Structure du débat :Objection 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
puis il dit : Les voici transférés sur l’argent que j’ai à la maison. La raison est qu’il n’a pas d’argent en main ; mais s’il avait de l’argent en main, qu’il le fasse acquérir à l’autre par tirage et qu’il rachète [ainsi les fruits], car c’est préférable, puisque [l’autre] est un étranger [et n’ajoute pas le cinquième].
וחוזר ואומר הרי הן מחוללין על מעות שיש לי בבית טעמא דאין בידו מעות הא אם יש בידו מעות ליקני להו לאידך במשיכה ופריק דהכי עדיף דהוה ליה נכרי
Or, si tu dis que la monnaie peut être acquise par échange, qu’il fasse acquérir l’argent à l’autre au moyen d’un foulard, et qu’il rachète ! — [Il s’agit d’un cas] où il n’a pas de foulard. — Qu’il le lui fasse acquérir accessoirement à un terrain ! — Il n’a pas de terrain.
Mais il est enseigné : « Il se tenait dans l’aire » ! — Dans une aire qui n’est pas à lui. — Le tanna se serait-il donné la peine de nous faire connaître [le cas d’]un homme dénué de tout, qui n’a rien du tout ? N’en conclut-on donc pas que la monnaie ne peut être acquise par échange ? Conclus-en.
והא עומד בגורן קתני בגורן שאינו שלו ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאי דלית ליה ולא כלום אלא לאו שמע מינה אין מטבע נקנה בחליפין שמע מינה
Et Rav Papa aussi s’est rétracté, comme dans ce [cas] : Rav Papa avait douze mille dinars au Bei ’Hozaé ; il les fit acquérir à Rav Chmouel bar A’ha accessoirement au seuil de sa maison. Quand [celui-ci] revint, [Rav Papa] sortit à sa rencontre jusqu’à Tavakh.
ואף רב פפא הדר ביה כי הא דרב פפא הוו ליה תריסר אלפי דינרי בי חוזאי אקנינהו לרב שמואל בר אחא אגב אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תווך
Et de même Oula a dit : La monnaie ne peut servir d’instrument d’échange. Et de même Rabbi Assi a dit : La monnaie ne peut servir d’instrument d’échange. Et de même Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : La monnaie ne peut servir d’instrument d’échange.
וכן אמר עולא אין מטבע נעשה חליפין וכן אמר רבי אסי אין מטבע נעשה חליפין וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אין מטבע נעשה חליפין
Rabbi Abba objecta à Oula : Si ses âniers et ses ouvriers le réclamaient au marché, et qu’il ait dit au changeur : Donne-moi pour un dinar de pièces de cuivre, que je les paie, et je te rendrai la valeur d’un dinar et un tressis sur les pièces que j’ai chez moi : s’il a des pièces, c’est permis ; sinon, c’est interdit. Or, si tu penses que la monnaie ne peut servir d’instrument d’échange, c’est un prêt, et c’est interdit ! Il se tut.
איתיביה רבי אבא לעולא הרי שהיו חמריו ופועליו תובעין אותו בשוק ואמר לשולחני תן לי בדינר מעות ואפרנסם ואני אעלה לך יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בביתי אם יש לו מעות מותר ואם לאו אסור ואי סלקא דעתך אין מטבע נעשה חליפין הויא ליה הלואה ואסור אשתיק
[Rabbi Abba] lui dit : Peut-être l’un et l’autre cas ont-ils été enseignés de pièces usées, sur lesquelles il n’y a plus d’effigie, si bien que l’une et l’autre sont marchandise, et c’est pourquoi elles s’acquièrent par échange ? Il lui dit : Oui. Le texte est aussi précis, car il est enseigné « la valeur d’un dinar et un tressis », et non « un dinar de bon aloi et un tressis ». Conclus-en.
א"ל דלמא אידי ואידי בפרוטטות שנו דליכא עלייהו טבעא ואידי ואידי פירא הוו ומש"ה נקנו בחליפין א"ל אין דיקא נמי דקתני יפה דינר וטריסי' ולא קתני דינר יפה וטריסי' ש"מ
Rav Achi a dit : En réalité, par le prix, et avec des pièces usées ; puisqu’il en a, il est comme celui qui dit : Prête-moi jusqu’à ce que mon fils arrive, ou jusqu’à ce que je trouve la clé.
רב אשי אמר לעולם בדמים ובפרוטטות כיון דאית ליה נעשה כאומר הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח
Viens écouter : Tout ce qui sert de prix pour autre chose, dès que l’un a acquis, l’autre est obligé de la contrepartie. Tout ce qui sert de prix pour autre chose, qu’est-ce ? La monnaie. Et conclus-en que la monnaie peut servir d’instrument d’échange.
ת"ש כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין כל הנעשה דמים באחר מאי ניהו מטבע ושמע מינה מטבע נעשה חליפין
Original : Bava Metzia 46a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.