et qu’il dit : « J’ai remboursé », il est cru ; si le prêteur vient [demander] qu’on écrive [un acte], on n’écrit pas pour le lui donner.
ואמר פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו
Bava metsi’a 17a בבא מציעא
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
[S’ils lui ont dit :] « Tu es tenu de lui donner », et qu’il dit : « J’ai remboursé », il n’est pas cru ; si le prêteur vient [demander] qu’on écrive, on écrit et on le lui donne.
חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי אינו נאמן בא מלוה לכתוב כותבין ונותנין לו
Rav Zevid dit au nom de Rav Na’hman : aussi bien [s’ils ont dit] « Va, donne-lui » que « Tu es tenu de lui donner », s’il dit : « J’ai remboursé », il est cru ; si le prêteur vient [demander] qu’on écrive, on n’écrit pas pour le lui donner.
רב זביד משמיה דר"נ אמר בין צא תן לו בין חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו
Mais s’il y a lieu de distinguer, voici comment il y a lieu de distinguer : s’ils lui ont dit « Va, donne-lui », qu’il a dit « J’ai remboursé », que les témoins attestent qu’il n’a pas remboursé, et qu’il redit « J’ai remboursé », il est établi comme menteur pour cette somme.
אלא אי איכא לפלוגי הכי הוא דאיכא לפלוגי אמרו לו צא תן לו ואמר פרעתי והעדים מעידין אותו שלא פרעו (וחזר ואמר פרעתי) הוחזק כפרן לאותו ממון
[S’ils lui ont dit] « Tu es tenu de lui donner », qu’il a dit « J’ai remboursé », que les témoins attestent qu’il n’a pas remboursé, et qu’il redit « J’ai remboursé », il n’est pas établi comme menteur pour cette somme.
חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי והעדים מעידין אותו שלא פרע וחזר ואמר פרעתי לא הוחזק כפרן לאותו ממון
Quelle en est la raison ? Il se dérobait devant lui, pensant : [j’attendrai] jusqu’à ce que les Maîtres examinent mon affaire.
מ"ט אשתמוטי הוא קא משתמיט מיניה סבר עד דמעיינו בי רבנן בדיני
Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : [si l’un dit :] « J’ai une mana chez toi », et que l’autre dit : « Tu n’as rien chez moi », que les témoins attestent qu’il la lui doit, et qu’il redit : « J’ai remboursé », il est établi comme menteur pour cette somme.
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים אותו שיש לו וחזר ואמר פרעתי הוחזק כפרן לאותו ממון
Comme dans le cas de Chabtaï, fils de Rabbi Marinos, qui avait inscrit pour sa belle-fille un manteau de laine fine dans son contrat de mariage (ketouba), et en avait pris l’engagement. Sa ketouba se perdit. Il dit : « Il n’en a jamais rien été. » Des témoins vinrent et dirent : « Si, il le lui a inscrit. » Finalement, il leur dit : « Je l’ai payé. » Il vint devant Rabbi ’Hiya, qui lui dit : « Tu as été établi menteur pour ce manteau. »
כי הא דשבתאי בריה דרבי מרינוס כתב לה לכלתיה איצטלא דמילתא בכתובתה וקבלה עליה אירכס כתובתה אמר (להו) לא היו דברים מעולם אתו סהדי ואמרי אין כתב לה לסוף אמר להו פרעתיה אתא לקמיה דרבי חייא א"ל הוחזקת כפרן לאותה איצטלא:
Rabbi Avin dit au nom de Rabbi Ilaa au nom de Rabbi Yo’hanan : s’il devait un serment à son prochain et qu’il dit « J’ai juré », que les témoins attestent qu’il n’a pas juré, et qu’il redit « J’ai juré », il est établi comme menteur pour ce serment.
א"ר אבין א"ר אלעא א"ר יוחנן היה חייב לחבירו שבועה ואמר נשבעתי והעדים מעידין אותו שלא נשבע (וחזר ואמר נשבעתי) הוחזק כפרן לאותה שבועה
On le rapporta devant Rabbi Abbahou. Il leur dit : il est raisonnable [de limiter] la parole de Rabbi Avin au cas où il a été astreint au serment par le tribunal ; mais s’il s’est astreint lui-même au serment, [il est cru], car il arrive qu’un homme parle à la légère. On le rapporta devant Rabbi Avin. Il leur dit : moi aussi, j’ai parlé [d’un serment imposé] par le tribunal.
אמרוה קמיה דר' אבהו אמר להו מסתברא מלתא דרבי אבין שנתחייב שבועה בב"ד אבל חייב עצמו שבועה [נאמן] עביד איניש דמקרי ואמר אהדרוה קמיה דר' אבין אמר להו אנא נמי בב"ד אמרי
Il a été dit aussi : Rabbi Avin dit au nom de Rabbi Ilaa au nom de Rabbi Yo’hanan : s’il devait à son prochain un serment [imposé] par le tribunal et qu’il dit « J’ai juré », que les témoins attestent qu’il n’a pas juré, et qu’il redit « J’ai juré », il est établi comme menteur pour ce serment.
איתמר נמי א"ר אבין א"ר אלעא א"ר יוחנן היה חייב לחבירו שבועה בב"ד ואמר נשבעתי והעדים מעידין אותו שלא נשבע (וחזר ואמר נשבעתי) הוחזק כפרן לאותה שבועה
Rabbi Assi dit au nom de Rabbi Yo’hanan : celui qui trouve une reconnaissance de dette au marché, où il est écrit « hanpek » et où est écrite sa date du jour même, la rendra au propriétaire.
א"ר אסי א"ר יוחנן המוצא שטר חוב בשוק וכתוב בו הנפק וכתוב בו זמנו בו ביום יחזירו לבעלים
Si [l’on craint] qu’il l’ait écrite pour emprunter et n’ait pas emprunté, voici qu’il y est écrit « hanpek » ; si [l’on craint] le remboursement, nous ne craignons pas un remboursement le jour même.
אי משום כתב ללות ולא לוה הא כתוב בו הנפק אי משום פרעון לפריעה בת יומא לא חיישינן
Rabbi Zeïra dit à Rabbi Assi : Rabbi Yo’hanan a-t-il vraiment dit cela ? N’est-ce pas toi qui as dit au nom de Rabbi Yo’hanan : un acte au moyen duquel on a emprunté et qu’on a remboursé, on ne peut s’en servir à nouveau pour emprunter, car son hypothèque a déjà été annulée ?
א"ל ר' זירא לר' אסי מי א"ר יוחנן הכי הא את הוא דאמרת משמיה דר' יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שיעבודו
Quand [l’a-t-il remboursé] ? Si l’on dit le lendemain ou un jour plus tard, pourquoi invoquer [la raison] que son hypothèque a déjà été annulée ? On le déduirait de ce qu’il est antidaté, et nous avons appris : les reconnaissances de dette antidatées sont invalides !
אימת אילימא למחר וליומא חרא מאי אריא שכבר נמחל שעבודו תיפוק ליה דהוה ליה מוקדם ותנן שטרי חוב המוקדמין פסולין
N’est-ce donc pas le jour même ? Il en ressort que les gens remboursent le jour même.
אלא לאו ביומיה אלמא פרעי אינשי ביומיה
Il lui dit : ai-je dit qu’ils ne remboursent jamais ? J’ai dit qu’il n’est pas fréquent que les gens remboursent le jour même.
א"ל מי קא אמינא דלא פרעי כלל דלא שכיחי אינשי דפרעי ביומיה קא אמינא
Rav Kahana dit : [il s’agit du cas] où le débiteur reconnaît [la dette]. — S’il en est ainsi, qu’y a-t-il à dire ?
רב כהנא אמר כשחייב מודה אי הכי מאי למימרא
Tu aurais pu dire : celui-ci l’a bel et bien remboursé, et s’il dit « je ne l’ai pas remboursé », c’est parce qu’il veut s’en servir à nouveau pour emprunter une autre fois et qu’il regarde aux quelques pièces du scribe. [La Michna] nous enseigne que s’il en était ainsi, le prêteur lui-même ne le permettrait pas, pensant : les Maîtres l’apprendront et me feront perdre [mes droits].
מהו דתימא האי מפרע פרעיה והאי דקא אמר לא פרעתיה משום דקבעי מהדר למזפא ביה זמנא אחריתי ולפשיטי דספרא חייש קמ"ל דאם כן מלוה גופיה לא שבק סבר שמעי בי רבנן ומפסדי לי
En quoi est-ce différent de ce que nous avons appris : S’il a trouvé des reconnaissances de dette, si elles comportent une garantie sur les biens, il ne les rendra pas ?
מאי שנא מהא דתנן מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר
Et nous l’avons expliqué [du cas] où le débiteur reconnaît [la dette], et [on ne les rend pas] de peur qu’il ait écrit pour emprunter en Nissan et n’ait emprunté qu’en Tichri, et qu’il en vienne à saisir indûment [les biens des] acheteurs [qui ont acheté] entre Nissan et Tichri.
ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ואתי למטרף לקוחות מניסן ועד תשרי שלא כדין
Et nous ne disons pas que, s’il en était ainsi, le prêteur lui-même ne le permettrait pas, mais lui dirait : « Écris un autre acte en Tichri », de peur que les Maîtres ne l’apprennent et ne lui fassent perdre [ses droits].
ולא אמרינן דא"כ מלוה גופיה לא שביק דא"ל כתוב שטרא אחרינא בתשרי דדלמא שמעי רבנן ומפסדי לי
On répond : là-bas, puisqu’il en tire profit, car il saisit [les biens des] acheteurs entre Nissan et Tichri, cela lui convient et il ne dit rien du tout ; ici, puisqu’il n’en tire pas profit — car de toute façon l’acte a été écrit aujourd’hui, quel [avantage] y a-t-il ? — il ne permettra pas qu’il saisisse [les biens des] acheteurs au moyen d’un acte dont l’hypothèque a été annulée.
אמרי התם משום דאית ליה רווחא דקא טריף לקוחות מניסן ועד תשרי מינח ניחא ליה ולא אמר ולא מידי הכא כיון דלית ליה רווחא דסוף סוף שטרא האידנא כתיב מאי איכא דקטריף לקוחות בשטר שנמחל שיעבודו לא שביק:
Rabbi ’Hiya bar Abba dit au nom de Rabbi Yo’hanan : celui qui plaide [avoir payé] après un acte du tribunal
אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען אחר מעשה ב"ד
Original : Bava Metzia 17a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.