Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et que [signifie] « Tu dis ainsi » ? Ils lui disaient ceci : D’après tes paroles, selon nos paroles, ils ne viendraient pas [des fonds] de la communauté. Et de même, quand Ravin est venu, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : La crainte des hommes de force, voilà ce qui les sépare.
ומה אתה אומר הכי קאמרי ליה מדבריך לדברינו אין באין משל צבור וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן חוששין לבעלי זרועות איכא בינייהו:
MICHNA: Celui qui sort du fumier dans le domaine public : celui qui le sort le sort, et celui qui fume [son champ] le fume [aussitôt]. On ne fait pas tremper d’argile dans le domaine public et on n’y fabrique pas de briques ; mais on pétrit l’argile dans le domaine public, mais pas pour des briques.
מתני׳ המוציא זבל לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנים לבנים אבל גובלין טיט ברשות הרבים אבל לא לבנים
Celui qui bâtit dans le domaine public : celui qui apporte les pierres les apporte, et celui qui bâtit bâtit [aussitôt]. Et s’il a causé un dommage, il paie ce qu’il a endommagé. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Il peut même préparer son travail trente jours à l’avance.
הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה ואם הזיק משלם מה שהזיק רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום:
GUEMARA: Dirons-nous que la michna n’est pas selon Rabbi Yehouda ? Car on a enseigné : Rabbi Yehouda dit : Au moment de la sortie des fumiers, un homme sort son fumier dans le domaine public et l’entasse pendant trente jours entiers, afin qu’il soit broyé par les pieds des hommes et les pieds des bêtes, car c’est à cette condition que Josué a donné la terre en héritage à Israël.
גמ׳ לימא מתני' דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ
Tu peux même dire [que c’est]Rabbi Yehouda : Rabbi Yehouda reconnaît que s’il a causé un dommage, il est tenu de payer. — Mais nous avons appris : Rabbi Yehouda reconnaît que pour la lampe de ’Hanoukka il est exempt, parce qu’il agit avec permission. N’est-ce pas la permission du tribunal ? — Non : la permission de la mitsva.
אפילו תימא רבי יהודה מודה ר' יהודה שאם הזיק חייב לשלם והתנן מודה רבי יהודה בנר חנוכה שהוא פטור מפני שהוא עושה ברשות מאי לאו רשות דבית דין לא רשות דמצוה
Mais on a enseigné : Tous ceux dont on a dit qu’il leur est permis d’encombrer le domaine public, s’ils ont causé un dommage, sont tenus de payer ; et Rabbi Yehouda exempte. Il est donc clair que la michna n’est pas selon Rabbi Yehouda.
והתניא כל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברה"ר אם הזיק חייב לשלם ורבי יהודה פוטר אלא מחוורתא מתני' דלא כרבי יהודה
אמר אביי רבי יהודה ורבן שמעון בן גמליאל ור' שמעון כולהו סבירא להו כל מקום שנתנו לו חכמים רשות והזיק פטור רבי יהודה הא דאמרן רשב"ג דתנן רשב"ג אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום
Rabbi Chimon, comme nous l’avons appris : S’il plaçait [un four] dans un étage, il faut qu’il y ait sous lui un revêtement de trois palmes, et pour un réchaud, d’un palme ; et s’il a causé un dommage, il paie ce qu’il a endommagé. Rabbi Chimon dit : On n’a dit toutes ces mesures que pour que, s’il a causé un dommage, il soit exempt de payer.
רבי שמעון דתנן היה מעמידו בעלייה צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון אומר לא אמרו כל השיעורים הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם
Les rabbins ont enseigné : Le carrier qui a remis [la pierre] au tailleur : le tailleur est responsable. Le tailleur qui l’a remise à l’ânier : l’ânier est responsable. L’ânier qui l’a remise au portefaix : le portefaix est responsable. Le portefaix qui l’a remise au maçon : le maçon est responsable. Le maçon qui l’a remise à l’architecte : l’architecte est responsable. Et s’il a posé une pierre sur l’assise et qu’elle a causé un dommage, tous sont tenus de payer.
ת"ר החצב שמסר לסתת הסתת חייב הסתת שמסר לחמר החמר חייב החמר שמסר לכתף הכתף חייב הכתף שמסר לבנאי הבנאי חייב הבנאי שמסר לאדריכל אדריכל חייב ואם הניח אבן על הדימוס והזיקה כולן חייבין לשלם
Mais on a enseigné : Le dernier est tenu et tous [les autres] sont exempts ! — Il n’y a pas de difficulté : ici, il s’agit d’un louage ; là, d’un forfait.
והתניא אחרון חייב וכולן פטורים לא קשיא כאן בשכירות כאן בקבלנות:
MICHNA: Deux jardins l’un au-dessus de l’autre, et des légumes [poussent] entre eux : Rabbi Meïr dit : [Ils sont] à celui d’en haut. Rabbi Yehouda dit : À celui d’en bas. Rabbi Meïr a dit : Si celui d’en haut voulait enlever sa terre, il n’y aurait pas de légumes ici. Rabbi Yehouda a dit : Si celui d’en bas voulait remplir son jardin [de terre], il n’y aurait pas de légumes ici.
מתני׳ שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים ר"מ אומר של עליון ר' יהודה אומר של תחתון אמר ר"מ אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק אמר ר' יהודה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק
Rabbi Meïr a dit : Puisque tous deux peuvent s’opposer l’un à l’autre, on examine d’où ces légumes tirent leur vie. Rabbi Chimon a dit : Tout ce que celui d’en haut peut prendre en tendant la main est à lui, et le reste est à celui d’en bas.
אמר ר"מ מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואין מהיכן ירק זה חי אמר ר"ש כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר של תחתון:
GUEMARA:Rava a dit : Pour la racine, tout le monde s’accorde que c’est à celui d’en haut ; ils divergent sur le feuillage : Rabbi Meïr pense qu’on rattache le feuillage à sa racine, et Rabbi Yehouda pense qu’on ne dit pas qu’on rattache le feuillage à sa racine.
גמ׳ אמר רבא בעיקרו כולי עלמא לא פליגי דעליון הוי כי פליגי בנופו ר"מ סבר שדי נופו בתר עיקרו ור' יהודה סבר לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו
Et ils suivent [en cela] leurs principes, comme on l’a enseigné : Ce qui sort du tronc et des racines appartient au propriétaire du terrain — paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Ce qui sort du tronc est au propriétaire de l’arbre, et ce qui sort des racines au propriétaire du terrain.
ואזדא לטעמייהו דתניא היוצא מן הגזע ומן השרשין הרי אלו של בעל הקרקע דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מן הגזע של בעל האילן ומן השרשין של בעל הקרקע
Original : Bava Metzia 118b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.