Deux ’iskot et un seul acte : la perte est pour l’emprunteur.
תרי עיסקי וחד שטרא פסידא דלוה
Bava metsi’a 105a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 2Baraïta 2Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava a dit encore : Celui qui a reçu une ’iska de son prochain et a subi une perte, puis s’est donné de la peine pour la reconstituer sans l’en informer, ne peut pas lui dire : « Supporte la perte avec moi », car l’autre lui répond : « Si tu t’es donné de la peine pour la reconstituer, c’est pour qu’on ne t’appelle pas ‹ celui qui fait perdre les affaires ›. »
ואמר רבא האי מאן דקביל עיסקא מן חבריה ופסיד טרח ומלייה ולא אודעיה לא מצי אמר ליה דרי מהיאך פסידא בהדאי משום דאמר ליה... להכי טרחת למליותיה כי היכי דלא ליקרו לך מפסיד עיסקי
Rava a dit encore : Deux personnes qui ont fait une ’iska ensemble et ont réalisé un bénéfice, et l’un dit à l’autre : « Viens, partageons » : si l’autre lui dit : « Gagnons davantage », selon le droit il peut s’y opposer. Et s’il lui dit : « Donne-moi la moitié du bénéfice », l’autre lui répond : « Le bénéfice est engagé pour [garantir] le capital. »
ואמר רבא הני בי תרי דעבדי עיסקא בהדי הדדי ורווח וא"ל חד לחבריה תא ליפלוג אי א"ל אידך נרווח טפי דינא הוא דמעכב ואי א"ל הב לי פלגא דרווחא אמר ליה רווחא לקרנא משתעבד
Et s’il lui dit : « Donne-moi la moitié du bénéfice et la moitié du capital », l’autre lui répond : « Les affaires sont engagées l’une envers l’autre. » Et s’il lui dit : « Partageons le bénéfice et partageons le capital, et si une perte t’arrive, je la supporterai avec toi », l’autre lui répond : « Non, la chance de deux vaut mieux. »
ואי א"ל הב לי פלג' רווחא ופלגא קרנא אמר ליה עיסקא להדדי משועבד ואי א"ל נפלוג רווחא ונפלוג קרנא ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך א"ל לא מזלא דבי תרי עדיף:
MICHNA: Celui qui prend à ferme un champ de son prochain et ne veut pas le désherber, et qui lui dit : « Que t’importe, puisque je te donne ton fermage ? », on ne l’écoute pas, car [le propriétaire] peut lui dire : « Demain tu en sortiras, et tu m’y laisseras pousser des mauvaises herbes. »
מתני׳ המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש ואמר לו מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך את חכירך אין שומעין לו מפני שיכול לומר לו למחר אתה יוצא ממנה ומעלת לפני עשבים:
GUEMARA: S’il lui dit : « Après coup, je la labourerai », il lui répond : « Je veux du blé de bonne qualité. » Et s’il lui dit : « Je t’achèterai du blé au marché », il lui répond : « Je veux du blé de ma terre. » Et s’il lui dit : « Je te désherberai l’étendue de ta part », il lui répond : « Tu fais une mauvaise réputation à ma terre. »
גמ׳ אי א"ל לבתר הכי כריבנא לה אמר ליה חטי מעלייתא בעינא ואי א"ל זביננא לך חטי משוקא א"ל חטי דארעאי בעינא ואי א"ל מנכישנא לך שיעור מנתיך א"ל קא מנסבת שם רע לארעאי
Mais nous avons appris : « car tu m’y laisseras pousser des mauvaises herbes » ! — C’est plutôt parce qu’il lui dit : « Les graines qui sont tombées sont tombées. »
והתנן מפני שמעלת לפני עשבים אלא משום דא"ל בזרא דנפל נפל:
MICHNA: Celui qui prend en métayage un champ de son prochain, et celui-ci n’a pas produit : s’il y a de quoi dresser une meule, il est tenu de s’en occuper. Rabbi Yehouda a dit : Qu’est-ce qu’une meule comme mesure ? Mais plutôt : s’il y a la mesure de chute [de la semence].
מתני׳ המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה א"ר יהודה מאי קצבה בכרי אלא אם יש בה כדי נפילה:
GUEMARA: Les rabbins ont enseigné : Celui qui prend en métayage un champ de son prochain, et celui-ci n’a pas produit : s’il y a de quoi dresser une meule, il est tenu de s’en occuper, car c’est ainsi qu’il lui écrit : « Je préparerai, je labourerai, je sèmerai, je moissonnerai, je mettrai en gerbes, je battrai, je vannerai et je dresserai la meule devant toi ; puis tu viendras prendre la moitié, et moi, pour mon labeur et les dépenses de mes mains, la moitié. »
גמ׳ ת"ר המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה שכך כותב לו אנא אוקים ואניר ואזרע ואחצוד ואעמר ואדוש ואידרי ואוקים כריא קדמך ותיתי אנת ותיטול פלגא ואנא בעמלי ובנפקות ידי פלגא
Et combien faut-il pour y dresser une meule ? Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : De quoi y faire tenir la pelle à vanner. On a demandé : si la pelle dépasse d’un côté à l’autre, qu’en est-il ?
וכמה כדי להעמיד בה כרי א"ר יוסי בר' חנינא כדי שתעמוד בו הרחת איבעיא להו רחת היוצא מהאי גיסא להאי גיסא מאי
Viens entendre : Rabbi Abbahou a dit : Cela m’a été expliqué par Rabbi Yossé bar ’Hanina lui-même : tant que son manche ne voit pas la face du soleil. Il a été dit : Lévi a dit : trois séa. À l’école de Rabbi Yannaï, on a dit : deux séa. Rech Lakich a dit : Les deux séa dont on a parlé [s’entendent] en plus des dépenses.
ת"ש א"ר אבהו לדידי מפרשא לי מיניה דר' יוסי בר' חנינא כל שאין כונס שלו רואה פני החמה איתמר לוי אמר שלש סאין דבי רבי ינאי אמרי סאתים אמר ר"ל סאתים שאמרו חוץ מן ההוצאה
Nous avons appris là-bas : Les olives et les raisins « pritsé » : Beit Chammaï les déclarent susceptibles d’impureté, et Beit Hillel les déclarent purs.
תנן התם פריצי זיתים וענבים ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין
Que sont les olives « pritsé » ? Rav Houna a dit : Des olives scélérates. Rav Yossef a dit : Et quel est le verset ? « Et les fils des violents de ton peuple s’élèveront pour accomplir la vision, et ils trébucheront » (Dn 11, 14). Rav Na’hman bar Its’hak a dit : D’ici : « Et il engendre un fils violent, qui verse le sang » (Ez 18, 10).
מאי פריצי זיתים אמר רב הונא רשעי זיתים אמר רב יוסף ומאי קראה (דניאל יא, יד) [ובני] פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו ר"נ בר יצחק אמר מהכא (יחזקאל יח, י) והוליד בן פריץ שופך דם
Et combien d’olives « pritsé » ? Rabbi Éléazar a dit : quatre kav par pressée. À l’école de Rabbi Yannaï, on a dit : deux séa par pressée.
וכמה פריצי זיתים ר' אלעזר אמר ארבעת קבין לקורה דבי ר' ינאי אמרי סאתים לקורה
Et ils ne divergent pas : ici, dans un lieu où l’on met un kor dans la cuve ; là, dans un lieu où l’on met trois kor dans la cuve.
ולא פליגי הא באתרא דמעיילי כורא באוללא הא באתרא דמעיילי תלתא כורין באוללא
Les rabbins ont enseigné :
תנו רבנן
Original : Bava Metzia 105a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.