qui circule aisément, est monnaie ; l’or, qui ne circule pas aisément, est marchandise ; et la marchandise acquiert la monnaie.
דחריף הוי טבעא דהבא דלא חריף הוי פירא וקני ליה פירא לטבעא
Bava metsi’a 44b בבא מציעא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Achi a dit : C’est [l’avis de] sa jeunesse qui est logique, puisqu’il est enseigné : « Le cuivre acquiert l’argent ». [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
אמר רב אשי כילדותיה מסתברא מדקתני הנחשת קונה את הכסף
Si tu dis, soit, que l’argent, face à l’or, est marchandise, c’est pourquoi il est enseigné : « Le cuivre acquiert l’argent » : bien que, face à l’or, il soit marchandise, face au cuivre il est monnaie. Mais si tu dis que l’argent, face à l’or, est monnaie, alors que face à l’or, plus précieux que lui, tu dis qu’il est monnaie, faut-il le dire face au cuivre, par rapport auquel il est à la fois précieux et de circulation aisée ?
אי אמרת בשלמא כספא לגבי דהבא פירא הוי היינו דקא תני הנחשת קונה את הכסף דאע"פ דלגבי דהבא פירא הויא לגבי נחשת טבעא הוי אלא אי אמרת כספא לגבי דהבא טבעא הוי השתא לגבי דהבא דחשיב מיניה אמרת טבעא הוי לגבי נחשת דאיהו חשיב ואיהו חריף מבעיא
C’était nécessaire : tu aurais pu penser que ces petites pièces [de cuivre], là où elles ont cours, circulent plus aisément que l’argent, et dire qu’elles sont monnaie ; il nous apprend que, puisqu’il y a des endroits où elles n’ont pas cours, elles sont marchandise.
איצטריך סלקא דעתך אמינא הני פריטי באתרא דסגיי אינהו חריפי טפי מכספא אימא טבעא הוי קמ"ל כיון דאיכא דוכתא דלא סגי ביה פירא הוי
Rabbi ’Hiya aussi estime que l’or est monnaie : Rav emprunta des dinars [d’or] à la fille de Rabbi ’Hiya ; finalement, les dinars renchérirent. Il vint devant Rabbi ’Hiya, qui lui dit : Va lui rendre [des dinars] bons et de bon poids. Si tu dis que l’or est monnaie, c’est bien ; mais si tu dis qu’il est marchandise, cela revient à [prêter] un séa contre un séa, ce qui est interdit.
ואף ר' חייא סבר דהבא טבעא הוי דרב אוזיף דינרי מברתיה דר' חייא לסוף אייקור דינרי אתא לקמיה דרבי חייא א"ל זיל שלים לה טבין ותקילין אי אמרת בשלמא דהבא טבעא הוי שפיר אלא אי אמרת פירא הוי הוה ליה סאה בסאה ואסור
Rav avait des dinars ; et puisqu’il avait des dinars, il est comme celui qui lui dit : Prête-moi jusqu’à ce que mon fils arrive, ou jusqu’à ce que je trouve la clé.
רב דינרי הוו ליה וכיון דהוו ליה דינרי נעשה כאומר לה הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח
Rava a dit : Ce tanna estime que l’or est monnaie, car il a été enseigné : La prouta dont on a parlé est un huitième d’issar italien. Quelle conséquence [cela a-t-il] ? Pour les fiançailles d’une femme. L’issar est un vingt-quatrième de dinar d’argent. Quelle conséquence ? Pour l’achat et la vente.
אמר רבא האי תנא סבר דהבא טבעא הוי דתניא פרוטה שאמרו אחד משמונה באיסר האיטלקי למאי נפקא מינה לקדושי אשה איסר אחד מעשרים וארבעה בדינר של כסף למאי נפקא מינה למקח וממכר
Le dinar d’argent est un vingt-cinquième de dinar d’or. Quelle conséquence ? Pour le rachat du premier-né.
דינר של כסף אחד מעשרים וחמשה בדינר של זהב למאי נפקא מינה לפדיון הבן
Si tu dis, soit, qu’il est monnaie, le tanna évalue d’après quelque chose de fixe ; mais si tu dis qu’il est marchandise, le tanna évaluerait-il d’après une chose qui renchérit et baisse, si bien que tantôt le cohen lui rend [de l’argent], tantôt il en ajoute au cohen ? Conclus-en donc qu’il est monnaie. Conclus-en.
אי אמרת בשלמא טבעא הוי משער תנא במידי דקיץ אלא אי אמרת פירא הוי משער תנא במידי דאוקיר וזיל זימנין דמהדר ליה כהנא וזימנין דמוסיף ליה איהו לכהנא אלא שמע מינה טבעא הוי ש"מ
Nous avons appris là-bas : Beit Chammaï disent : On ne changera pas des sela [de seconde dîme] en dinars d’or ; et Beit Hillel le permettent. Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich : l’un dit : La controverse porte sur [le transfert] des sela sur des dinars ; car Beit Chammaï estiment que l’argent est monnaie et l’or marchandise, et l’on ne transfère pas [la sainteté de] la monnaie sur une marchandise ; et Beit Hillel estiment que l’argent est marchandise et l’or monnaie, et l’on transfère [la sainteté de] la marchandise sur la monnaie. Mais les fruits sur des dinars, de l’avis de tous on les transfère.
תנן התם בית שמאי אומרים לא יעשה אדם סלעין דינרי זהב ובית הלל מתירין ר' יוחנן וריש לקיש חד אמר מחלוקת בסלעים על דינרין דב"ש סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן וב"ה סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללינן
Quelle en est la raison ? C’est comme l’argent selon Beit Hillel : selon Beit Hillel, bien que l’argent soit marchandise face à l’or, face aux fruits il est monnaie ; de même l’or selon Beit Chammaï : bien que l’or soit marchandise face à l’argent, face aux fruits il est monnaie. Et l’autre dit : La controverse porte même sur les fruits sur des dinars.
מ"ט מידי דהוה אכסף לב"ה כסף לב"ה אע"ג דכספא לגבי דהבא פירא הוי לגבי פירא טבעא הוי זהב נמי לב"ש אע"ג דדהבא לגבי כספא פירא הוי לגבי פירא טבעא הוי וחד אמר אף בפירות על דינרין מחלוקת
Et selon celui qui dit que la controverse porte même sur les fruits sur des dinars, au lieu de diverger sur les sela sur des dinars, qu’ils divergent sur les fruits sur des dinars ! — S’ils avaient divergé sur les fruits sur des dinars, j’aurais dit : cela vaut pour les fruits sur des dinars ; mais pour les sela sur des dinars, Beit Hillel concèdent à Beit Chammaï que l’or est marchandise face à l’argent et qu’on ne transfère pas. Il nous apprend [qu’il n’en est rien].
ולמ"ד אף בפירות על דינרין מחלוקת אדמיפלגי בסלעין על דינרין לפלוג בפירות על דינרין אי איפלוג בפירות על דינרין הוה אמינא ה"מ בפירות על דינרין אבל בסלעין על דינרין מודו להן בית הלל לבית שמאי דדהבא לגבי כספא פירא הוי ולא מחללינן קמ"ל
Conclus que c’est Rabbi Yo’hanan qui dit qu’on ne transfère pas [les fruits sur des dinars], car Rabbi Yo’hanan a dit :
תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר אין מחללין דאמר רבי יוחנן
Original : Bava Metzia 44b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.