Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Car nos maîtres ont enseigné : « Pour toute affaire de faute » (Ex 22, 8) : Beit Chammaï disent : Cela enseigne qu’il est tenu pour la pensée comme pour l’acte. Et Beit Hillel disent : Il n’est tenu que lorsqu’il y aura porté la main, ainsi qu’il est dit : « S’il n’a pas porté la main sur le bien de son prochain » (Ex 22, 7). Beit Chammaï dirent à Beit Hillel : N’est-il pas déjà dit : « Pour toute affaire de faute » ? Beit Hillel dirent à Beit Chammaï : N’est-il pas déjà dit : « S’il n’a pas porté la main sur le bien de son prochain » ?
גמ׳ מנהני מילי דתנו רבנן (שמות כב, ח) על כל דבר פשע בית שמאי אומרים מלמד שחייב על המחשבה כמעשה ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר (שמות כב, ז) אם לא שלח ידו במלאכת רעהו אמרו להן ב"ש לב"ה והלא כבר נאמר על כל דבר פשע אמרו להן ב"ה לב"ש והלא כבר נאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו
S’il en est ainsi, que vient enseigner « pour toute affaire de faute » ? On aurait pu penser : je n’ai [de source] que pour lui-même ; s’il l’a dit à son serviteur ou à son mandataire, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « Pour toute affaire de faute. »
א"כ מה תלמוד לומר על כל דבר פשע שיכול אין לי אלא הוא אמר לעבדו ולשלוחו מנין תלמוד לומר על כל דבר פשע:
« S’il a incliné la jarre », etc. : Rabba a dit : On n’a enseigné cela que si elle s’est brisée ; mais si [le vin] a tourné au vinaigre, il paie la totalité. Quelle en est la raison ? Ce sont ses propres flèches qui l’ont atteinte.
הטה את החבית כו': אמר רבה לא שנו אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מאי טעמא גירי דידיה הוא דאהנו לה:
« S’il l’a soulevée et en a pris », etc. : Chmouel a dit : « Il a pris » ne signifie pas qu’il a réellement pris ; mais dès qu’il l’a soulevée pour prendre, même s’il n’a pas pris.
הגביהה ונטל הימנה כו': אמר שמואל לא נטל נטל ממש אלא כיון שהגביהה ליטול אע"פ שלא נטל
Dirons-nous que Chmouel estime que l’appropriation n’exige pas de diminution ? On répond : Non ; ici c’est différent, car il veut que toute la jarre serve de support à ce quart.
לימא קא סבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חסרון אמרי לא שאני הכא דניחא ליה דתיהוי הא חבית כולה בסיס להא רביעית
Rav Achi demanda : S’il a soulevé une bourse pour en prendre un dinar, qu’en est-il ? Est-ce le vin qui ne se conserve que grâce au [reste du] vin, tandis que le zouz se conserve [seul] ? Ou bien la garde de la bourse est-elle différente de la garde du dinar ? La question reste en suspens.
בעי רב אשי הגביה ארנקי ליטול הימנה דינר מהו חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא אבל זוזא מינטר או דלמא שאני נטירותא דארנקי מנטירותא דדינר תיקו:
Le cuivre acquiert l’argent, et l’argent n’acquiert pas le cuivre. Les pièces défectueuses acquièrent les bonnes, et les bonnes n’acquièrent pas les défectueuses.
הנחשת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחשת מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות
Le flan non frappé acquiert la monnaie frappée, et la monnaie frappée n’acquiert pas le flan. Les biens meubles acquièrent la monnaie ; la monnaie n’acquiert pas les biens meubles.
אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון מטלטלין קונין את המטבע מטבע אינו קונה את המטלטלין
(Voici la règle :) Tous les biens meubles s’acquièrent les uns les autres. Comment ? S’il a tiré à lui des fruits [du vendeur] sans lui avoir donné l’argent, il ne peut se rétracter ; s’il lui a donné l’argent sans avoir tiré à lui les fruits, il peut se rétracter.
(זה הכלל) כל המטלטלים קונין זה את זה כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו
GUEMARA: Rabbi enseignait à Rabbi Chimon, son fils : L’or acquiert l’argent. Il lui dit : Maître, tu nous as enseigné dans ta jeunesse : L’argent acquiert l’or ; et tu reviens nous enseigner dans ta vieillesse : L’or acquiert l’argent ?
גמ׳ מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה הזהב קונה את הכסף א"ל רבי שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף
Dans sa jeunesse, que pensait-il, et dans sa vieillesse, que pensait-il ? Dans sa jeunesse, il pensait : l’or, qui est précieux, est monnaie ; l’argent, qui est moins précieux, est marchandise, et la marchandise acquiert la monnaie. Dans sa vieillesse, il pensait : l’argent,
Original : Bava Metzia 44a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.