Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et de même Rabba a dit : S’ils ont amélioré [les biens], [la plus-value revient] à la masse commune. Abayé lui dit : Est-ce comparable ? Là-bas, les grands [frères], aux côtés des petits, savent [qu’ils travaillent pour tous] et y renoncent ; ici, savait-il [quoi que ce soit], pour qu’on puisse dire qu’il y a renoncé ?
וכן אמר רבה השביחו לאמצע א"ל אביי מי דמי התם גדולים גבי קטנים ידעי וקא מחלי הכא מי ידע דליחיל
L’affaire roula et parvint devant Rabbi Ami. Il leur dit : Ils ont dit plus fort que cela : on les estime comme un métayer ; alors maintenant, ce qui est à lui, nous ne le lui donnerions pas ?
אגלגל מלתא ומטא לקמיה דרבי אמי אמר להו גדולה מזו אמרו שמין להם כאריס השתא דידיה לא יהבינן ליה
On la renvoya devant Rav ’Hisda. Il leur dit : Est-ce comparable ? Là-bas, il est descendu [dans le champ] avec autorisation ; ici, il n’est pas descendu avec autorisation. Et de plus, [l’héritier] est mineur, et l’on ne fait pas descendre un proche dans les biens d’un mineur.
אהדרוה הא לקמיה דרב חסדא אמר להו מי דמי התם ברשות נחית הכא לאו ברשות נחית ועוד קטן הוא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן
MICHNA: Celui qui dépose des fruits chez son prochain, [le gardien] peut lui déduire des pertes : pour le blé et le riz, neuf demi-kav par kor ; pour l’orge et le millet, neuf kav par kor ; pour l’épeautre et la graine de lin, trois séa par kor. Tout est selon la quantité et tout est selon la durée.
מתני׳ המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחטים ולאורז תשעה חצאי קבין לכור לשעורין ולדוחן תשעה קבין לכור לכוסמין ולזרע פשתן שלש סאין לכור הכל לפי המדה והכל לפי הזמן
Rabbi Yo’hanan ben Nouri a dit : Qu’importe donc aux souris ? Ne mangent-elles pas aussi bien d’un gros [tas] que d’un petit ? Il ne lui déduit donc des pertes que pour un seul kor. Rabbi Yehouda dit : Si la quantité était grande, il ne lui déduit pas de pertes, car [les grains] gonflent.
א"ר יוחנן בן נורי וכי מה אכפת להן לעכברין והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא אלא אינו יוציא לו חסרונות אלא לכור אחד בלבד רבי יהודה אומר אם היתה מדה מרובה אינו מוציא לו חסרונות מפני שמותירות:
GUEMARA: Le riz diminue-t-il donc tant ? Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : On a enseigné cela du riz décortiqué. « Pour l’épeautre et la graine de lin, trois séa par kor », etc. : Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi ’Hiya : On a enseigné cela de la graine de lin dans ses tiges. On a aussi enseigné ainsi : Pour l’épeautre, pour la graine de lin dans ses tiges et pour le riz non décortiqué, trois séa par kor.
גמ׳ אורז טובא חסר אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן באורז קלוף שנו: לכוסמין ולזרע פשתן ג' סאין לכור (וכו'): א"ר יוחנן א"ר חייא זרע פשתן בגבעולין שנו תניא נמי הכי לכוסמין ולזרע פשתן בגבעולין ולאורז שאינו קלוף שלשה סאין לכור:
« Rabbi Yo’hanan ben Nouri a dit », etc. : Il a été enseigné : On dit à Rabbi Yo’hanan[ben Nouri] : Beaucoup [de grains] s’en perdent, beaucoup s’en dispersent.
א"ר יוחנן בן נורי וכו': תניא אמרו לו לרבי יוחנן הרבה אובדות מהן הרבה מתפזרות מהן
Il a été enseigné : De quoi parle-t-on ? Lorsqu’il les a mêlés à ses propres fruits ; mais s’il leur a réservé un coin à part, il lui dit : Voici ce qui est à toi devant toi.
תנא בד"א שעירבן עם פירותיו אבל יחד לו קרן זוית אומר לו הרי שלך לפניך
« Rabbi Yehouda dit : Si la quantité était », etc. : Combien est une grande quantité ? Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Dix kor. On a aussi enseigné ainsi : Combien est une grande quantité ? Dix kor.
ר"י אומר אם היתה וכו': כמה מדה מרובה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן עשרה כורין תניא נמי הכי כמה מדה מרובה עשרה כורין
Un récitant enseigna devant Rav Na’hman : De quoi parle-t-on ? Lorsqu’il les lui a mesurés depuis son aire et qu’il les lui a rendus depuis son aire ; mais s’il les lui a mesurés depuis son aire et les lui a rendus depuis sa maison, il ne lui déduit pas de pertes, car [les grains] gonflent.
תני תנא קמיה דרב נחמן בד"א שמדד לו מתוך גורנו והחזיר לו מתוך גורנו אבל מדד לו מתוך גורנו והחזיר לו מתוך ביתו אינו יוציא לו חסרונות מפני שמותירות
Il lui dit : Avons-nous affaire à des sots, qui donnent avec une grande mesure et reçoivent avec une petite mesure ? Peut-être veux-tu dire : à la saison de l’aire. De quoi parle-t-on ? Lorsqu’il les lui a mesurés à la saison de l’aire et rendus à la saison de l’aire ; mais s’il les lui a mesurés à la saison de l’aire et rendus à la saison des pluies, il ne lui déduit pas de perte, car [les grains] gonflent.
א"ל וכי בשופטני עסקינן דיהבי בכיילא רבא ושקלי בכיילא זוטא דלמא בימות הגורן קאמרת בד"א שמדד לו בימות הגורן והחזיר לו בימות הגורן אבל מדד לו בימות הגורן והחזיר לו בימות הגשמים אינו יוציא לו חסרון מפני שמותירות
Rav Papa dit à Abayé : S’il en est ainsi, la jarre devrait éclater ! — Il y eut un cas, et la jarre éclata. Ou, si tu veux, je dirai : [elle n’éclate pas] à cause de la compression [des grains].
א"ל רב פפא לאביי א"כ לפקע כדא הוה עובדא ופקע כדא אבע"א משום איצצא:
MICHNA: Il lui déduit un sixième pour le vin ; Rabbi Yehouda dit : un cinquième. Il lui déduit trois log d’huile pour cent : un log et demi de lie et un log et demi d’absorption. Si c’était de l’huile raffinée, il ne lui déduit pas de lie ; si les cruches étaient vieilles, il ne lui déduit pas d’absorption. Rabbi Yehouda dit : Même celui qui vend de l’huile raffinée à son prochain, tout au long de l’année, [l’acheteur] accepte à sa charge un log et demi de lie pour cent.
מתני׳ יוציא לו שתות ליין ר"י אומר חומש יוציא לו שלשה לוגין שמן למאה לוג ומחצה שמרים לוג ומחצה בלע אם היה שמן מזוקק אינו יוציא לו שמרים אם היו קנקנים ישנים אינו יוציא לו בלע ר"י אומר אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה:
GUEMARA: Et ils ne sont pas en désaccord : l’un [parle] selon son lieu et l’autre selon son lieu. Au lieu de l’un, on enduit [les cruches] de cire, et elles n’absorbent pas beaucoup ; au lieu de l’autre, on les enduit de poix, et elles absorbent beaucoup. Ou, si tu veux, je dirai : c’est à cause de la terre [des cruches] : celle-ci absorbe davantage, celle-là n’absorbe pas davantage.
גמ׳ ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה באתריה דמר חפו בקירא ולא מייץ טפי באתריה דמר חפו בכופרא ומייץ טפי איבעית אימא משום גרגישתא הא מייצא טפי והא לא מייצא טפי
Au lieu de Rav Yehouda, on mettait quarante-huit petites cruches dans un tonneau, et le tonneau se vendait six zouz. Rav Yehouda détaillait [le vin] à six [cruches] pour un zouz.
באתריה דרב יהודה רמו ארבעים ותמני כוזי בדנא אזיל דנא בשיתא זוזי פריס רב יהודה שיתא שיתא בזוזא
Original : Bava Metzia 40a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.