et il lui paie le prix des épines.
ומשלם ליה דמי כיסי:
Bava metsi’a 43a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 2Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Celui qui dépose de l’argent chez un changeur : s’il est noué, [le changeur] ne s’en servira pas ; c’est pourquoi, s’il est perdu, il n’en est pas responsable. S’il est délié, il peut s’en servir ; c’est pourquoi, s’il est perdu, il en est responsable. Chez un particulier, qu’il soit noué ou délié, il ne s’en servira pas ; c’est pourquoi, s’il est perdu, il n’en est pas responsable. Le boutiquier est comme le particulier ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Le boutiquier est comme le changeur.
מתני׳ המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן אצל בעל הבית בין צרורין ובין מותרין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן חנוני כבעל הבית דברי ר"מ ר' יהודה אומר חנוני כשולחני:
GUEMARA: Parce qu’il est noué, il ne s’en servira pas ? Rav Assi a dit au nom de Rav Yehouda : On a enseigné cela d’[argent] noué et scellé. Rav Mari a dit : [Ou noué] d’un nœud inhabituel. Certains disent : Rav Mari a demandé : Un nœud inhabituel, qu’en est-il ? La question reste en suspens.
גמ׳ משום דצרורין לא ישתמש בהן אמר רב אסי אמר רב יהודה בצרורין וחתומין שנו רב מרי אמר בקשר משונה איכא דאמרי בעי רב מרי קשר משונה מאי תיקו:
« S’il est délié, il peut s’en servir », etc. : Rav Houna a dit : Et [il est responsable] même s’il a subi un accident. Mais il est enseigné « s’il est perdu » ! — Conformément à Rabba, car Rabba a dit : « Volé », par un brigand armé ; « perdu », que son navire a sombré en mer.
מותרין ישתמש בהן כו': אמר רב הונא ואפילו נאנסו והא אבדו קתני כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטין מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים
Et Rav Na’hman a dit : En cas d’accident, non. Rava dit à Rav Na’hman : Selon toi, qui dis qu’en cas d’accident il n’est pas [responsable], il n’est donc pas emprunteur à leur égard ; s’il n’est pas emprunteur, il ne serait pas non plus gardien rémunéré ! Il lui dit : En ceci je te concède que, puisqu’il en retire un avantage — à savoir que, si se présente à lui une affaire profitable, il achète avec cet argent —, il est gardien rémunéré à leur égard.
ורב נחמן אמר נאנסו לא אמר ליה רבא לר"נ לדידך דאמרת נאנסו לא אלמא לא הוי שואל עלייהו אי שואל לא הוי שומר שכר נמי לא הוי א"ל בהא מודינא לך דהואיל ונהנה מהנה בההוא הנאה דאי מיתרמי ליה זבינא דאית בה רווחא זבן בהו הוי עלייהו שומר שכר
Rav Na’hman objecta à Rav Houna : Celui qui dépose de l’argent [consacré] chez un changeur : s’il est noué, il ne s’en servira pas ; c’est pourquoi, s’il l’a dépensé, le trésorier n’a pas commis de sacrilège. S’il est délié, il peut s’en servir ; c’est pourquoi, s’il l’a dépensé, le trésorier a commis un sacrilège.
איתיביה רב נחמן לרב הונא המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל הגזבר ואם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל הגזבר
Or, si tu dis [qu’il est responsable] même en cas d’accident, pourquoi précisément « s’il l’a dépensé » ? Même s’il ne l’a pas dépensé, il en serait de même !
ואי אמרת אפילו נאנסו מאי איריא הוציא אפילו לא הוציא נמי
Il lui dit : Il en va de même bien qu’il ne l’ait pas dépensé ; mais puisque [le tanna] a enseigné au début « s’il l’a dépensé », il a aussi enseigné à la fin « s’il l’a dépensé ».
אמר ליה הוא הדין אע"ג דלא הוציא ואיידי דתנא רישא הוציא תנא סיפא נמי הוציא:
MICHNA: Celui qui s’approprie un dépôt : Beit Chammaï disent qu’il est pénalisé en cas de baisse comme de hausse [de valeur] ; Beit Hillel disent : [il paie] selon [la valeur] au moment du retrait ; Rabbi Akiva dit : selon [la valeur] au moment de la réclamation.
מתני׳ השולח יד בפקדון בית שמאי אומרים ילקה בחסר וביתר ובית הלל אומרים כשעת הוצאה ר"ע אומר כשעת התביעה:
GUEMARA: Rabba a dit : Celui qui a volé une jarre de vin à son prochain, qui valait d’abord un zouz et vaut maintenant quatre : s’il l’a brisée ou bue, il paie quatre ; si elle s’est brisée d’elle-même, il paie un zouz.
גמ׳ אמר רבה האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה מעיקרא שויא זוזא השתא שויא ארבעה תברה או שתייה משלם ארבעה איתבר ממילא משלם זוזא
Quelle en est la raison ? Puisque, si elle existait [encore], elle retournerait intacte à son propriétaire, c’est au moment où il l’a bue ou brisée qu’il la lui a volée ; et nous avons appris : Tous les voleurs paient selon [la valeur au] moment du vol. Si elle s’est brisée d’elle-même, il paie un zouz. Quelle en est la raison ? Maintenant, il ne lui a rien fait ; pourquoi le rends-tu responsable ? Pour le moment où il l’a volée ; et à ce moment-là, elle valait un zouz.
מאי טעמא כיון דאי איתה הדרא למרה בעינא ההיא שעתא דקא שתי ליה או דקא תבר לה קא גזל מיניה ותנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה איתבר ממילא משלם זוזא מ"ט השתא לא עביד לה ולא מידי אמאי קא מחייבת ליה אההיא שעתא דגזלה ההיא שעתא זוזא הוא דשויא
Nous avons appris : Beit Hillel disent : selon [la valeur] au moment du retrait. Que signifie « au moment du retrait » ? Si l’on dit : au moment où elle a été retirée du monde [en étant détruite] —
תנן בית הלל אומרים כשעת הוצאה מאי כשעת הוצאה אילימא כשעת הוצאה מן העולם
dans quel cas ? Si [la valeur] a baissé, y a-t-il quelqu’un pour le dire ? N’avons-nous pas appris : Tous les voleurs paient selon [la valeur au] moment du vol ? Et si elle a augmenté, c’est [l’opinion de] Beit Chammaï !
ובמאי אי בחסר מי איכא למ"ד והא תנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה ואי ביתר היינו ב"ש
Original : Bava Metzia 43a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.