« Et des chapelets de poissons. » Pourquoi ? Que le nœud soit un signe ! — [Il s’agit] du nœud du pêcheur, que tout le monde fait ainsi. — Que le nombre soit un signe ! — [Il s’agit] d’un nombre usuel.
ומחרוזות של דגים: אמאי להוי קשר סימן בקטרא דציידא דכולי עלמא הכי מקטרי ולהוי מנין סימן במנינא דשוין
On demanda à Rav Chéchet : le nombre est-il un signe ou n’est-il pas un signe ? Rav Chéchet leur dit : vous l’avez appris : S’il a trouvé des ustensiles d’argent, des ustensiles de cuivre, un lingot de plomb ou tout ustensile de métal, il ne les rendra pas avant qu’on donne un signe ou qu’on indique exactement leur poids. Et puisque le poids est un signe, la mesure et le nombre sont aussi des signes.
בעו מיניה מרב ששת [מנין] הוי סימן או לא הוי סימן אמר להו רב ששת תניתוה מצא [כלי כסף וכלי נחושת גסטרון של אבר וכל כלי מתכות הרי זה לא יחזיר עד שיתן אות או עד שיכוין משקלותיו ומדמשקל הוי סימן מדה ומנין נמי הוי סימן:
« Et des morceaux de viande », etc. Pourquoi ? Que le poids soit un signe ! — [Il s’agit] d’un poids usuel. — Que le morceau lui-même soit un signe : soit de la nuque, soit de la cuisse ! N’a-t-il pas été enseigné : S’il a trouvé des morceaux de poisson ou un poisson mordu, il est tenu de l’annoncer ; des tonneaux de vin, d’huile, de grain, de figues sèches ou d’olives, ils lui appartiennent ?
וחתיכות של בשר וכו': אמאי להוי משקלא סימן במשקלא דשוין ותהוי חתיכה גופה סימן או דדפקא או דאטמא מי לא תניא מצא חתיכות דגים ודג נשוך חייב להכריז חביות של יין ושל שמן ושל תבואה ושל גרוגרות ושל זיתים הרי אלו שלו
De quoi traitons-nous ici ? Du cas où il y a un signe dans la découpe, comme Rabba bar Rav Houna qui le découpait en triangles. On le déduit aussi avec précision, puisqu’il l’enseigne de manière semblable au poisson mordu. Déduis-en [cela].
הכא במאי עסקינן בדאיכא סימנא בפסקא כי הא דרבה בר רב הונא מחתיך ליה אתלתא קרנתא דיקא נמי דקתני דומיא דדג נשוך שמע מינה
Le maître a dit : « Des tonneaux de vin, d’huile, de grain, de figues sèches ou d’olives, ils lui appartiennent. » Mais nous avons appris : des cruches de vin et des cruches d’huile, il est tenu de les annoncer ! Rabbi Zeïra dit au nom de Rav : notre Michna [parle de cruches] marquées. On en déduit que la baraïta [parle de cruches] ouvertes. — Si elles sont ouvertes, c’est une perte consciente ! — Rav Hochaya dit : [il s’agit du cas] où [le couvercle] est posé sans être scellé.
אמר מר חביות של יין ושל שמן ושל תבואה ושל גרוגרות ושל זיתים הרי אלו שלו והא תנן כדי יין וכדי שמן חייב להכריז א"ר זירא אמר רב מתניתין ברשום מכלל דברייתא בפתוח אי בפתוח אבידה מדעת היא אמר רב הושעיא במציף
Abayé dit : tu peux même dire que l’une et l’autre [parlent de cruches] marquées, et ce n’est pas difficile : ici, avant l’ouverture des entrepôts ; là, après l’ouverture des entrepôts. Comme Rav Yaakov bar Abba, qui trouva un tonneau de vin après l’ouverture des entrepôts ; il vint devant Abayé, qui lui dit : « Va, prends-le pour toi. »
אביי אמר אפילו תימא אידי ואידי ברשום ולא קשיא כאן קודם שנפתחו האוצרות כאן לאחר שנפתחו האוצרות כי הא דרב יעקב בר אבא אשכח חביתא דחמרא לאחר שנפתחו האוצרות אתא לקמיה דאביי א"ל זיל שקול לנפשך
Rav Bivi demanda à Rav Na’hman : l’endroit est-il un signe ou n’est-il pas un signe ? Il lui dit : vous l’avez appris : S’il a trouvé des tonneaux de vin, d’huile, de grain, de figues sèches ou d’olives, ils lui appartiennent. Et si tu supposes que l’endroit est un signe, qu’il annonce l’endroit ! — Rav Zevid dit : de quoi traitons-nous ici ? De la rive d’un fleuve.
בעא מיניה רב ביבי מרב נחמן מקום הוי סימן או לא הוי סימן אמר ליה תניתוה מצא חביות של יין ושל שמן ושל תבואה ושל גרוגרות ושל זיתים הרי אלו שלו ואי ס"ד דמקום הוי סימן לכרוז מקום אמר רב זביד הכא במאי עסקינן ברקתא דנהרא
Rav Mari dit : pour quelle raison nos Maîtres ont-ils dit que la rive d’un fleuve n’est pas un signe ? Parce que nous lui disons : « De même que cela t’est arrivé à toi, cela est arrivé aussi à ton prochain. » Certains disent : Rav Mari dit : pour quelle raison nos Maîtres ont-ils dit que l’endroit n’est pas un signe ? Parce que nous lui disons : « De même que cet endroit t’est échu à toi, cet endroit est échu aussi à ton prochain. »
אמר רב מרי מאי טעמא אמרו רבנן רקתא דנהרא לא הוי סימן דאמרינן ליה כי היכי דאתרמי לדידך אתרמי נמי לחברך איכא דאמרי אמר רב מרי מאי טעמא אמרו רבנן מקום לא הוי סימן דאמרינן ליה כי היכי דאתרמי לדידך האי מקום אתרמי נמי לחברך האי מקום
Un homme trouva de la poix près d’un pressoir. Il vint devant Rav, qui lui dit : « Va, prends-la pour toi. » Il le vit hésiter et lui dit : « Va, partages-en avec mon fils ’Hiya. » Dirons-nous que Rav pense que l’endroit n’est pas un signe ? Rabbi Abba dit : c’est au renoncement des propriétaires qu’ils ont touché, car il voyait que les passants y puisaient.
ההוא גברא דאשכח כופרא בי מעצרתא אתא לקמיה דרב א"ל זיל שקול לנפשך חזייה דהוה קא מחסם א"ל זיל פלוג ליה לחייא ברי מיניה לימא קא סבר רב מקום לא הוי סימן א"ר אבא משום יאוש בעלים נגעו בה דחזא דקדחי ביה חלפי:
« Rabbi Chimon ben Éléazar dit », etc. Que sont [les ustensiles d’]« anporia » ? Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : des ustensiles neufs dont l’œil ne s’est pas rassasié. De quel cas s’agit-il ? S’ils portent un signe distinctif, quelle importance [cela a-t-il] que l’œil ne s’en soit pas rassasié ? S’ils ne portent pas de signe distinctif, quelle importance [cela a-t-il] que l’œil s’en soit rassasié ?
ר"ש בן אלעזר אומר וכו': מאי אנפוריא א"ר יהודה אמר שמואל כלים חדשים שלא שבעתן העין היכי דמי אי אית בהו סימן כי לא שבעתן העין מאי הוי אי דלית בהו סימן כי שבעתן העין מאי הוי
En réalité, ils ne portent pas de signe distinctif ; la conséquence concerne la restitution à un érudit sur la base de la reconnaissance de vue : si l’œil s’en est rassasié, il les connaît bien et nous les lui rendons ; si l’œil ne s’en est pas rassasié, il ne les connaît pas bien et nous ne les lui rendons pas. Car Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : en ces trois choses, les Maîtres ont l’habitude de modifier leurs paroles : à propos d’un traité, du lit
לעולם דלית בהו סימן נפקא מינה לאהדורי לצורבא מרבנן בטביעות עינא שבעתן העין קים ליה בגוייהו ומהדרינן ליה כי לא שבעתן העין לא קים ליה בגוייהו ולא מהדרינן ליה דאמר רב יהודה אמר שמואל בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו במסכת ובפוריא
Original : Bava Metzia 23b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.