Structure du débat :Baraïta 1Question 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
si des oppresseurs le lui ont pris : si le volé vient recouvrer le principal, il recouvre sur les biens aliénés ; si le volé vient recouvrer les fruits, il recouvre sur les biens libres.
שנטלוה מסיקין בא נגזל לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין
Rava n’a pas dit comme Rabba bar Rav Houna, [car] « on le lui retire des mains » implique [que c’est] par jugement ; et Rabba bar Rav Houna n’a pas dit comme Rava, [car] « on le lui retire des mains » implique [que le champ est] intact.
רבא לא אמר כרבה בר רב הונא הרי היא יוצאה מתחת ידו בדינא משמע ורבה בר רב הונא לא אמר כרבא הרי היא יוצאה מתחת ידו בעינא משמע
Rav Achi a dit : il enseigne [deux] cas distincts : par exemple, il a volé à son prochain un champ plein de fruits, a mangé les fruits et a vendu le champ : si l’acheteur vient recouvrer le principal, il recouvre sur les biens aliénés ; si le volé vient recouvrer les fruits, il recouvre sur les biens libres.
רב אשי אמר לצדדין קתני כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות ואכל את הפירות ומכר את השדה בא לוקח לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין
S’il en est ainsi, pour les fruits aussi ! — [Il s’agit du cas] où il a comparu en justice pour le principal et n’a pas comparu en justice pour les fruits. Et comment l’affirmer de manière tranchée ? — D’ordinaire, lorsqu’on réclame, on réclame d’abord le principal.
אי הכי פירות נמי כשעמד בדין על הקרן ולא עמד בדין על הפירות ומאי פסקא סתמא דמילתא כי תבע איניש קרנא תבע ברישא
De quoi [s’agit-il] ? Si c’est d’un créancier, a-t-il droit aux fruits ? Chmouel n’a-t-il pas dit : le créancier recouvre la plus-value — la plus-value oui, mais les fruits non ? N’est-ce donc pas de celui qui achète d’un voleur ?
במאי אי בבעל חוב מי אית ליה פירי והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח שבח אין אבל פירות לא אלא לאו בלוקח מגזלן
Le texte même [disait] : Chmouel a dit : le créancier recouvre la plus-value. Rava a dit : sache-le, car voici ce que le vendeur écrit à l’acheteur : « Moi, je me lèverai, j’aplanirai, je purifierai et je dégagerai ces biens vendus, eux, leur labeur et leur plus-value, et je me tiendrai devant toi » ; et [le vendeur] a consenti à cette vente et l’a prise sur lui.
גופא אמר שמואל בעל חוב גובה את השבח אמר רבא תדע שכך כותב לו מוכר ללוקח אנא איקום ואשפי ואדכי ואמריק זביני אילין אינון ועמליהון ושבחיהון ואיקום קדמך וצבי זבינא דנן וקביל עלוהי
Rav ’Hiya bar Avin dit à Rava : à ce compte, pour une donation, où l’on n’écrit pas ainsi, dirait-on aussi que [le créancier] ne saisit pas la plus-value ? Il lui répondit : oui.
א"ל רב חייא בר אבין לרבא אלא מעתה מתנה דלא כתיב ליה הכי ה"נ דלא טריף שבחא א"ל אין
Rav Na’hman a dit : cette baraïta soutient Mar Chmouel, et notre collègue Houna l’explique d’autres cas. Car on a enseigné : celui qui vend un champ à son prochain, et qu’on le lui retire des mains, lorsque [l’acheteur] recouvre, il recouvre le principal sur les biens aliénés et la plus-value sur les biens libres.
אמר רב נחמן הא מתניתא מסייע ליה למר שמואל והונא חברין מוקים לה במילי אחריני דתניא המוכר שדה לחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין
On a enseigné une autre [baraïta] : celui qui vend un champ à son prochain, que [l’acheteur] l’améliore, et qu’un créancier vienne le saisir : lorsqu’il recouvre, si la plus-value excède la dépense, il prend la plus-value du propriétaire de la terre et la dépense du créancier ; et si la dépense excède la plus-value, il n’obtient du créancier que la dépense à hauteur de la plus-value.
תניא אידך המוכר שדה לחבירו והשביחה ובא בעל חוב וטרפה כשהוא גובה אם השבח יותר על היציאה נוטל את השבח מבעל הקרקע והיציאה מבעל חוב ואם היציאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח מבעל חוב
Et Chmouel, comment l’explique-t-il ? Si c’est de celui qui achète d’un voleur, le début fait difficulté, puisque Chmouel a dit que celui qui achète d’un voleur n’a pas droit à la plus-value ; si c’est d’un créancier, le début et la fin font difficulté, puisque Chmouel a dit que le créancier recouvre la plus-value !
והא שמואל במאי מוקים לה אי בלוקח מגזלן קשיא רישא דאמר שמואל לוקח מגזלן לית ליה שבחא אי בבעל חוב קשיא רישא וסיפא דאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח
Si tu veux, dis : [il s’agit] de celui qui achète d’un voleur, par exemple lorsque [le vendeur] a de la terre, ou bien lorsqu’on a conclu un kinyan de sa main.
איבעית אימא בלוקח מגזלן כגון שיש לו קרקע אי נמי בשקנו מידו
Si tu veux, dis : [il s’agit] d’un créancier, et cela ne fait pas difficulté : ici, il s’agit d’une plus-value
איבעית אימא בבעל חוב ולא קשיא כאן בשבח
Original : Bava Metzia 15a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.