Structure du débat :Question 3Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
il peut se rétracter ; une fois qu’il en a pris possession, il ne peut se rétracter, car [le vendeur] lui dit : « C’est un sac fermé de nœuds que tu as voulu et accepté. » À partir de quand y a-t-il prise de possession ? Dès qu’il a foulé les limites [du champ].
יכול לחזור בו משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו דא"ל חייתא דקטרי סברת וקבלת מאימתי הויא חזקה מכי דייש אמצרי
Il a été dit : celui qui vend un champ à son prochain, et il s’avère que [ce champ] n’était pas à lui — Rav a dit : [l’acheteur] a droit à l’argent et a droit à la plus-value ; et Chmouel a dit : il a droit à l’argent, il n’a pas droit à la plus-value.
איתמר המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו רב אמר יש לו מעות ויש לו שבח ושמואל אמר מעות יש לו שבח אין לו
On demanda à Rav Houna : [si le vendeur] lui a spécifié la plus-value, qu’en est-il ? La raison de Chmouel est-elle qu’il n’a pas spécifié la plus-value, alors qu’ici il l’a spécifiée ? Ou bien la raison de Chmouel est-elle que, puisqu’il n’a pas de terre, cela ressemble à de l’usure ? Il leur répondit : « Oui » et « non », et la question resta indécise pour lui.
בעו מיניה מרב הונא פירש לו את השבח מהו טעמא דשמואל משום דלא פירש שבחא והכא הא פירש לה או דלמא טעמיה דשמואל כיון דלית ליה קרקע מחזי כרבית א"ל אין ולאו ורפיא בידיה
Il a été dit : Rav Na’hman a dit au nom de Chmouel : il a droit à l’argent, il n’a pas droit à la plus-value, même si [le vendeur] lui a spécifié la plus-value. Pour quelle raison ? Puisqu’il n’a pas de terre, il se trouverait prendre la rémunération de son argent.
איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל מעות יש לו שבח אין לו אע"פ שפירש לו את השבח מאי טעמא כיון דקרקע אין לו שכר מעותיו עומד ונוטל
Rava objecta à Rav Na’hman : on ne fait pas recouvrer sur les biens aliénés pour la consommation des fruits, pour la plus-value des terres, ni pour l’entretien de la femme et des filles, en vue du bon ordre du monde.
איתיביה רבא לרב נחמן אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם
C’est sur les biens aliénés qu’on ne fait pas recouvrer ; mais sur les biens libres, on fait recouvrer ; et il enseigne en tout cas : « pour la plus-value des terres ». N’est-ce pas [le cas de] celui qui achète d’un voleur ?
ממשעבדי הוא דלא מפקינן הא מבני חורין מפקינן וקתני מיהא לשבח קרקעות מאי לאו בלוקח מגזלן
Si c’est d’un créancier, considère le début : « on ne fait pas recouvrer pour la consommation des fruits ». Si c’est d’un créancier, le créancier a-t-il droit aux fruits ? Chmouel n’a-t-il pas dit : le créancier recouvre la plus-value — la plus-value oui, mais les fruits non ?
אי בבעל חוב אימא רישא אין מוציאין לאכילת פירות ואי בבעל חוב בעל חוב מי אית ליה פירי והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח שבח אין אבל פירות לא
Il est donc évident [qu’il s’agit] du voleur et du volé ; et puisque le début [traite] du voleur et du volé, la fin aussi [traite] du voleur et du volé.
Mais n’a-t-on pas enseigné ainsi : « Pour la plus-value des terres, comment ? Si quelqu’un a volé un champ à son prochain et qu’on le lui retire des mains, lorsque [le lésé] recouvre, il recouvre le principal sur les biens aliénés et la plus-value sur les biens libres. »
והא לא תני הכי לשבח קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין
De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit tel qu’il l’enseigne, de qui le voleur recouvrerait-il ? N’est-ce donc pas [le cas où] il a volé un champ à son prochain, l’a vendu à un autre, et [celui-ci] l’a amélioré ?
היכי דמי אילימא כדקתני גזלן ממאן גבי אלא לאו כגון שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה
Viens et écoute : « Pour la consommation des fruits, comment ? Si quelqu’un a volé un champ à son prochain et qu’on le lui retire des mains, lorsque [le lésé] recouvre, il recouvre le principal sur les biens aliénés et les fruits sur les biens libres. »
ת"ש לאכילת פירות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ופירות גובה מנכסים בני חורין
De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit tel qu’il l’enseigne, de qui le voleur recouvrerait-il ? N’est-ce donc pas [le cas où] il a volé un champ à son prochain, l’a vendu à un autre, et [celui-ci] l’a amélioré ?
היכי דמי אילימא כדקתני גזלן ממאן גבי אלא לאו כגון שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה
Rava a dit : de quoi traitons-nous ici ? Par exemple, [quelqu’un] a volé à son prochain un champ plein de fruits, a mangé les fruits et y a creusé des fosses, des tranchées et des grottes : si le volé vient recouvrer le principal, il recouvre sur les biens aliénés ; si le volé vient recouvrer les fruits, il recouvre sur les biens libres.
אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שגזל שדה מחבירו [מלאה פירות ואכל את הפירות וחפר בה בורות שיחין ומערות בא נגזל לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין
Original : Bava Metzia 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.