j’étais digne » ! C’est une difficulté.
חזינא קשיא
Bava metsi’a 106b בבא מציעא
Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Une [baraïta] enseigne : La première et la deuxième fois, il la sème [à nouveau] ; la troisième, il ne la sème pas. Une autre enseigne : La troisième fois, il la sème ; la quatrième, il ne la sème pas. Il n’y a pas de difficulté : celle-ci est selon Rabbi, celle-là selon Rabban Chimon ben Gamliel.
תני חדא פעם ראשונה ושניה זורעה ושלישית אינו זורעה ותניא אידך שלישית זורעה רביעית אינו זורעה לא קשיא הא כרבי הא כרשב"ג
Celle-ci est selon Rabbi, qui dit qu’en deux fois s’établit la présomption ; celle-là selon Rabban Chimon ben Gamliel, qui dit qu’en trois fois s’établit la présomption.
הא כרבי דאמר בתרי זימני הוי חזקה הא כרשב"ג דאמר בתלת זימני הוי חזקה
Rech Lakich a dit : On n’a enseigné cela que s’il l’a semée, qu’elle a poussé et que les sauterelles l’ont dévorée ; mais s’il l’a semée et qu’elle n’a pas poussé, le propriétaire du terrain peut lui dire : « Pendant toute la saison des semailles, continue à la semer. » Et jusqu’à quand ? Rav Papa a dit : Jusqu’à ce que les métayers reviennent des champs et que les Pléiades se tiennent au-dessus de leurs têtes.
אמר ריש לקיש לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל זרעה ולא צמחה מצי אמר ליה בעל הקרקע כל ימי זרע זרעא לה ואזיל ועד אימת אמר רב פפא עד דאתו אריסי מדברא וקיימא כימה ארישייהו
On objecta : Rabban Chimon ben Gamliel dit au nom de Rabbi Meïr, et Rabbi Chimon ben Menassia parlait aussi selon ses paroles : La moitié de Tichri, Mar’hechvan et la moitié de Kislev : les semailles ;
מיתיבי רשב"ג משום ר"מ אומר וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע
la moitié de Kislev, Tevet et la moitié de Chevat : l’hiver ; la moitié de Chevat, Adar et la moitié de Nissan : le froid ; la moitié de Nissan, Iyar et la moitié de Sivan : la moisson ; la moitié de Sivan, Tamouz et la moitié d’Av : l’été ; la moitié d’Av, Eloul et la moitié de Tichri : la chaleur.
חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף חצי שבט אדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ חצי אב אלול וחצי תשרי חום
Rabbi Yehouda compte à partir de Tichri ; Rabbi Chimon compte à partir de Mar’hechvan.
רבי יהודה מונה מתשרי ר"ש מונה ממרחשון
Qui est le plus indulgent de tous ? Rabbi Chimon, et il ne va pas aussi loin ! — Il n’y a pas de difficulté : ici, il l’a prise pour les semailles précoces ; là, il l’a prise pour les semailles tardives.
מאן מיקל בכולהו ר' שמעון וכולי האי לא קאמר לא קשיא הא דקבלה מיניה בחרפי הא דקבלה מיניה באפלי:
« Rabbi Yehouda dit : S’il l’a prise contre de l’argent. » Un homme prit une terre pour y semer de l’ail au bord du Vieux Canal royal, contre des zouz. Le Vieux Canal royal fut obstrué. Il vint devant Rava, qui lui dit : Le Vieux Canal royal n’a pas coutume d’être obstrué ; c’est un fléau régional. Va, déduis-lui [le loyer].
רבי יהודה אומר אם קבלה ממנו במעות: ההוא גברא דקביל ארעא למיזרעה בהו תומי אגודא דנהר מלכא סבא בזוזי איסתכר נהר מלכא סבא אתא לקמיה דרבא אמר ליה נהר מלכא סבא לא עביד דמיסכר מכת מדינה היא זיל נכי ליה
Les rabbins dirent à Rava : Mais nous avons appris : « Rabbi Yehouda dit : S’il l’a prise contre de l’argent, dans un cas comme dans l’autre il ne lui réduit pas son fermage » ! Il leur dit : Personne ne tient compte de [l’avis de] Rabbi Yehouda.
אמרו ליה רבנן לרבא הא אנן תנן ר' יהודה אומר אם קבלה הימנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מן חכורו אמר להו לית דחש לה לדר' יהודה:
MICHNA: Celui qui prend à ferme un champ de son prochain pour dix kor de blé par an, et [la récolte] a été frappée, il lui donne de ce qu’il a produit. Si son blé était beau, il ne lui dira pas : « Je vais en acheter au marché », mais il lui donne de ce qu’il a produit.
מתני׳ המקבל שדה מחבירו בעשרה כור חטים לשנה ולקתה נותן לו מתוכה היו חטיה יפות לא יאמר לו הריני לוקח מן השוק אלא נותן לו מתוכה:
GUEMARA: Un homme prit une terre pour de la luzerne, contre des kor d’orge. Il cultiva la luzerne, puis laboura [la terre] et y sema de l’orge, et cette orge fut frappée. Rav ’Haviva de Soura sur l’Euphrate envoya [la question] devant Ravina : Dans un tel cas, qu’en est-il ? Est-ce comparable à « [la récolte] a été frappée, il lui donne de ce qu’il a produit », ou non ?
גמ׳ ההוא גברא דקביל ארעא לאספסתא בכורי דשערי עבדא אספסתא וחרשה וזרעה שערי ולקו הני שערי שלחה רב חביבא מסורא דפרת לקמיה דרבינא כי האי גונא מאי כי לקתה נותן לו מתוכה דמי או לא
Il lui dit : Est-ce comparable ? Là, la terre n’a pas accompli la mission de son maître ; ici, la terre a accompli la mission de son maître.
אמר ליה מי דמי התם לא עבדא ארעא שליחותא דמרה הכא עבדא ארעא שליחותא דמרה
Un homme prit à ferme un verger de son prochain pour dix tonneaux de vin. Ce vin tourna. Rav Kahana pensait dire : C’est notre michna : « [la récolte] a été frappée, il lui donne de ce qu’il a produit ». Rav Achi lui dit : Est-ce comparable ? Là, la terre n’a pas accompli sa mission ; ici, la terre a accompli sa mission.
ההוא גברא דקבל פרדס מחבריה בעשר דני חמרא תקיף ההוא חמרא סבר רב כהנא למימר היינו מתני' לקתה נותן לו מתוכה אמר ליה רב אשי מי דמי התם לא עבדא ארעא שליחותא הכא עבדא ארעא שליחותא
Et Rav Achi reconnaît [que la règle s’applique] pour des raisins qui se sont gâtés, et pour un champ frappé dans ses gerbes.
ומודה רב אשי בעינבי דכדום ובשדה שלקתה בעומריה:
MICHNA: Celui qui prend à ferme un champ de son prochain pour y semer de l’orge ne doit pas y semer du blé ; [pour] du blé, il peut y semer de l’orge — Rabban Chimon ben Gamliel l’interdit. [Pour] des céréales, il ne doit pas y semer des légumineuses ; [pour] des légumineuses, il peut y semer des céréales — et Rabban Chimon ben Gamliel l’interdit.
מתני׳ המקבל שדה מחבירו לזרעה שעורים לא יזרענה חטים חטים יזרענה שעורים רשב"ג אוסר תבואה לא יזרענה קטנית קטנית יזרענה תבואה ורשב"ג אוסר:
GUEMARA: Rav ’Hisda a dit : Quelle est la raison de Rabban Chimon ben Gamliel ? Car il est écrit : « Le reste d’Israël ne commettra pas d’injustice, ne dira pas de mensonge, et il ne se trouvera pas dans leur bouche de langue trompeuse » (So 3, 13).
גמ׳ א"ר חסדא מ"ט דרשב"ג דכתיב (צפניה ג, יג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית
On objecta : La collecte de Pourim est pour Pourim, et l’on n’est pas pointilleux en la matière ; et le pauvre n’a pas le droit d’en prendre une courroie pour sa sandale, à moins qu’on ne l’ait stipulé en présence des gens de la ville — paroles de Rabbi Yaakov, qui l’a dit au nom de Rabbi Meïr. Rabban Chimon ben Gamliel
מיתיבי מגבת פורים לפורים ואין מדקדקין בדבר ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו אא"כ התנה במעמד אנשי העיר דברי רבי יעקב שאמר משום ר"מ רשב"ג
Original : Bava Metzia 106b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.