[Cela s’entend] comme [l’explique] Rabba, car Rabba a dit : « volés » – par un brigand armé ; « perdus » – que son navire a sombré en mer.
כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטים מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים
Bava metsi’a 29b בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : La halakha est conforme à Rabbi Tarfon. Ra’hava avait entre les mains de l’argent appartenant à des orphelins. Il vint devant Rav Yossef et lui dit : Puis-je m’en servir ? Il lui dit : Ainsi a dit Rav Yehouda au nom de Chmouel : La halakha est conforme à Rabbi Tarfon.
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון ביד רחבה הוה ליה הנהו זוזי דיתמי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה מהו לאשתמושי בגוייהו א"ל הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון
Abayé lui dit : N’a-t-il pas été dit à ce sujet : Rabbi ’Helbo dit au nom de Rav Houna : On ne l’a enseigné que pour l’argent [provenant de la vente] d’un objet perdu, puisqu’il s’est donné de la peine pour lui ; mais pour des pièces trouvées, pour lesquelles il ne s’est pas donné de peine, non ; et celles-ci sont comparables à des pièces trouvées. [Rav Yossef] lui dit : Va, ils ne me laissent pas te le permettre.
א"ל אביי ולאו אתמר עלה א"ר חלבו אמר רב הונא לא שנו אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה אבל מעות אבידה דלא טרח בהו לא והני כמעות אבידה דמו א"ל זיל לא שבקו לי דאשרי לך:
MICHNA: S’il a trouvé des livres, il y lit une fois tous les trente jours ; et s’il ne sait pas lire, il les déroule. Mais il n’y étudiera pas [un texte] pour la première fois, et un autre ne lira pas avec lui.
מתני׳ מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמוד בהן בתחלה ולא יקרא אחר עמו
S’il a trouvé un vêtement, il le secoue une fois tous les trente jours et l’étend pour le bien [du vêtement], mais non pour son propre prestige.
מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו
Les ustensiles d’argent et les ustensiles de cuivre, il s’en sert pour leur bien, mais non au point de les user. Les ustensiles d’or et les ustensiles de verre, il n’y touchera pas jusqu’à ce que vienne Élie.
כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו
S’il a trouvé un sac ou un couffin, ou toute chose qu’on n’a pas coutume de ramasser, il ne la ramassera pas.
מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:
GUEMARA: Chmouel dit : Celui qui trouve des tefilin au marché en fixe la valeur et les garde immédiatement.
גמ׳ אמר שמואל המוצא תפילין בשוק שם דמיהן ומניחן לאלתר
Ravina objecta : « S’il a trouvé des livres, il y lit une fois tous les trente jours ; et s’il ne sait pas lire, il les déroule. » Les dérouler, oui ; en fixer la valeur et les garder, non ! Abayé dit : Les tefilin se trouvent couramment chez Bar ’Havou ; les livres ne se trouvent pas couramment.
מתיב רבינא מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן גוללן אין שם דמיהן ומניחן לא אמר אביי תפילין בי בר חבו משכח שכיחי ספרים לא שכיחי
Nos Maîtres ont enseigné : Celui qui emprunte un rouleau de la Torah à son prochain ne le prêtera pas à un autre. Il l’ouvre et y lit, à condition qu’il n’y étudie pas pour la première fois et qu’un autre ne lise pas avec lui.
ת"ר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר פותחו וקורא בו ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו
De même, celui qui dépose un rouleau de la Torah chez son prochain : [celui-ci] le déroule tous les douze mois ; il l’ouvre et y lit ; mais s’il l’a ouvert pour lui-même, c’est interdit. Soumkhos dit : Pour un neuf, tous les trente jours ; pour un vieux, tous les douze mois. Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : L’un comme l’autre, tous les douze mois.
וכן המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו אם בשבילו פתחו אסור סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש ר"א בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש:
Le Maître a dit : « Celui qui emprunte un rouleau de la Torah à son prochain ne le prêtera pas à un autre. » Pourquoi parler précisément d’un rouleau de la Torah ? Il en va de même pour toute chose, car Rabbi Chimon ben Lakich a dit : Ici Rabbi a enseigné : L’emprunteur n’a pas le droit de prêter, et le locataire n’a pas le droit de sous-louer.
אמר מר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר מאי אריא ס"ת אפי' כל מילי נמי דאמר ר"ש בן לקיש כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר
Il fallait le dire pour un rouleau de la Torah : tu aurais pu dire qu’un homme est content qu’une mitsva soit accomplie avec son bien ; [la baraïta] nous apprend [qu’il n’en est rien].
ס"ת איצטריכא ליה מהו דתימא ניחא ליה לאיניש דתיעביד מצוה בממוניה קמ"ל
« Il l’ouvre et y lit » : c’est évident ! Sinon, pourquoi le lui a-t-il emprunté ? C’est la fin qui était nécessaire : « à condition qu’il n’y étudie pas pour la première fois ».
פותחו וקורא בו פשיטא ואלא למאי שייליה מיניה סיפא איצטריכא ליה ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה
« De même, celui qui dépose un rouleau de la Torah chez son prochain : il le déroule tous les douze mois ; il l’ouvre et y lit. » Qu’a-t-il à en faire ? Et de plus : « s’il l’a ouvert pour lui-même, c’est interdit » – or tu as dit : « il l’ouvre et y lit » ! Voici ce qu’il veut dire : si, en le déroulant, il l’ouvre et y lit, c’est permis ; s’il l’a ouvert pour lui-même, c’est interdit.
וכן המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו מאי עבידתיה גביה ותו אם בשבילו פתחו אסור הא אמרת פותחו וקורא בו הכי קאמר אם כשהוא גוללו פותחו וקורא בו מותר אם בשבילו פתחו אסור
« Soumkhos dit : Pour un neuf, tous les trente jours ; pour un vieux, tous les douze mois. Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : L’un comme l’autre, tous les douze mois. » Rabbi Eliézer ben Yaakov dit la même chose que le premier Tanna ! Dis plutôt : Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : L’un comme l’autre, tous les trente jours.
סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש ר"א בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש ר"א בן יעקב היינו תנא קמא אלא אימא ר' אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שלשים יום:
« Mais il n’y étudiera pas pour la première fois, et un autre ne lira pas avec lui. » On objecte : Il n’y lira pas un passage pour le répéter, il n’y lira pas un passage pour le traduire, il n’y ouvrira pas plus de trois colonnes, et trois personnes ne liront pas dans un même volume. Donc deux peuvent lire !
אבל לא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו: ורמינהו לא יקרא פרשה וישנה ולא יקרא בו פרשה ויתרגם ולא יפתח בו יותר מג' דפין ולא יקראו בו שלשה בני אדם בכרך אחד הא שנים קורין
Abayé dit : Il n’y a pas de difficulté : ici [ils lisent] un même sujet, là deux sujets [différents].
אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים:
« S’il a trouvé un vêtement, il le secoue une fois tous les trente jours. » Est-ce à dire que le secouer lui fait du bien ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : [Seul] celui qui a chez lui un tisserand habile peut secouer son vêtement chaque jour ! On répond : chaque jour, cela lui nuit ; une fois tous les trente jours, cela lui fait du bien.
מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום: למימרא דניעור מעלי לה והאמר רבי יוחנן מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו ינער כסותו בכל יום אמרי בכל יום קשי לה אחד לשלשים יום מעלי לה
Si tu veux, dis : Il n’y a pas de difficulté : ici [il est secoué] par une seule personne, là par deux.
איבעית אימא לא קשיא הא בחד והא בתרי
Si tu veux, dis : Il n’y a pas de difficulté : ici [il est secoué] à la main, là avec un bâton.
איבעית אימא לא קשיא הא בידא והא בחוטרא
Si tu veux, dis : Il n’y a pas de difficulté : ici il s’agit d’un [vêtement] de laine, là d’un [vêtement] de lin.
איבעית אימא לא קשיא הא בדעמרא הא בדכיתנא
Rabbi Yo’hanan dit : [Plutôt] une coupe de sorcellerie qu’une coupe d’eau tiède. Nous ne l’avons dit que pour un récipient de métal ; mais pour un récipient d’argile, cela ne nous inquiète pas. Et pour un récipient de métal aussi, nous ne l’avons dit que si [l’eau] n’a pas bouilli ; mais si elle a bouilli, cela ne nous inquiète pas. Et nous ne l’avons dit que si l’on n’y a pas jeté d’aromates ; mais si l’on y a jeté des aromates, cela ne nous inquiète pas.
א"ר יוחנן כסא דחרשין ולא כסא דפושרין ולא אמרן אלא בכלי מתכות אבל בכלי חרש לית לן בה ובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא צויץ אבל דצויץ לית לן בה ולא אמרן אלא דלא שדא ביה ציביא אבל שדא ביה ציביא לית לן בה:
Rabbi Yo’hanan dit encore : Celui à qui son père a laissé beaucoup d’argent et qui veut le perdre, qu’il porte des vêtements de lin, se serve d’ustensiles de verre, et engage des ouvriers sans rester avec eux. « Qu’il porte des vêtements de lin » : du lin romain ; « qu’il se serve d’ustensiles de verre » : du verre blanc ; « qu’il engage des ouvriers sans rester avec eux » : explique-le
וא"ר יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהן ילבש בכלי פשתן בכתנא רומיתא וישתמש בכלי זכוכית בזוגיתא חיורתא וישכור פועלים ואל ישב עמהן תרגומא
Original : Bava Metzia 29b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.