Il faut la connaissance des propriétaires.
צריך דעת בעלים
Bava metsi’a 41a בבא מציעא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si c’est Rabbi Yichmaël, pourquoi précisément [le cas où] ils ne lui ont pas assigné [de place] ? Même s’ils lui en ont assigné, [il en serait] de même !
אי רבי ישמעאל מאי איריא לא יחדו אפילו יחדו נמי
[La Michna] dit « il va sans dire » : il va sans dire [qu’il en est ainsi] quand ils lui ont assigné [une place], car c’est sa place ; mais même quand ils ne lui en ont pas assigné, où ce n’est pas sa place, nous n’exigeons pas la connaissance des propriétaires.
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא יחדו דמקומה הוא אלא אפילו לא יחדו דלאו מקומה הוא לא בעינן דעת בעלים
Dis la fin : « Si les propriétaires lui ont assigné une place, et qu’il l’a déplacée et qu’elle s’est brisée, que ce soit dans sa main ou après qu’il l’eut posée, pour son besoin il est tenu, pour le besoin [de la jarre] il est exempt. » Nous en venons à Rabbi Akiva, qui dit que nous exigeons la connaissance des propriétaires.
אימא סיפא יחדו לה הבעלים מקום וטלטלה ונשברה בין מתוך ידו בין משהניחה לצרכו חייב לצרכה פטור אתאן לר"ע דאמר בעינן דעת בעלים
Si c’est Rabbi Akiva, pourquoi précisément quand ils ont assigné [une place] ? Même s’ils n’en ont pas assigné, [il en serait] de même !
אי ר"ע מאי איריא יחדו אפילו לא יחדו נמי
[La Michna] dit « il va sans dire » : il va sans dire quand ils n’ont pas assigné [de place], car ce n’est pas sa place ; mais même quand ils en ont assigné, et que c’est sa place, nous exigeons la connaissance des propriétaires.
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא לא יחדו דלאו מקומה הוא אלא אפילו יחדו נמי דמקומה הוא בעינן דעת בעלים
Le début serait de Rabbi Yichmaël et la fin de Rabbi Akiva ? — Oui, car Rabbi Yo’hanan a dit : Celui qui m’expliquera [la Michna de] la jarre selon un seul tanna, je porterai ses vêtements derrière lui jusqu’aux bains.
רישא רבי ישמעאל וסיפא ר"ע אין דא"ר יוחנן מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא מובלנא מאניה בתריה לבי מסותא
Rabbi Yaakov bar Abba l’expliqua devant Rav : [Il s’agit d’un cas] où il l’a prise dans l’intention de la voler.
תרגמה רבי יעקב בר אבא קמיה דרב שנטלה על מנת לגוזלה
Rabbi Natan bar Abba l’expliqua devant Rav : où il l’a prise dans l’intention de se l’approprier.
תרגמה ר' נתן בר אבא קמיה דרב שנטלה ע"מ לשלוח בה יד
Sur quoi divergent-ils ? Sur [la question de savoir si] l’appropriation exige une diminution [de l’objet]. Celui qui dit « pour la voler » estime que l’appropriation exige une diminution ; et celui qui dit « pour se l’approprier » estime que l’appropriation n’exige pas de diminution.
במאי קמיפלגי בשליחות יד צריכה חסרון מאן דאמר לגוזלה קסבר שליחות יד צריכה חסרון ומ"ד לשלוח בה יד קסבר שליחות יד אינה צריכה חסרון
Rav Chéchet objecta : Est-il enseigné « il l’a prise » ? Il est enseigné « il l’a déplacée » ! Rav Chéchet dit plutôt : De quoi s’agit-il ici ? D’un cas où il l’a déplacée [pour monter dessus et] attraper des pigeonneaux, et [le tanna] estime que celui qui emprunte à l’insu [du propriétaire] est un voleur. Et le tout est de Rabbi Yichmaël ; et la fin [concerne le cas] où il l’a posée à un endroit qui n’est pas sa place.
מתקיף לה רב ששת מידי נטלה קתני טלטלה קתני אלא אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות וקא סבר שואל שלא מדעת גזלן הוי וכולה רבי ישמעאל היא וסיפא שהניחה במקום שאינה מקומה
Et Rabbi Yo’hanan ? [L’expression] « après qu’il l’eut posée » signifie [qu’il l’a posée] à sa place.
ור' יוחנן הניחה במקומה משמע
Il a été dit : Rav et Lévi : l’un dit que l’appropriation exige une diminution, et l’autre dit que l’appropriation n’exige pas de diminution. Conclus que c’est Rav qui dit que l’appropriation n’exige pas de diminution, car il a été enseigné : Un berger qui faisait paître son troupeau, laissa son troupeau et vint en ville ; un loup vint et déchira, un lion vint et égorgea : il est exempt. S’il avait posé son bâton et sa besace sur [une bête], il est tenu.
איתמר רב ולוי חד אמר שליחות יד צריכה חסרון וחד אמר שליחות יד אינה צריכה חסרון תסתיים דרב הוא דאמר שליחות יד אינה צריכה חסרון דתניא רועה שהיה רועה עדרו והניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף ובא ארי ודרס פטור הניח מקלו ותרמילו עליה חייב
Et nous en avons discuté : Parce qu’il avait posé son bâton et sa besace sur elle, il est tenu ? Mais il les a repris !
והוינן בה משום דהניח מקלו ותרמילו עליה חייב הא שקלינהו
Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha au nom de Rav : [Il s’agit d’un cas] où ils sont encore sur elle. Et s’ils sont encore sur elle, qu’importe ? Il ne l’a pas tirée [à lui pour l’acquérir] !
אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה אמר רב בעודן עליה וכי עודן עליה מאי הוי הא לא משכה
Et Rav Chmouel bar Rav Yits’hak a dit au nom de Rav : [Il s’agit d’un cas] où il l’a frappée de son bâton et elle a couru devant lui. Mais elle n’a pas diminué ! N’en conclut-on donc pas qu’il estime que l’appropriation n’exige pas de diminution ?
ואמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב שהכישה במקל ורצתה לפניו והא לא חסרה אלא לאו ש"מ קסבר שליחות יד אינה צריכה חסרון
Dis plutôt : où il l’a affaiblie avec le bâton. Le texte est aussi précis, puisqu’il est enseigné : « il l’a frappée (hikicha) avec le bâton ». Conclus-en.
אימא שהכחישה במקל דיקא נמי דקתני שהכישה במקל ש"מ
Et puisque Rav estime que l’appropriation exige une diminution, Lévi estime que l’appropriation n’exige pas de diminution. Quelle est la raison de Lévi ? Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Yossé ben Nehoraï : L’appropriation mentionnée pour le gardien rémunéré est différente de l’appropriation mentionnée pour le gardien bénévole.
ומדרב סבר שליחות יד צריכה חסרון לוי סבר שליחות יד אינה צריכה חסרון מאי טעמא דלוי א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן נהוראי משונה שליחות יד האמורה בשומר שכר משליחות יד האמורה בשומר חנם
Original : Bava Metzia 41a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.