Et l’autre ? Il en a besoin pour ce qu’on a enseigné : « Et vers lui il porte son âme » : pourquoi celui-ci est-il monté sur la rampe, s’est-il suspendu à l’arbre et s’est-il livré à la mort ? N’est-ce pas pour son salaire ?
ואידך ההוא מיבעי ליה לכדתניא (דברים כד, טו) ואליו הוא נושא את נפשו מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה לא על שכרו
Autre explication : « Et vers lui il porte son âme » : quiconque retient le salaire d’un salarié, c’est comme s’il lui prenait son âme. Rav Houna et Rav ’Hisda : l’un a dit : l’âme du voleur ; l’autre a dit : l’âme du volé.
דבר אחר ואליו הוא נושא את נפשו כל הכובש שכר שכיר כאילו נוטל נפשו ממנו רב הונא ורב חסדא חד אמר נפשו של גזלן וחד אמר נפשו של נגזל
Celui qui dit « l’âme du voleur » [s’appuie sur] ce qui est écrit : « Ne dépouille pas le faible parce qu’il est faible, et n’écrase pas le pauvre à la porte » (Pr 22, 22), et il est écrit : « Car l’Éternel défendra leur cause, et Il ravira l’âme de ceux qui les ravissent » (Pr 22, 23). Et celui qui dit « l’âme du volé » [s’appuie sur] ce qui est écrit : « Tels sont les sentiers de tout homme avide de gain : il prend l’âme de ses possesseurs » (Pr 1, 19).
מאן דאמר נפשו של גזלן דכתיב (משלי כב, כב) אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער וכתיב (משלי כב, כג) כי ה' יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש ומ"ד נפשו של נגזל דכתיב (משלי א, יט) כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח
Et l’autre aussi, n’est-il pas écrit : « il prend l’âme de ses possesseurs » ? — Ses possesseurs actuels. Et l’autre aussi, n’est-il pas écrit : « Il ravira l’âme de ceux qui les ravissent » ? — Il explique la raison : pour quelle raison ravira-t-Il ceux qui les ravissent ? Parce qu’ils ont pris une âme.
ואידך נמי הכתיב את נפש בעליו יקח בעליו דהשתא ואידך נמי הכתיב וקבע את קבעיהם נפש מה טעם קאמר מה טעם קבע את קבעיהם משום דנטלו נפש:
« Quand ? Lorsqu’il le lui a réclamé ; s’il ne le lui a pas réclamé, il ne transgresse pas. » Les rabbins ont enseigné : « Le salaire du salarié ne passera pas la nuit » : serait-ce même s’il ne l’a pas réclamé ? Le verset dit : « chez toi » : avec ton consentement.
אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו: ת"ר לא תלין פעולת שכיר יכול אפילו לא תבעו ת"ל אתך לדעתך
Serait-ce même s’il n’a pas [d’argent] ? Le verset dit : « chez toi » : que tu as avec toi. Serait-ce même s’il l’a renvoyé chez un boutiquier ou chez un changeur ? Le verset dit : « chez toi », et non s’il l’a renvoyé chez un boutiquier ou chez un changeur.
יכול אפי' אין לו ת"ל אתך שיש אתך יכול אפי' המחהו אצל חנוני ואצל שולחני ת"ל אתך ולא שהמחהו אצל חנוני ואצל שולחני:
« S’il l’a renvoyé chez un boutiquier ou chez un changeur, il ne transgresse pas. » On a demandé : [le salarié] peut-il se retourner [contre lui] ou non ? Rav Chéchet a dit : Il ne peut pas se retourner. Et Rabba a dit : Il peut se retourner.
המחהו אצל חנוני ואצל שולחני אינו עובר: איבעיא להו חוזר או אינו חוזר רב ששת אמר אינו חוזר ורבה אמר חוזר
Rabba a dit : D’où le dis-je ? De ce qu’il enseigne : « il ne transgresse pas » : transgresser, il ne transgresse pas ; mais se retourner, il le peut. Et Rav Chéchet dit : Que signifie « il ne transgresse pas » ? Il n’est [même] pas susceptible de transgresser.
אמר רבה מנא אמינא לה מדקתני אינו עובר עליו מעבר הוא דלא עבר הא מיהדר הדר ורב ששת אמר מאי אינו עובר אינו בתורת לעבור:
L’artisan acquiert-il [une part] par la plus-value de l’objet, et c’est alors un prêt ? Ou l’artisan n’acquiert-il pas par la plus-value de l’objet, et c’est alors un louage ?
אומן קונה בשבח כלי והלואה היא או אין אומן קונה בשבח כלי ושכירות היא
Rav Chéchet leur dit : On transgresse. — Mais n’a-t-on pas enseigné : On ne transgresse pas ? — Là, il s’agit du cas où il l’a renvoyé chez un boutiquier ou chez un changeur.
אמר להו רב ששת עובר והתניא אינו עובר התם שהמחהו אצל חנוני ואצל שולחני
Dirons-nous que ceci le soutient : Celui qui donne son manteau à un artisan, [si celui-ci] l’a terminé et l’en a informé, même s’il s’écoule dix jours, [le propriétaire] ne transgresse pas « ne laisse pas passer la nuit » ; s’il le lui a remis à midi, dès que le soleil s’est couché, il transgresse « ne laisse pas passer la nuit ».
נימא מסייעא ליה הנותן טליתו לאומן גמרה והודיעו אפי' מכאן ועד עשרה ימים אינו עובר משום בל תלין נתנה לו בחצי היום מששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין
Rav Mari, fils de Rav Kahana, a dit : [Il s’agit] du peignage d’un manteau. — Pourquoi le lui a-t-il donné ? Pour l’assouplir : c’est bien là sa plus-value !
אמר רב מרי בריה דרב כהנא בגרדא דסרבלא למאי יהבה ניהליה לרכוכי היינו שבחיה
Ce n’est nécessaire que s’il l’a engagé pour le fouler, [à raison d’une] ma’a par coup de foulage.
לא צריכא דקא אגריה מיניה לבטושי בטשא ובטשא במעתא:
Original : Bava Metzia 112a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.