[est valable] pour qu’il ait de quoi vivre.
משום כדי חייו
Bava metsi’a 16b בבא מציעא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Houna dit au nom de Rav : celui qui dit à son prochain : « Le champ que j’achèterai, lorsque je l’aurai acheté, il te sera acquis dès maintenant », [l’autre] a acquis.
אמר רב הונא אמר רב האומר לחברו שדה שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה
Rava dit : il est raisonnable [de limiter] la parole de Rav à un champ indéterminé, mais pas à « ce champ-ci » : qui dit qu’on [le propriétaire] le lui vendra ?
אמר רבא מסתברא מלתא דרב בשדה סתם אבל בשדה זו לא מי יימר דמזבין לה ניהליה
Mais par Dieu ! Rav l’a dit même pour « ce champ-ci ». Voyons, selon qui Rav a-t-il énoncé son enseignement ? Selon Rabbi Meïr, qui dit qu’un homme peut transférer une chose qui n’est pas encore venue au monde.
והאלהים אמר רב אפי' בשדה זו מכדי רב כמאן אמרה לשמעתי' כר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם
Comme il a été enseigné : Celui qui dit à une femme : « Sois-moi consacrée après que je me serai converti », « après que tu te seras convertie », « après que je serai affranchi », « après que tu seras affranchie », « après que ton mari sera mort », « après que ton beau-frère t’aura accordé la ’halitsa », « après que ta sœur sera morte » — elle n’est pas consacrée.
דתניא האומר לאשה התקדשי לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי (קידושין סו ב) לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שיחלוץ לך יבמיך (דברים כה, ה) לאחר שתמות אחותיך (ויקרא יח, יח) אינה מקודשת
Rabbi Meïr dit : elle est consacrée.
ר"מ אומר מקודשת
Or la femme est comparable à « ce champ-ci », et Rabbi Meïr dit qu’elle est consacrée.
והא אשה כשדה זו דמיא וא"ר מאיר מקודשת:
Chmouel dit : celui qui trouve un acte de transfert au marché le rendra au propriétaire. Car si [l’on craint] qu’il ait été écrit en vue d’emprunter et qu’il n’ait pas emprunté, voici qu’il s’est engagé lui-même ; et si [l’on craint] le remboursement, nous ne craignons pas le remboursement, car s’il l’avait remboursé, il l’aurait déchiré.
אמר שמואל המוצא שטר הקנאה בשוק יחזירו לבעלים דאי משום דכתב ללות ולא לוה הא שעבד נפשיה ואי משום פרעון לא חיישינן לפרעון דאם איתא דפרעיה מקרע הוה קרע ליה
Rav Na’hman dit : mon père était parmi les scribes des juges de maître Chmouel, et j’avais six ou sept ans, et je me souviens qu’on proclamait en disant : « Ces actes de transfert que l’on trouve au marché, rendons-les à leurs propriétaires. »
אמר רב נחמן אבא מן ספרי דייני דמר שמואל הוה והוינא כבר שיתא כבר שבע ודכרנא דהוו מכרזי ואמרי הני שטרי אקנייתא דמשתכחי בשוקא נהדרינהו למרייהו
Rav ’Amram dit : nous aussi avons appris [dans la Michna] : « Tout acte du tribunal, il le rendra », d’où il ressort que nous ne craignons pas le remboursement. Rabbi Zeïra lui dit : notre Michna [parle] d’actes de transfert définitif (’haltaata) et d’actes de saisie (adrakhta), qui ne sont pas sujets à remboursement.
אמר רב עמרם אף אנן תנינא כל מעשה בית דין הרי זה יחזיר אלמא לא חיישינן לפירעון א"ל רבי זירא מתניתין בשטרי חלטאתא ואדרכתא דלאו בני פרעון נינהו
Rava dit : et ceux-là ne sont pas sujets à remboursement ? Les gens de Nehardéa ne disent-ils pas : une estimation [de biens saisis] revient [au débiteur qui paie] jusqu’à douze mois de l’année ? Et Amemar dit : je suis moi-même de Nehardéa et je suis d’avis que l’estimation revient à jamais !
אמר רבא והני לאו בני פרעון נינהו והא אמרי נהרדעי שומא הדר עד תריסר ירחי שתא ואמר אמימר אנא מנהרדעא אנא וסבירא לי דשומא הדר לעולם
Mais, dit Rava, là-bas la raison est qu’on dit : c’est lui qui s’est porté préjudice, car au moment où il a remboursé, il aurait dû déchirer l’acte, ou bien écrire un autre acte à son sujet.
אלא אמר רבא התם היינו טעמא דאמרי איהו הוא דאפסיד אנפשיה דבעידנא דפרעיה אבעי ליה למקרעיה לשטריה א"נ למכתב שטרא אחרינא עילויה
Car selon le droit strict, le terrain n’aurait pas à revenir, et c’est à cause de « Tu feras ce qui est droit et bon aux yeux de l’Éternel » (Dt 6, 18) que nos Maîtres ont dit qu’il reviendrait ; par conséquent, c’est comme s’il l’achetait à nouveau, et il aurait dû écrire un acte de vente.
דמדינא ארעא לא בעיא למיהדר ומשום (דברים ו, יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה' הוא דאמור רבנן תהדר הלכך מרישא הוא דקא זבין איבעי ליה למכתב שטר זביני
Pour une reconnaissance de dette, que peut-on dire ? S’il l’avait remboursée, il aurait dû déchirer l’acte ! — Dis qu’il s’est dérobé en lui disant : « Demain je te le donnerai, car à présent il n’est pas chez moi », ou bien qu’il a lésiné sur les quelques pièces du scribe.
גבי שטר חוב מאי איכא למימר אם איתא דפרעיה איבעי ליה למיקרעיה לשטריה אימור אשתמוטי קא משתמיט ליה דא"ל למחר יהבנא לך דהשתא ליתיה גבאי אי נמי אפשיטי דספרא זייר ליה:
Rabbi Abbahou dit au nom de Rabbi Yo’hanan : celui qui trouve une reconnaissance de dette au marché, même s’il y est écrit [le mot] « hanpek » [validation], ne la rendra pas au propriétaire.
א"ר אבהו א"ר יוחנן המוצא שטר חוב בשוק אע"פ שכתוב בו הנפק לא יחזירו לבעלים
Il va sans dire [qu’il ne la rendra pas] là où il n’est pas écrit « hanpek », car on peut dire qu’il l’a écrite pour emprunter et n’a pas emprunté ; mais même là où il est écrit « hanpek », c’est-à-dire qu’elle est authentifiée, il ne la rendra pas, car nous craignons le remboursement.
לא מיבעיא היכא דלא כתוב בו הנפק דאיכא למימר כתב ללות ולא לוה אלא אפי' כתוב בו הנפק ומאי ניהו דמקוים לא יחזיר דחיישינן לפרעון
Rabbi Yirmeya objecta à Rabbi Abbahou : « Tout acte du tribunal, il le rendra » ! Il lui dit : Yirmeya, mon fils, tous les actes du tribunal ne sont pas semblables ; mais [il s’agit du cas] où il a été établi comme menteur.
איתיביה רבי ירמיה לר' אבהו כל מעשה ב"ד הרי זה יחזיר א"ל ירמיה ברי לא כל מעשה ב"ד שוים אלא כגון שהוחזק כפרן
Rava dit : et parce qu’il a été établi menteur une fois, il ne remboursera plus jamais ? Mais, dit Rava, notre Michna [parle] d’actes de transfert définitif et d’actes de saisie, conformément à Rabbi Zeïra.
אמר רבא ומשום דהוחזק כפרן חדא זמנא תו לא פרע כלל אלא אמר רבא מתניתין בשטר חלטאתא ואדרכתא וכדרבי זירא
Et puisque le menteur nous est venu en main, disons-en un mot. Rav Yossef bar Minyoumi dit au nom de Rav Na’hman : [si les juges] lui ont dit : « Va, donne-lui »,
וכפרן הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אמרו לו צא תן לו
Original : Bava Metzia 16b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.