« Le salarié, en son temps, prête serment et perçoit », etc. Pourquoi les rabbins ont-ils institué pour le salarié qu’il prête serment et perçoive ?
שכיר בזמנו נשבע ונוטל וכו': שכיר אמאי תקינו ליה רבנן למשתבע ושקיל
Bava metsi’a 112b בבא מציעא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : On a enseigné ici de grandes halakhot. — Sont-ce des halakhot ? Ce sont des ordonnances ! Rav Yehouda a donc dit au nom de Chmouel : On a enseigné ici de grandes ordonnances. — « Grandes » ? Cela implique qu’il y en a de petites !
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכות גדולות שנו כאן הני הלכתא נינהו הני תקנות נינהו אלא אמר רב יהודה אמר שמואל תקנות גדולות שנו כאן גדולות מכלל דאיכא קטנות
Rav Na’hman a donc dit au nom de Chmouel : On a enseigné ici des ordonnances établies. Le serment revient au maître de maison, et les rabbins l’ont retiré au maître de maison et l’ont reporté sur le salarié, en raison de la subsistance du salarié. — Et en raison de la subsistance du salarié, nous ferions perdre le maître de maison ?
אלא אמר רב נחמן אמר שמואל תקנות קבועות שנו כאן שבועה דבעל הבית היא ועקרוה רבנן לשבועה דבעל הבית ושדיוה אשכיר משום כדי חייו דשכיר ומשום כדי חייו דשכיר מפסדנא ליה לבעל הבית
Le maître de maison lui-même préfère que le salarié prête serment et perçoive, afin que des ouvriers acceptent de travailler pour lui. — Le salarié lui-même préfère que le maître de maison prête serment et soit quitte, afin que les maîtres de maison l’engagent ! — Le maître de maison est contraint d’engager un salarié. — Le salarié aussi est contraint de se louer !
בעל הבית גופיה ניחא ליה דמשתבע שכיר ושקיל כי היכי דליתגרו ליה פועלים שכיר גופיה ניחא ליה דמשתבע בעל הבית ויפקע כי היכי דליגרוהו בעל הבית על כרחיה אגר שכיר נמי בעל כרחיה איתגר
Mais [la raison est que] le maître de maison est accaparé par ses ouvriers. — S’il en est ainsi, qu’il lui donne sans serment ! — [Le serment est institué] pour apaiser l’esprit du maître de maison.
אלא בעל הבית טרוד בפועלים הוא אי הכי ניתב ליה בלא שבועה כדי להפיס דעתו של בעל הבית
Qu’il le lui donne devant témoins ! — Ce serait une charge pour eux. — Qu’il le lui donne dès le début ! — Tous deux préfèrent le crédit.
וניתב ליה בעדים טריחא להו מילתא וניתב ליה מעיקרא שניהם רוצים בהקפה
S’il en est ainsi, [que le salarié jure] même s’il a fixé [son salaire] ! Pourquoi donc a-t-on enseigné : L’artisan dit : « Tu m’as fixé deux [zouz] », et l’autre dit : « Je ne t’en ai fixé qu’un », c’est à celui qui réclame à son prochain d’apporter la preuve ? — La fixation, les gens s’en souviennent assurément.
אי הכי אפי' קצץ נמי אלמה תניא אומן אומר שתים קצצת לי והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת המוציא מחבירו עליו הראיה קציצה ודאי מידכר דכירי ליה אינשי
S’il en est ainsi, même si son temps est passé ! Pourquoi donc avons-nous appris : « Si son temps est passé, il ne prête pas serment pour percevoir » ? — Il y a une présomption que le maître de maison ne transgresse pas « ne laisse pas passer la nuit ».
אי הכי אפי' עבר זמנו נמי אלמה תנן עבר זמנו אינו נשבע ונוטל חזקה אין בעל הבית עובר משום בל תלין
Mais tu as dit que le maître de maison est accaparé par ses ouvriers ! — Cela vaut avant que n’arrive le moment de son obligation ;
והא אמרת בעל הבית טרוד בפועליו הוא הני מילי מקמיה דלימטייה זמן חיוביה
Original : Bava Metzia 112b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.