qu’en est-il ? Une autre semence, qu’en est-il ? Le blé par rapport à l’orge est-il considéré comme une autre semence ou non ? Si le monde entier est frappé de rouille et le sien de jaunisse, ou bien le monde entier de jaunisse et le sien de rouille, qu’en est-il ? La question reste en suspens.
מאי זרע אחר מאי חיטי לגבי שעורים כזרע אחר דמי או לא כל העולם כולו בשדפון ושלו בירקון אי נמי כל העולם כולו בירקון ושלו בשדפון מאי תיקו
[Le bailleur] lui a dit : « Sème-la de blé », et il est allé la semer d’orge ; la majeure partie de la vallée a été frappée, et son orge aussi a été frappée : qu’en est-il ? Dit-on qu’il peut lui dire : « Si tu l’avais semée de blé, elle aurait aussi été frappée », ou bien [le bailleur] peut-il lui dire : « Si tu l’avais semée de blé, se serait accompli pour moi : Tu décréteras une chose et elle s’accomplira pour toi (Jb 22, 28) » ?
אמר ליה זרעה חיטי ואזל הוא וזרעה שערי ואשתדוף רובא דבאגא ואשתדוף נמי הנך שערי דיליה מאי מי אמרינן דאמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה נמי משתדפא או דלמא מצי אמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה מקיים בי (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך
Il est plausible qu’il lui dise : « Si tu l’avais semée de blé, se serait accompli pour moi : Tu décréteras une chose et elle s’accomplira pour toi, et sur tes chemins brillera la lumière (Jb 22, 28). »
מסתברא דאמר ליה אי זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור
Tous les champs du bailleur ont été frappés, et celui-ci aussi a été frappé avec eux, mais la majeure partie de la vallée n’a pas été frappée : qu’en est-il ? Dit-on : puisque la majeure partie de la vallée n’a pas été frappée, il ne lui réduit pas ; ou bien, puisque toutes ses terres ont été frappées, [le preneur] peut-il lui dire : « C’est à cause de ta malchance, puisque tous tes champs ont été frappés » ?
נשתדפו כל שדותיו של מחכיר ואשתדוף נמי הא בהדייהו ולא אשתדוף רובא דבאגא מאי מי אמרינן כיון דלא אשתדוף רובא דבאגא לא מנכי ליה או דלמא כיון דאשתדוף כולהו ארעתיה מצי אמר ליה האי משום לתך דידך הוא דהא משתדפו כל שדותיך
Il est plausible qu’il lui réponde : « Si c’était à cause de ma malchance, il m’en serait resté un peu, comme il est écrit : Car nous sommes restés peu nombreux, de beaucoup que nous étions (Jr 42, 2). »
מסתברא דאמר ליה אי משום לתאי דידי הוה משתייר לי פורתא כדכתיב (ירמיהו מב, ב) כי נשארנו מעט מהרבה
Tous les champs du preneur ont été frappés, et la majeure partie de la vallée a été frappée, et celui-ci aussi a été frappé avec eux : qu’en est-il ? Dit-on : puisque la majeure partie de la vallée a été frappée, il lui réduit ; ou bien, puisque toutes ses terres ont été frappées, [le bailleur] peut-il lui dire : « C’est à cause de ta malchance, puisque tous tes champs ont été frappés » ? Il est plausible qu’il lui dise : « C’est à cause de ta malchance. »
נשתדפו כל שדותיו של חוכר ואשתדוף רובא דבאגא ואשתדוף נמי הא בהדייהו מאי מי אמרינן כיון דאשתדוף רובא דבאגא מנכי ליה או דלמא כיון דאשתדוף כולהו ארעתיה מצי אמר ליה משום לתך דידך הוא דהא משתדפו כל שדותיך מסתברא דאמר ליה משום לתאך הוא
Pourquoi ? Ici aussi, qu’il lui réponde : « Si c’était à cause de ma malchance, il m’en serait resté un peu, car se serait accompli pour moi : Car nous sommes restés peu nombreux, de beaucoup » ! — Parce que [le bailleur] lui dit : « Si tu avais mérité qu’il te reste quelque chose, il te serait resté [quelque chose] de ce qui t’appartient. »
אמאי הכא נמי נימא ליה אי משום לתאי דידי הוא הוה משייר לי פורתא דהוה מקיים בי כי נשארנו מעט מהרבה משום דאמר ליה אי הוה חזית לאישתיורי לך מידי הוה משתייר לך מדנפשך
On objecta : Si c’était une année de rouille ou de jaunisse, ou la septième année, ou que c’étaient des années comme les années d’Élie, elle ne compte pas dans le nombre [des années].
מיתיבי היתה שנת שדפון וירקון או שביעית או שהיו שנים כשני אליהו אינו עולה לו מן המנין
Il enseigne « rouille et jaunisse » à la manière des « années comme les années d’Élie » : de même que dans les années d’Élie il n’y eut pas de récolte du tout, ici aussi [il s’agit d’années] où il n’y a pas de récolte du tout ; mais s’il y a une récolte, [l’année] lui compte, et nous ne disons pas que c’est un fléau régional.
קתני שדפון וירקון דומיא דשנים כשני אליהו מה שני אליהו דלא הוי תבואה כלל אף הכא נמי דלא הוי תבואה כלל אבל דאיכא תבואה סלקא ליה ולא קאמרינן מכת מדינה היא
Rav Na’hman bar Its’hak a dit : C’est différent là-bas, car le verset dit : « Selon le nombre des années de récoltes, il te vendra » (Lv 25, 15) — des années où il y a des récoltes dans le monde.
אמר רב נחמן בר יצחק שאני התם דאמר קרא (ויקרא כה, טו) במספר שני תבואות ימכר לך שנים שיש בהן תבואה בעולם
Rav Achi dit à Rav Kahana : S’il en est ainsi, la septième année devrait lui compter dans le nombre, puisqu’il y a des récoltes hors de la terre d’Israël ! Il lui dit : La septième année est une réquisition du Roi.
אמר ליה רב אשי לרב כהנא אלא מעתה שביעית תעלה לו מן המנין דהא איכא תבואה בחוצה לארץ אמר ליה שביעית אפקעתא דמלכא היא
Mar Zoutra, fils de Rav Mari, dit à Ravina : S’il en est ainsi, la septième année ne devrait pas lui compter dans la déduction ; pourquoi donc avons-nous appris : « Il donne un sela et un poundion par année » ? Il lui dit : C’est différent là-bas, car [la terre] est bonne pour y étendre des fruits.
אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא אלא מעתה שביעית לא תעלה לו מן הגירוע אלמה תנן נותן סלע ופונדיון לשנה אמר ליה שאני התם דחזיא למישטחא בה פירי
Chmouel a dit : On n’a enseigné cela que s’il l’a semée, qu’elle a poussé et que les sauterelles l’ont dévorée ; mais s’il ne l’a pas semée du tout, non, car [le bailleur] lui dit : « Si tu l’avais semée, se serait accompli pour moi : Ils ne seront pas honteux au temps du malheur, et aux jours de famine ils seront rassasiés (Ps 37, 19). »
אמר שמואל לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל לא זרעה כלל לא דאמר ליה אילו זרעתה הוה מקיים בי (תהלים לז, יט) לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו
Rav Chéchet objecta : Un berger qui faisait paître [son troupeau] l’a laissé et est venu en ville ; un loup est venu et a déchiqueté, un lion est venu et a dévoré : on ne dit pas « S’il avait été là, il aurait sauvé », mais on l’évalue : s’il pouvait sauver, il est tenu [de payer] ; sinon, il est exempt. Et pourquoi ? Que [le propriétaire] lui dise : « Si tu avais été là, se serait accompli pour moi : Et le lion et l’ours, ton serviteur les a frappés (1 S 17, 36) » !
מתיב רב ששת רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף ובא ארי ודרס אין אומרים אילו היה שם היה מציל אלא אומדין אותו אם יכול להציל חייב ואם לאו פטור ואמאי נימא ליה אי הוית התם הוה מקיים בי (שמואל א יז, לו) גם את הארי גם (את) הדוב הכה עבדך
Parce qu’il lui répond : « Si tu avais été digne qu’un miracle s’accomplisse pour toi, un miracle se serait accompli pour toi, comme pour Rabbi ’Hanina ben Dossa, dont les chèvres ramenaient des ours sur leurs cornes. » — Mais qu’il lui dise : « Admettons que je n’étais pas digne d’un grand miracle ; d’un petit miracle,
משום דאמר ליה אי הוית חזית לאיתרחושי לך ניסא הוה איתרחיש לך ניסא כר' חנינא בן דוסא דמתיין עיזי דובי בקרנייהו ונימא ליה נהי דלניסא רבה לא הוה חזינא לניסא זוטא
Original : Bava Metzia 106a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.