Le renoncement inconscient [du propriétaire] : Abayé dit que ce n’est pas un renoncement, et Rava dit que c’est un renoncement.
יאוש שלא מדעת אביי אמר לא הוי יאוש ורבא אמר הוי יאוש
Bava metsi’a 21b בבא מציעא
Structure du débat :Objection 1Preuve 8
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Pour une chose qui porte un signe distinctif, tout le monde s’accorde que ce n’est pas un renoncement ; et même si nous l’avons entendu renoncer par la suite, ce n’est pas un renoncement, car quand [l’objet] est parvenu en sa main [au trouveur], c’est de manière interdite qu’il y est parvenu. Car lorsqu’il [le propriétaire] apprend qu’il est tombé de chez lui, il ne renonce pas, se disant : « J’ai un signe distinctif dessus ; je donnerai le signe et je le reprendrai. »
בדבר שיש בו סימן כולי עלמא לא פליגי דלא הוי יאוש ואף על גב דשמעיניה דמיאש לסוף לא הוי יאוש דכי אתא לידיה באיסורא הוא דאתא לידיה דלכי ידע דנפל מיניה לא מיאש מימר אמר סימנא אית לי בגויה יהבנא סימנא ושקילנא ליה
[Ce qui est emporté par] le flot de la mer ou par la crue d’un fleuve, même s’il porte un signe distinctif, le Miséricordieux l’a permis, comme nous allons le dire plus loin.
בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר אע"ג דאית ביה סימן רחמנא שרייה כדבעינן למימר לקמן
Ils sont en désaccord pour une chose qui ne porte pas de signe distinctif. Abayé dit que ce n’est pas un renoncement, car il ne sait pas qu’il est tombé de chez lui. Rava dit que c’est un renoncement, car lorsqu’il apprendra qu’il est tombé de chez lui, il renoncera, se disant : « Je n’ai pas de signe distinctif dessus » ; il a donc renoncé dès maintenant.
כי פליגי בדבר שאין בו סימן אביי אמר לא הוי יאוש דהא לא ידע דנפל מיניה רבא אמר הוי יאוש דלכי ידע דנפל מיניה מיאש מימר אמר סימנא לית לי בגויה מהשתא הוא דמיאש
(Mnémonique : PaMGaCH MaMQaGaTY KaKhSa‘Z.)
(סימן פמג"ש ממקגט"י ככסע"ז)
Viens et entends : « Des fruits éparpillés » — or il ne sait pas qu’ils sont tombés de chez lui ! — Rav ’Okba bar ’Hama n’a-t-il pas dit : ici, nous traitons des restes ramassés sur les aires, ce qui est une perte consciente ?
תא שמע פירות מפוזרין הא לא ידע דנפל מיניה הא אמר רב עוקבא בר חמא הכא במכנשתא דביזרי עסקינן דאבידה מדעת היא
Viens et entends : « Des pièces de monnaie éparpillées, elles lui appartiennent. » Pourquoi ? Il ne sait pas qu’elles sont tombées de chez lui ! — Là aussi, [c’est] selon Rabbi Its’hak, qui dit : un homme a l’habitude de tâter sa bourse à tout moment ; ici aussi, un homme a l’habitude de tâter sa bourse à tout moment.
ת"ש מעות מפוזרות הרי אלו שלו אמאי הא לא ידע דנפל מיניה התם נמי כדרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה הכא נמי אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה
Viens et entends : « Des galettes de figues sèches et des miches de boulanger, elles lui appartiennent. » Pourquoi ? Il ne sait pas qu’elles sont tombées de chez lui ! — Là aussi, comme elles sont lourdes, il s’en aperçoit.
ת"ש עיגולי דבילה וככרות של נחתום הרי אלו שלו אמאי והא לא ידע דנפל מיניה התם נמי אגב דיקירי מידע ידע בהו
Viens et entends : « Et des languettes de pourpre, elles lui appartiennent. » Pourquoi ? Il ne sait pas qu’elles sont tombées de chez lui ! — Là aussi, comme elles ont de la valeur, il les tâte [souvent], et [c’est] selon Rabbi Its’hak.
ת"ש ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו ואמאי הא לא ידע דנפל מיניה התם נמי אגב דחשיבי משמושי ממשמש בהו וכדרבי יצחק
Viens et entends : Celui qui trouve des pièces de monnaie dans les synagogues, dans les maisons d’étude, ou en tout lieu où le public est nombreux, elles lui appartiennent, parce que les propriétaires y renoncent. — Or il ne sait pas qu’elles sont tombées de chez lui ! — Rabbi Its’hak a dit : un homme a l’habitude de tâter sa bourse à tout moment.
ת"ש המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן והא לא ידע דנפל מיניה אמר רבי יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה
Viens et entends : À partir de quand tout le monde a-t-il le droit [de prendre] la glanure ? Dès que les « nemouchot » y sont passés. Et nous avons dit : que sont les « nemouchot » ? Rabbi Yo’hanan dit : les vieillards qui marchent appuyés sur un bâton. Rech Lakich dit : les derniers glaneurs après les glaneurs.
ת"ש מאימתי כל אדם מותרים בלקט משילכו בה הנמושות ואמרינן מאי נמושות וא"ר יוחנן סבי דאזלי אתיגרא ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי
Et pourquoi ? Admettons que les pauvres d’ici renoncent ; il y a des pauvres en un autre endroit qui ne renoncent pas ! — On répond : puisqu’il y a des pauvres ici, ceux-là ont renoncé dès le début, se disant : « Les pauvres de là-bas la glaneront. »
ואמאי נהי דעניים דהכא מיאשי איכא עניים בדוכתא אחריתא דלא מיאשי אמרי כיון דאיכא עניים הכא הנך מעיקרא איאושי מיאש ואמרי עניים דהתם מלקטי ליה
Viens et entends : Des figues sèches sur le chemin, même à côté d’un champ de figues sèches, et de même un figuier penché sur le chemin sous lequel on trouve des figues, elles sont permises au regard du vol et exemptes de la dîme. Pour les olives et les caroubes, c’est interdit.
ת"ש קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר בזיתים ובחרובים אסור
On comprend que le début ne soit pas difficile pour Abayé : comme elles ont de la valeur, il les tâte ; pour le figuier aussi, il sait [que les fruits] tombent.
בשלמא רישא לאביי לא קשיא אגב דחשיבי ממשמש בהו תאנה נמי מידע ידיע דנתרא
Mais la fin est difficile pour Rava, puisqu’elle enseigne : « Pour les olives et les caroubes, c’est interdit. » — Rabbi Abbahou dit : l’olive est différente, puisque son aspect témoigne à son sujet ; et bien que les olives tombent, on sait que l’endroit de chaque homme est à lui.
אלא סיפא לרבא קשיא דקתני בזיתים ובחרובים אסור אמר רבי אבהו שאני זית הואיל וחזותו מוכיח עליו ואע"ג דנתרין זיתי מידע ידיע דוכתא דאיניש איניש הוא
S’il en est ainsi, même le début aussi ! — Rav Papa dit : la figue, en tombant, devient répugnante.
אי הכי אפילו רישא נמי אמר רב פפא תאנה עם נפילתה נמאסת
Viens et entends : Le voleur qui a pris à l’un et donné à l’autre, et de même le brigand qui a pris à l’un et donné à l’autre,
תא שמע הגנב שנטל מזה ונתן לזה וכן גזלן שנטל מזה ונתן לזה
Original : Bava Metzia 21b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.