Structure du débat :Michna 1Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Celui qui prend en métayage un champ de son prochain pour peu d’années ne doit pas y semer du lin, et il n’a pas de droit sur les poutres de sycomore. S’il l’a pris pour sept ans, la première année il peut y semer du lin, et il a droit aux poutres de sycomore.
מתני׳ המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן ואין לו בקורות שקמה קיבלה הימנו לז' שנים שנה ראשונה יזרענה פשתן ויש לו בקורות שקמה:
GUEMARA:Abayé a dit : Sur les poutres de sycomore il n’a pas de droit, sur la plus-value du sycomore il a droit. Et Rava a dit : Même sur la plus-value du sycomore il n’a pas de droit.
גמ׳ אמר אביי בקורות שקמה אין לו בשבח שקמה יש לו ורבא אמר אפילו בשבח שקמה נמי אין לו
On objecta : Celui qui prend en métayage un champ de son prochain et dont le temps de sortir est arrivé, on lui fait une estimation. N’est-ce pas qu’on lui fait une estimation pour la plus-value du sycomore ? — Non : on lui fait une estimation pour les légumes et les betteraves.
מיתיבי המקבל שדה מחבירו והגיע זמנו לצאת שמין לו מאי לאו שמין לו בשבח שקמה לא שמין לו ירקא וסילקא
Viens entendre : Celui qui prend en métayage un champ de son prochain et que la septième année arrive, on lui fait une estimation. — La septième année annule-t-elle donc [le droit sur] la terre ? Dis plutôt : Celui qui prend en métayage un champ de son prochain et que le jubilé arrive, on lui fait une estimation.
ת"ש המקבל שדה מחבירו והגיע שביעית שמין לו שביעית מי קא מפקעא ארעא אלא אימא המקבל שדה מחבירו והגיע יובל שמין לו
Et encore, le jubilé annule-t-il le métayage ? « À perpétuité » (Lv 25, 23), a dit le Miséricordieux [à propos de la vente] ! Dis plutôt : Celui qui achète un champ de son prochain et que le jubilé arrive, on lui fait une estimation.
ואכתי יובל מי מפקעא קבלנות לצמיתות אמר רחמנא אלא אימא הלוקח שדה מחבירו והגיע יובל שמין לו
Et si tu dis qu’ici aussi on lui fait une estimation pour les légumes et les betteraves — les betteraves et les légumes, au jubilé, sont en abandon ! N’est-ce donc pas la plus-value du sycomore ?
וכי תימא ה"נ שמין לו בירקא וסילקא סילקא וירקא ביובל הפקירא הוא אלא לאו שבח שקמה
Abayé l’a expliquée selon Rava : C’est différent là-bas, car le verset dit : « Et la vente de la maison sortira » (Lv 25, 33) : la vente revient, la plus-value ne revient pas. Et en tirerions-nous une règle [pour ici] ? Là, c’est une vente véritable, et le jubilé est une réquisition du Roi.
תרגמא אביי אליבא דרבא שאני התם דאמר קרא (ויקרא כה, לג) ויצא ממכר בית ממכר חוזר שבח אינו חוזר ונגמר מיניה התם זביני מעליא הוא ויובל אפקעתא דמלכא היא
Rav Papa prit une terre en métayage pour de la luzerne ; des palmiers y poussèrent. Quand il partit, il leur dit : Donnez-moi la plus-value. Rav Chicha, fils de Rav Idi, dit à Rav Papa : S’il en est ainsi, si un palmier a grossi, le maître réclamerait-il aussi sa plus-value ? Il lui dit : Là, on n’y est pas descendu dans cette intention ; ici, j’y suis descendu dans cette intention.
רב פפא קביל ארעא לאספסתא קדחו בה תאלי כי קא מסתלק אמר להו הבו לי שבחא א"ל רב שישא בריה דרב אידי לרב פפא אלא מעתה דיקלא ואלים ה"נ דבעי מר שבחיה א"ל התם לאו אדעתא דהכי נחית אנא הכא אדעתא דהכי נחיתנא
Selon qui [est-ce] ? Selon Abayé, qui a dit : Sur la plus-value du sycomore il a droit. — Tu peux même dire selon Rava : là, il n’y a pas de perte pour lui ; ici, il y a une perte.
כמאן כאביי דאמר בשבח שקמה יש לו אפילו תימא כרבא התם לית ליה פסידא הכא איכא פסידא
[Le propriétaire] lui dit : « Quelle perte t’ai-je causée ? Une récolte de luzerne ? Prends une récolte de luzerne et va-t’en. » Il lui dit : « Moi, j’ai fait pousser du safran. » Il lui dit : « Tu as révélé ton intention : tu as fait cela pour prendre et t’en aller. Prends le safran et va-t’en. Tu n’as droit qu’à la valeur du bois seulement. »
א"ל מאי פסדתיך ידא דאספסתא שקול ידא דאספסתא וזיל אמר ליה אנא כורכמא רישקא רבאי א"ל גלית אדעתך דלמשקל ואסתלוקי עבדת שקל כורכמא רישקא וזיל אין לך אלא דמי עצים בלבד
Rav Bivi bar Abayé prit une terre en métayage et l’entoura d’un talus ; des aubépines y poussèrent. Quand il partit, il leur dit : Donnez-moi ma plus-value. Rav Papi dit : Parce que vous venez de Moulaï, vous dites des choses de Moulaï ! Même Rav Papa n’a parlé que [du cas] où il subit une perte ; ici, quelle perte subis-tu ?
רב ביבי בר אביי קביל ארעא ואהדר ליה משוניתא קדחו ביה זרדתא כי קא מיסתלק אמר להו הבו לי שבחאי אמר רב פפי משום דאתיתו ממולאי אמריתו מילי מולייתא אפילו רב פפא לא אמר אלא דאית ליה פסידא הכא מאי פסידא אית לך:
Rav Yossef avait un planteur [métayer] qui mourut et laissa cinq gendres. Il dit : Jusqu’à présent, il y en avait un ; maintenant cinq. Jusqu’à présent, ils ne comptaient pas les uns sur les autres et ne me causaient pas de perte ; maintenant, cinq comptent les uns sur les autres et me causeront des pertes. Il leur dit : Si vous prenez votre plus-value et partez, tant mieux ; sinon, je vous renvoie sans la plus-value.
רב יוסף הוה ליה ההוא שתלא שכיב ושבק חמשה חתנוותא אמר עד האידנא חד השתא חמשה עד האידנא לא הוו סמכו אהדדי ולא מפסדו לי השתא חמשה סמכו אהדדי ומפסדו לי אמר להו אי שקליתו שבחייכו ומסתלקיתו מוטב ואי לא מסליקנא לכו בלא שבחא
Car Rav Yehouda a dit, et certains disent Rav Houna, et certains disent Rav Na’hman : Ce planteur qui est mort, ses héritiers sont renvoyés sans la plus-value. Mais cela n’est pas fondé.
דאמר רב יהודה ואיתימא רב הונא ואיתימא ר"נ האי שתלא דשכיב יורשים דיליה מסתלקין להו בלא שבחא ולאו מילתא היא
Un planteur leur dit : « Si je cause une perte, je m’en irai. » Il causa une perte. Rav Yehouda a dit : Il s’en va sans la plus-value. Rav Kahana a dit : Il s’en va et prend la plus-value. Et Rav Kahana reconnaît que s’il a dit : « Si je cause une perte, je m’en irai sans la plus-value », il s’en va sans la plus-value. Rava a dit : C’est une asmakhta, et une asmakhta n’acquiert pas.
ההוא שתלא דאמר להו אי מפסדינא מסלקנא אפסיד אמר רב יהודה מסתלק בלא שבחא רב כהנא אמר מסתלק ושקיל שבחא ומודה רב כהנא דאי אמר אי פסידנא מסתלקנא בלא שבחא מסתלק בלא שבחא רבא אמר אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא
Et selon Rava, en quoi est-ce différent de ce que nous avons appris : « Si je laisse en friche et ne cultive pas, je paierai selon le meilleur [rendement] » ? — Là, il paie ce qu’il a fait perdre ; ici, ce qu’il a fait perdre, nous le lui déduisons, et le reste, nous le lui donnons.
ולרבא מאי שנא מהא דתנן אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא התם מאי דאפסיד משלם הכא מאי דאפסיד מנכינן ליה ואידך יהבינן ליה
Rounia était le planteur de Ravina ; il causa une perte, et [Ravina] le renvoya. Il vint devant Rava et lui dit : Que le maître voie ce qu’il m’a fait ! Il lui dit : Il a bien fait. Il lui dit : Mais il ne m’a pas averti ! Il lui dit : Il n’est pas nécessaire d’avertir. Rava suit son principe, car Rava a dit : Le maître d’école des petits, le planteur, le boucher, le saigneur
רוניא שתלא דרבינא הוה אפסיד סלקיה אתא לקמיה דרבא א"ל חזי מר מאי קא עביד לי א"ל שפיר עביד א"ל הא לא התרה בי א"ל לא צריכא להתרות רבא לטעמיה דאמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא
Original : Bava Metzia 109a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.