[pour le cas] où [l’objet] est très rouillé.
דשתיך טפי:
Bava metsi’a 26a בבא מציעא
« Dans un mur neuf, de la moitié vers l’extérieur, cela lui appartient ; de la moitié vers l’intérieur, cela appartient au maître de maison. »
בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית:
Rav Achi dit : un couteau [s’attribue] d’après le manche, et une bourse d’après ses cordons.
אמר רב אשי סכינא בתר קתא וכיסא בתר שנציה
Mais alors, la Michna, qui enseigne « de la moitié vers l’extérieur, cela lui appartient ; de la moitié vers l’intérieur, cela appartient au maître de maison » — qu’on regarde si le manche est vers l’intérieur ou le manche vers l’extérieur, si les cordons sont vers l’intérieur ou les cordons vers l’extérieur ! — La Michna [parle] de déchets de laine et de lingots.
ואלא מתני' דקתני מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית ולחזי אי קתא לגאו אי קתא לבר אי שנציה לגאו אי שנציה לבר מתני' באודרא ונסכא
[Un tanna] a enseigné : Si le mur en était rempli, ils partagent. C’est évident ! — C’était nécessaire [pour le cas] où ils penchent d’un côté : tu aurais pu dire qu’ils ont glissé [de là] ; [le tanna] nous enseigne [qu’on partage].
תנא אם היה כותל ממולא מהן חולקין פשיטא לא צריכא דמשפע בחד גיסא מהו דתימא אשתפוכי אישתפוך קמ"ל:
« S’il la louait à d’autres, même [ce qu’on trouve] à l’intérieur de la maison lui appartient. » Mais pourquoi ? Qu’on suive le dernier [locataire] !
אם היה משכירו לאחרים אפילו (מצא) בתוך הבית הרי אלו שלו: ואמאי ליזיל בתר בתרא
N’avons-nous pas appris : Des pièces de monnaie trouvées devant les marchands de bétail [à Jérusalem] sont toujours [considérées comme argent de la seconde] dîme ; sur le mont du Temple, profanes ;
מי לא תנן מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר בהר הבית חולין
et à Jérusalem, le reste de l’année, profanes ; au moment de la fête de pèlerinage, tout est [argent de la] dîme.
ובירושלים בשאר ימות השנה חולין בשעת הרגל הכל מעשר
Et Rabbi Chemaya bar Zeïra dit : quelle en est la raison ? Puisque les marchés de Jérusalem sont balayés chaque jour. Il en ressort que nous disons : les premières sont parties, et celles-ci sont d’autres. Ici aussi, [ce qu’a perdu] le premier est parti, et celles-ci sont du dernier !
ואמר ר' שמעיה בר זעירא מאי טעמא הואיל ושוקי ירושלים עשוין להתכבד בכל יום אלמא אמרינן קמאי קמאי אזלו והני אחריני נינהו הכא נמי קמא קמא אזל והני דבתרא הוא
Rech Lakich dit au nom de Bar Kappara : [il s’agit] par exemple [du cas] où il en a fait une auberge pour trois Israélites.
אמר ריש לקיש משום בר קפרא כגון שעשאו פונדק לשלשה ישראל
Déduis-en que la halakha est conforme à Rabbi Chimon ben Éléazar même [là où] la majorité sont des Israélites !
שמע מינה הלכה כר"ש בן אלעזר אפי' ברוב ישראל
Mais, dit Rav Menachya bar Yaakov, [il s’agit] par exemple [du cas] où il en a fait une auberge pour trois idolâtres.
אלא אמר רב מנשיא בר יעקב כגון שעשאו פונדק לשלשה עובדי כוכבים
Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : tu peux même dire [pour] trois Israélites. Quelle en est la raison ? Celui de qui [l’objet] est tombé y a renoncé, se disant : « Voyons, il n’y avait personne d’autre avec moi que ceux-ci ; je leur ai déjà dit plusieurs fois de me le rendre, et ils ne me l’ont pas rendu. Le rendraient-ils maintenant ? S’ils avaient l’intention de le rendre, ils me l’auraient rendu ; et s’ils ne me l’ont pas rendu, c’est qu’ils ont l’intention de le voler. »
רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפי' תימא לשלשה ישראל מאי טעמא ההוא דנפל מיניה מיאש מימר אמר מכדי איניש אחרינא לא הוה בהדי אלא הני אמרי קמייהו כמה זמני ליהדרו לי ולא הדרו לי והשתא ליהדרו אי דעתייהו לאהדורה אהדרוה ניהלי והאי דלא אהדרוה לי בדעתייהו למיגזלה
Et Rav Na’hman suit son propre raisonnement, car Rav Na’hman dit : s’il a vu un séla
ואזדא רב נחמן לטעמיה דאמר רב נחמן ראה סלע
Original : Bava Metzia 26a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.