mais quand arrive le moment de son obligation, il y prête attention et s’en souvient.
אבל מטא זמן חיוביה רמי אנפשיה ומידכר
Bava metsi’a 113a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et le salarié transgresserait-il « tu ne voleras pas » ? — Là, il y a deux présomptions ; ici, une seule présomption. Du côté du maître de maison, il y a deux présomptions : l’une, que le maître de maison ne transgresse pas « ne laisse pas passer la nuit » (Lv 19, 13), l’autre, que le salarié ne tarde pas [à réclamer] son salaire ; et ici, une seule présomption.
וכי שכיר עובר משום בל תגזול התם תרי חזקי הכא חדא חזקה גבי בעל הבית איכא תרי חזקי חדא דאין בעל הבית עובר משום (ויקרא יט, יג) בל תלין וחדא דאין שכיר משהא שכרו והכא חדא חזקה:
« S’il y a des témoins qu’il l’a réclamé, il prête serment et perçoit. » Mais il l’a réclamé [plus tard, sans être payé] ! — Rav Assi a dit : Qu’il l’a réclamé en son temps. — Mais peut-être a-t-il payé ensuite ? — Abayé a dit : Qu’il l’a réclamé pendant tout son temps.
אם יש עדים שתבעו הרי זה נשבע ונוטל: והא קתבעו לקמן א"ר אסי שתבעו בזמנו ודלמא לבתר הכי פרע אמר אביי שתבעו כל זמנו
Et il ne l’aurait donc jamais payé ? — Rav ’Hama bar ’Oukba a dit : [Le serment porte sur ce qui est dû] à l’égard de ce jour de la réclamation.
ולעולם לא פרע ליה א"ר חמא בר עוקבא כנגד אותו היום של תביעה:
MICHNA: Celui qui prête à son prochain ne prendra de gage que par le tribunal, et il n’entrera pas dans sa maison pour prendre son gage, car il est dit : « Tu te tiendras dehors » (Dt 24, 11). S’il avait deux ustensiles, il en prend un et laisse l’autre ;
מתני׳ המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בב"ד ולא יכנס לביתו ליטול משכונו שנאמר (דברים כד, יא) בחוץ תעמוד היו לו שני כלים נוטל אחד ומניח אחד
et il rend l’oreiller la nuit et la charrue le jour. Et si [le débiteur] est mort, il ne les rend pas à ses héritiers. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Même à lui-même, il ne les rend que pendant trente jours ; à partir de trente jours, il les vend par le tribunal.
ומחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום ואם מת אינו מחזיר ליורשיו רשב"ג אומר אף לעצמו אינו מחזיר אלא עד שלשים יום ומשלשים יום ולהלן מוכרן בב"ד:
GUEMARA: Chmouel a dit : L’envoyé du tribunal saisit [des objets hors de la maison] — oui ; mais prendre des gages [dans la maison], non. Mais nous avons appris : « Celui qui prête à son prochain ne prendra de gage que par le tribunal », ce qui implique que par le tribunal on prend des gages !
גמ׳ אמר שמואל שליח ב"ד מנתח נתוחי אין אבל משכוני לא והתנן המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בב"ד מכלל דבב"ד ממשכנין
Chmouel te répondra : Dis : il ne le saisira que par le tribunal. C’est aussi logique, puisqu’il enseigne à la fin : « il n’entrera pas dans sa maison pour prendre son gage ». De qui s’agit-il ? Si l’on dit du créancier, on le comprend déjà du début ; n’est-ce donc pas de l’envoyé du tribunal ?
א"ל שמואל אימא לא ינתחנו אלא בב"ד הכי נמי מסתברא דקתני סיפא לא יכנס לביתו ליטול משכונו מני אילימא בעל חוב מרישא שמע מינה אלא לאו שליח ב"ד
Si c’est pour cela, ce n’est pas une preuve : il dit ceci : Celui qui prête à son prochain ne prendra de gage que par le tribunal, ce qui implique que par le tribunal on prend des gages ; et le créancier, même saisir [hors de la maison], il ne le peut pas, [et à plus forte raison] il n’entrera pas dans sa maison pour prendre son gage.
אי משום הא לא איריא ה"ק המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בב"ד מכלל דבב"ד ממשכנים ובעל חוב אפי' נתוחי נמי לא שלא יכנס לביתו ליטול משכונו
Rav Yossef objecta : « On ne prendra pas en gage la meule inférieure ni la meule supérieure » (Dt 24, 6) : d’autres choses, on peut les prendre en gage. « Tu ne prendras pas en gage le vêtement de la veuve » (Dt 24, 17) : celui d’autres [femmes], tu peux le prendre en gage. Qui [est visé] ? Si l’on dit le créancier, il est écrit : « Tu n’entreras pas dans sa maison pour prendre son gage » (Dt 24, 10) ! N’est-ce donc pas l’envoyé du tribunal ?
מתיב רב יוסף (דברים כד, ו) לא יחבל ריחים ורכב הא דברים אחרים חבל (דברים כד, יז) לא תחבל בגד אלמנה הא של אחרים תחבל מאן אי נימא בעל חוב הא כתיב (דברים כד, י) לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו אלא לאו שליח ב"ד
Rav Papa, fils de Rav Na’hman, l’a expliqué devant Rav Yossef — et certains disent Rav Papa, fils de Rav Yossef, devant Rav Yossef : En réalité, il s’agit du créancier, et c’est pour qu’il transgresse deux interdits.
תרגמה רב פפא בריה דרב נחמן קמיה דרב יוסף ואמרי לה רב פפא בריה דרב יוסף קמיה דרב יוסף לעולם בבעל חוב ולעבור עליו בשני לאוין
Viens entendre : Du fait qu’il est dit : « Tu te tiendras dehors » (Dt 24, 11), ne sais-je pas que c’est l’homme à qui tu as prêté qui sortira [le gage] ? Pourquoi le verset dit-il : « et l’homme » (Dt 24, 11) ? Pour inclure l’envoyé du tribunal. N’est-ce pas que l’envoyé du tribunal est comme l’emprunteur ?
ת"ש ממשמע שנאמר (דברים כד, יא) בחוץ תעמוד איני יודע שהאיש אשר אתה נושה בו יוציא אלא מה תלמוד לומר (דברים כד, יא) והאיש לרבות שליח בית דין מאי לאו שליח בית דין כלוה
Original : Bava Metzia 113a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.