Structure du débat :Michna 1Question 6Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
on a traité celui qui n’acquiert pas comme celui qui acquiert. Pour quelle raison ? Les pauvres eux-mêmes le souhaitent, afin que, lorsqu’on les engagera, leurs fils puissent glaner derrière eux.
עשו שאינו זוכה כזוכה מ"ט עניים גופייהו ניחא להו כי היכי דכי אגרו לדידהו נלקוט בנייהו בתרייהו
Et cela diverge de [l’enseignement de]Rabbi ’Hiya bar Abba, car Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : il ne s’agit ni d’un majeur au sens propre ni d’un mineur au sens propre ; mais un majeur qui dépend de la table de son père, c’est lui le « mineur » ; un mineur qui ne dépend pas de la table de son père, c’est lui le « majeur ».
ופליגא דר' חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא גדול וסמוך על שלחן אביו זהו קטן קטן ואינו סמוך על שלחן אביו זהו גדול:
« La trouvaille de son esclave et de sa servante hébreux leur appartient. » Pourquoi ? Ne serait-il pas [au moins] comme un ouvrier ? Or on a enseigné : la trouvaille d’un ouvrier est à lui-même. En quel cas cela est-il dit ? Lorsque [le maître de maison] lui a dit : « Sarcle avec moi aujourd’hui », « Bêche avec moi aujourd’hui » ;
מציאת עבדו ושפחתו העברים הרי הוא של עצמן: אמאי לא יהא אלא פועל ותניא מציאת פועל לעצמו במה דברים אמורים בזמן שאמר לו נכש עמי היום עדור עמי היום
Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : nous traitons ici d’un esclave qui perce des perles, que son maître ne veut pas affecter à un autre travail.
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הכא בעבד נוקב מרגליות עסקינן שאין רבו רוצה לשנותו למלאכה אחרת
Et si elle n’a pas produit deux poils : si le père est vivant, [sa trouvaille] revient au père ; et si le père n’est plus, qu’elle soit libérée par la mort du père !
ואי דלא אייתי שתי שערות אי איתיה לאב דאבוה הויא ואי דליתיה לאב תיפוק במיתת האב
Car Rech Lakich a dit : la servante hébreue s’acquiert elle-même [et sort] du pouvoir du maître à la mort du père, par un raisonnement a fortiori. — Mais Rech Lakich n’a-t-il pas été réfuté ?
דאמר ריש לקיש אמה העבריה קנה עצמה במיתת האב מרשות האדון מקל וחומר ולאו איתותב ריש לקיש
De quoi traitons-nous ici ? D’une femme divorcée sans l’être [complètement], car Rabbi Zeïra a dit au nom de Chmouel : partout où les Sages ont dit « divorcée sans l’être », son mari est tenu de l’entretenir.
הכא במאי עסקינן במגורשת ואינה מגורשת דאמר רבי זירא אמר שמואל כל מקום שאמרו חכמים מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה
Pour quelle raison les Sages ont-ils dit que la trouvaille d’une femme revient à son mari ? Afin qu’il ne nourrisse pas d’inimitié envers elle. Ici, qu’il y ait inimitié et encore inimitié !
טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה כי היכי דלא תיהוי לה איבה הכא אית לה איבה ואיבה:
MICHNA:[Si quelqu’un] a trouvé des actes de créance : s’ils comportent une garantie sur des biens, il ne les restituera pas, car le tribunal fait recouvrer sur cette base ; s’ils ne comportent pas de garantie sur des biens, il les restituera, car le tribunal ne fait pas recouvrer sur cette base — paroles de Rabbi Meïr.
מתני׳ מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר שבית דין נפרעין מהן אין בהן אחריות נכסים יחזיר שאין בית דין נפרעין מהן דברי רבי מאיר
GUEMARA: De quoi traitons-nous ? Si l’on dit : lorsque le débiteur reconnaît [la dette], lorsqu’ils comportent une garantie sur des biens, pourquoi ne pas les restituer ? Il reconnaît ! Et si c’est lorsque le débiteur ne reconnaît pas, lorsqu’ils ne comportent pas de garantie sur des biens, pourquoi les restituer ? Certes, on ne recouvre pas sur les biens aliénés, mais on recouvre sur les biens libres !
גמ׳ במאי עסקינן אילימא כשחייב מודה כי יש בהן אחריות נכסים אמאי לא יחזיר הא מודה ואי כשאין חייב מודה כי אין בהן אחריות נכסים אמאי יחזיר נהי דלא גבי ממשעבדי מבני חרי מגבא גבי
En réalité, [il s’agit du cas] où le débiteur reconnaît ; et ici voici la raison : nous craignons qu’il ait fait écrire [l’acte] pour emprunter en Nissan et qu’il n’ait emprunté qu’en Tichri, et [le créancier] viendrait saisir [les biens] des acheteurs indûment.
לעולם כשחייב מודה והכא היינו טעמא דחיישינן שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ואתי למטרף לקוחות שלא כדין
Mais ce que nous avons appris : « on écrit un acte pour l’emprunteur même si le prêteur n’est pas avec lui » — comment l’écririons-nous a priori ? Craignons qu’il l’ait fait écrire pour emprunter en Nissan et n’ait emprunté qu’en Tichri, et [le créancier] viendrait saisir [les biens] des acheteurs indûment !
אלא הא דתנן כותבין שטר ללוה אף על פי שאין מלוה עמו לכתחילה היכי כתבינהו ניחוש שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ואתי למטרף לקוחות שלא כדין
Original : Bava Metzia 12b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.