perdit un acte de divorce à la maison d’étude. Il dit : « J’ai un signe distinctif à son sujet ; je le reconnais de vue. » On le lui rendit. Il dit : « Je ne sais pas si c’est à cause du signe distinctif qu’ils me l’ont rendu, pensant que les signes distinctifs [valent] d’après la Torah, ou si c’est à cause de la reconnaissance de vue qu’ils me l’ont rendu — et cela seulement pour un érudit, mais pas pour un homme quelconque. »
אירכס ליה גיטא בי מדרשא אמר אי סימנא אית לי בגויה אי טביעות עינא אית לי בגויה אהדרוה ניהליה אמר לא ידענא אי משום סימנא אהדרוה ניהלי וקא סברי סימנין דאורייתא אי משום טביעות עינא אהדרוה ניהלי ודוקא צורבא מדרבנן אבל איניש דעלמא לא
Revenons au texte même : S’il a trouvé l’acte de divorce d’une femme au marché, lorsque le mari le reconnaît, il le rendra à la femme ; si le mari ne le reconnaît pas, il ne le rendra ni à l’un ni à l’autre.
גופא מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה
Lorsque le mari le reconnaît, du moins, il le rendra à la femme. Mais craignons qu’il ait écrit pour le remettre en Nissan et ne le lui ait remis qu’en Tichri, que le mari soit allé vendre les fruits [des biens de sa femme] entre Nissan et Tichri, et qu’elle produise l’acte de divorce écrit en Nissan et vienne saisir indûment [les biens des] acheteurs !
בזמן שהבעל מודה מיהא יחזיר לאשה וליחוש שמא כתב ליתן בניסן ולא נתן לה עד תשרי (מתני' בבא בתרא קסז א) ואזל בעל זבין פירי מניסן ועד תשרי ומפקא לגיטא דכתב בניסן ואתיא למטרף לקוחות שלא כדין
Cela va bien selon celui qui dit que, dès qu’il a résolu de la répudier, le mari n’a plus droit aux fruits ; mais selon celui qui dit que le mari a droit aux fruits jusqu’au moment de la remise, que peut-on dire ?
הניחא למ"ד כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לבעל פירות שפיר אלא למ"ד יש לבעל פירות עד שעת נתינה מאי איכא למימר
En quoi est-ce différent des reconnaissances de dette, dont nous avons appris : S’il a trouvé des reconnaissances de dette, si elles comportent une garantie sur les biens, il ne les rendra pas ; et nous l’avons expliqué [du cas] où le débiteur reconnaît [la dette], et [on ne les rend pas] de peur qu’il ait écrit pour emprunter en Nissan et n’ait emprunté qu’en Tichri, et qu’il saisisse indûment [les biens des] acheteurs ?
ומאי שנא משטרי חוב דתנן מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללוות בניסן ולא לוה עד תשרי וקא טריף לקוחות שלא כדין
Là aussi, qu’il la rende, et quand [le créancier] viendra saisir, disons-lui : « Apporte la preuve du moment où la reconnaissance de dette est parvenue en ta main » !
On répond : ici, pour l’acte de divorce d’une femme, l’acheteur viendra et lui réclamera [une preuve], disant : « Si nos Maîtres lui ont rendu l’acte de divorce, c’est pour qu’elle ne reste pas liée [sans pouvoir se remarier] ; maintenant qu’elle vient saisir, qu’elle aille apporter la preuve du moment où l’acte de divorce est parvenu en sa main. »
אמרי הכא גבי גט אשה אתי לוקח ותבעה אמר האי דהדרוה ניהלה רבנן לגיטא משום דלא תעגין ותיתיב השתא דקא אתיא למטרף תיזל ותיתי ראיה אימת מטא גיטא לידה
Là, pour une reconnaissance de dette, l’acheteur ne viendra pas réclamer [de preuve] : puisque nos Maîtres lui ont rendu la reconnaissance de dette, il est évident — à quelle fin la lui ont-ils rendue ? Pour saisir ! Il en ressort que les Maîtres ont examiné l’affaire et que l’acte est parvenu en sa main avant [mon achat].
הכא גבי שטר חוב לא אתי לוקח ותבע מדאהדרוה ניהליה רבנן לשטר חוב פשיטא למאי הלכתא אהדרוה ניהליה למטרף הוא שמע מינה קמו רבנן במילתא ומקמי דידי מטא שטרא לידיה:
« Des actes d’affranchissement d’esclaves », etc. Nos Maîtres ont enseigné : S’il a trouvé un acte d’affranchissement au marché, lorsque le maître le reconnaît, il le rendra à l’esclave ; si le maître ne le reconnaît pas, il ne le rendra ni à l’un ni à l’autre.
שחרורי עבדים וכו': ת"ר מצא שטר שחרור בשוק בזמן שהרב מודה יחזיר לעבד אין הרב מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה
Lorsque le maître le reconnaît, du moins, il le rendra à l’esclave. Mais pourquoi ? Craignons qu’il l’ait écrit pour le lui remettre en Nissan et ne le lui ait remis qu’en Tichri ; que l’esclave soit allé acquérir des biens entre Nissan et Tichri, que le maître soit allé les vendre, et que [l’esclave] produise l’acte d’affranchissement écrit en Nissan et saisisse indûment [les biens des] acheteurs !
בזמן שהרב מודה מיהא יחזיר לעבד ואמאי ניחוש שמא כתב ליתן לו בניסן ולא נתן לו עד תשרי ואזל עבדא וקנה נכסין מניסן ועד תשרי ואזיל הרב וזבנינהו ומפיק ליה לשחרור דכתב בניסן וקא טריף לקוחות שלא כדין
Cela va bien selon celui qui dit que c’est un avantage pour l’esclave de sortir de sous [la main de] son maître pour la liberté, et selon Abayé qui dit que ses témoins, par leurs signatures, acquièrent pour lui ; mais selon celui qui dit que c’est un désavantage pour l’esclave de sortir de sous la main de son maître pour la liberté, que peut-on dire ?
הניחא למ"ד זכות הוא לעבד שיוצא מתחת רבו לחירות וכאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין ליה שפיר אלא למ"ד חוב הוא לעבד שיוצא מתחת יד רבו לחירות מאי איכא למימר
« Des testaments, des actes de donation », etc. Nos Maîtres ont enseigné : Qu’est-ce qu’un testament (diyatiki) ? « Ceci sera pour subsister et pour être », [c’est-à-dire] que s’il meurt, ses biens seront à untel. [Qu’est-ce qu’une] donation ? Tout [acte] où il est écrit « à partir d’aujourd’hui et après la mort ».
דייתיקי מתנה וכו': ת"ר איזו היא דייתיקי דא תהא למיקם ולהיות שאם מת נכסיו לפלוני מתנה כל שכתוב בו מהיום ולאחר מיתה
Abayé dit : voici ce qu’il veut dire : quel est le don d’un bien-portant qui est comme le don d’un mourant, en ce qu’il n’acquiert qu’après la mort ? Tout [acte] où il est écrit « à partir d’aujourd’hui et après la mort ».
אמר אביי הכי קאמר איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע דלא קני אלא לאחר מיתה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה
On oppose : S’il a trouvé des testaments, des actes d’hypothèque (apotiki) ou des donations, même si les deux [parties] le reconnaissent, il ne les rendra ni à l’un ni à l’autre.
ורמינהו מצא דייתקאות אפותיקאות ומתנות אע"פ ששניהם מודין לא יחזיר לא לזה ולא לזה
Original : Bava Metzia 19a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.