et le scribe de la ville sont tous considérés comme avertis d’avance. La règle générale : pour toute perte irréparable, on est considéré comme averti d’avance.
וספר מתא כולן כמותרין ועומדין דמי כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר כמותרין ועומדין דמי
Bava metsi’a 109b בבא מציעא
Structure du débat :Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Un planteur leur dit : « Donnez-moi ma plus-value, car je veux monter en terre d’Israël. » Il vint devant Rav Papa bar Chmouel, qui leur dit : Donnez-lui sa plus-value. Rava lui dit : Est-ce lui seul qui a amélioré la terre ? Il ne l’a pas améliorée [seul] ! Il lui dit : C’est la moitié de la plus-value que je te dis. Il lui dit : Jusqu’à présent, le propriétaire prenait la moitié et le planteur la moitié ; maintenant, il doit donner une part au métayer [qui le remplacera] ! Il lui dit : C’est le quart de la plus-value que je dis.
ההוא שתלא דאמר להו הבו לי שבחאי דבעינא למיסק לארעא דישראל אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל אמר להו הבו ליה שבחיה א"ל רבא איהו אשבח ארעא לא אשבח א"ל אנא פלגא דשבחא קאמינא לך א"ל עד האידנא הוה שקיל בעל הבית פלגא ושתלא פלגא השתא בעי למיתב מנתא לאריסא א"ל ריבעא דשבחא קאמינא
Rav Achi pensait dire : un quart qui est un sixième, car Rav Menyoumi, fils de Rav Na’houmi, a dit : Là où le planteur prend la moitié et le métayer le tiers, le planteur qui veut s’en aller, nous lui donnons la plus-value et le renvoyons, de sorte que le propriétaire ne subisse pas de perte.
סבר רב אשי למימר ריבעא דהוא דנקא דאמר רב מניומי בריה דרב נחומי באתרא דשקיל שתלא פלגא ואריסא תילתא האי שתלא דבעי לאסתלוקי יהבינן ליה שבחא ומסלקינן ליה כי היכי דלא נמטייה הפסד לבעל הבית
Si tu dis un quart qui est un sixième, c’est bien ; mais si tu dis un quart réel, le propriétaire subit une perte d’un demi-sixième.
אי אמרת בשלמא ריבעא דהוא דנקא שפיר אלא אי אמרת ריבעא ממש קא מטי ליה פסידא לבעל הבית פלגא דנקא
Rav A’ha, fils de Rav Yossef, dit à Rav Achi : Mais qu’il lui dise : « Toi, donne ta part au métayer ; et moi, ma part, j’en fais ce que je veux ! » Il lui dit : Quand tu arriveras à [l’étude de] l’abattage des sacrifices, viens m’objecter.
א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי ולימא ליה אנת מנתא דילך הב ליה לאריסא ואנא מנתא דילי מאי דבעינא עבידנא ביה אמר כי מטית לשחיטת קדשים תא ואקשי לי
Le texte même : Rav Menyoumi, fils de Rav Na’houmi, a dit : Là où le planteur prend la moitié et le métayer le tiers, le planteur qui veut s’en aller, nous lui donnons sa plus-value et le renvoyons, de sorte que le propriétaire ne subisse pas de perte. Rav Menyoumi, fils de Rav Na’houmi, a dit [encore] : Un vieux tronc, la moitié ; [une terre] que le fleuve a inondée, le quart. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
גופא אמר רב מניומי בריה דרב נחומי באתרא דשקיל שתלא פלגא ואריסא תילתא האי שתלא דבעי איסתלוקי יהבינן ליה שבחיה ומסלקינן ליה כי היכי דלא ליפסוד בעל הבית אמר רב מניומי בריה דרב נחומי קופא סבא פלגא שטפה נהרא ריבעא
Un homme donna en gage foncier un verger à son prochain pour dix ans, et [les arbres] vieillirent au bout de cinq ans. Abayé a dit : Ce sont des fruits. Rava a dit : C’est du capital : on en achètera une terre, et lui en mangera les fruits.
ההוא גברא דמשכין פרדיסא לחבריה לעשר שנין וקש לחמש שנין אביי אמר פירא הוי רבא אמר קרנא הוי וילקח בו קרקע והוא אוכל פירות
On objecta : Si l’arbre s’est desséché ou a été coupé, il est interdit à tous les deux. Comment feront-ils ? On le vendra pour du bois, on en achètera une terre, et lui en mangera les fruits. N’est-ce pas que « desséché » est semblable à « coupé » : de même que « coupé » [s’entend] en son temps, « desséché » aussi en son temps ; et il enseigne : on en achètera une terre, et lui en mangera les fruits. On voit donc que c’est du capital !
מיתיבי יבש האילן או נקצץ שניהם אסורים בו כיצד יעשו ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות מאי לאו יבש דומיא דנקצץ מה נקצץ בזמנו אף יבש בזמנו וקתני ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות אלמא קרנא הוי
Non : « coupé » est semblable à « desséché » : de même que « desséché » est avant son temps, « coupé » aussi avant son temps.
לא נקצץ דומיא דיבש מה יבש בלא זמנו אף נקצץ בלא זמנו
Viens entendre : Si des vignes et des oliviers vieux lui sont échus,
ת"ש נפלו לה גפנים וזיתים זקנים
Original : Bava Metzia 109b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.