, on ne double pas ; si l’on double, on ne fait pas d’acte d’acquisition.
רבינא משבח וכתיב לברתיה אמרו ליה נקני מיניה דמר אמר להו אי מקנא לא מיכפל אי מיכפל לא מיקנא
Un homme leur dit : « Donnez à ma fille quatre cents zouz dans sa ketouba. » Rav A’ha, fils de Rav Avia, envoya [la question] devant Rav Achi : [s’agit-il de] quatre cents qui font huit cents, ou de quatre cents zouz qui font deux cents ? Rav Achi dit : Voyons : s’il a dit « Donnez-lui quatre cents zouz », ce sont [quatre cents] qui font huit cents ; s’il a dit « Écrivez-lui quatre cents zouz », ce sont [quatre cents] qui font deux cents.
ההוא גברא דאמר להו הבו לה ארבע מאה זוזי לברתי בכתובתה שלח רב אחא בריה דרב אויא לקמיה דרב אשי ארבע מאה דאינון תמני מאה או ארבע מאה זוזי דאינון מאתן אמר רב אשי חזינן אי אמר הבו לה ארבע מאה זוזי דאינון תמני מאה אי אמר כתובו לה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן
Certains disent que Rav Achi a dit : Voyons : s’il a dit « pour sa ketouba quatre cents zouz », ce sont [quatre cents] qui font huit cents ; et s’il a dit « dans sa ketouba quatre cents zouz », ce sont [quatre cents] qui font deux cents.
איכא דאמרי אמר רב אשי חזינן אי אמר לכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון תמני מאה ואי אמר בכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן
Mais il n’en est rien : qu’il ait dit « pour sa ketouba » ou qu’il ait dit « dans sa ketouba », ce sont quatre cents zouz qui font deux cents, à moins qu’il n’ait dit « Donnez-lui » sans autre précision.
ולא היא לא שנא דאמר לכתובתה ולא שנא דאמר בכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן עד דאמר הבו לה סתמא
Un homme prit une terre en métayage de son prochain et dit : « Si je la laisse en friche, je te donnerai mille zouz. » Il en laissa un tiers en friche. Les Nehardéens dirent : Selon le droit, il lui donne trois cent trente-trois [zouz] et un tiers. Rava dit : C’est une asmakhta, et une asmakhta n’acquiert pas.
ההוא גברא דקבל ארעא מחבריה אמר אי מוברנא לה יהיבנא לך אלפא זוזי אוביר תילתא אמרי נהרדעי דינא הוא דיהיב ליה תלת מאה ותלתין ותלתא ותילתא רבא אמר אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא
Et selon Rava, en quoi est-ce différent de ce que nous avons appris : « Si je laisse en friche et ne cultive pas, je paierai selon le meilleur [rendement] » ? — Là, il n’exagère pas ; ici, puisqu’il dit une chose excessive, ce n’est qu’une exagération qu’il profère.
ולרבא מ"ש מהא דתנן אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא התם לא קא גזים הכא כיון דקאמר מילתא יתירתא גוזמא בעלמא הוא דקגזים
Un homme prit une terre en métayage pour [y semer] du sésame ; il y sema du blé, et le blé rapporta autant que le sésame. Rav Kahana pensait dire qu’il lui déduit l’appauvrissement de la terre.
ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי זרעה חיטי עבדא חיטי כשומשמי סבר רב כהנא למימר מנכי ליה כחשא דארעא
Rav Achi dit à Rav Kahana : Les gens disent : « Que la terre s’appauvrisse, mais que son maître ne s’appauvrisse pas. »
אמר ליה רב אשי לרב כהנא אמרי אינשי כחשא ארעא ולא לכחוש מרה
Un homme prit une terre en métayage pour du sésame ; il y sema du blé, et le blé rapporta davantage que le sésame. Ravina pensait dire qu’il lui donne la plus-value de la différence. Rav A’ha de Difti dit à Ravina : Est-ce donc [la terre] qui s’est améliorée ? Elle ne s’est pas améliorée !
ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי זרעא חיטי עבדא חיטי טפי מן שומשמי סבר רבינא למימר יהיב ליה שבחא דביני ביני אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא אטו הוא אשבח ארעא לא אשבחה
Les Nehardéens ont dit : Cette ’iska [association d’affaires] est pour moitié un prêt et pour moitié un dépôt ; les rabbins ont institué une chose qui convient à l’emprunteur et qui convient au prêteur.
אמרי נהרדעי האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון עבוד רבנן מילתא דניחא ליה ללוה וניחא ליה למלוה
Maintenant que nous disons que la moitié est un prêt, s’il veut en boire de la bière, est-ce permis ? Rava a dit : C’est pour cela qu’on l’appelle ’iska [affaire], car il lui dit : « Je te l’ai donnée pour en faire commerce, et non pour en boire de la bière. »
השתא דאמרינן פלגא מלוה אי בעי למשתי ביה שכרא שפיר דמי רבא אמר להכי קרו ליה עיסקא דאמר ליה כי יהבינא לך לאיעסוקי ביה ולא למשתי ביה שכרא
Rav Idi bar Avin a dit : Et s’il meurt, elle devient des biens meubles chez ses fils. Rava a dit : C’est pour cela qu’on l’appelle ’iska : pour que, s’il meurt, elle ne devienne pas des biens meubles chez ses fils.
אמר רב אידי בר אבין ואם מת נעשה מטלטלין אצל בניו רבא אמר להכי קרו ליה עיסקא דאם מת לא יעשה מטלטלין אצל בניו
Rava a dit : Une seule ’iska et deux actes : la perte est pour le prêteur.
אמר רבא חדא עיסקא ותרי שטרי פסידא דמלוה
Original : Bava Metzia 104b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.