Tout ce qui est évalué en prix contre autre chose, dès que l’un a acquis, l’autre est obligé de la contrepartie.
כל הנישום דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין
Bava metsi’a 46b בבא מציעא
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
C’est aussi logique, puisque la fin enseigne : Comment ? S’il a échangé un bœuf contre une vache, ou un âne contre un bœuf. Conclus-en.
ה"נ מסתברא מדקתני סיפא כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור שמע מינה
Et selon ce qu’il avait pensé d’abord, [qu’il s’agissait de] la monnaie, que signifie « comment » ? Voici ce qu’il dit : Et les fruits aussi servent d’instrument d’échange. Comment ? S’il a échangé un bœuf contre une vache, ou un âne contre un bœuf.
ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא מטבע מאי כיצד הכי קאמר ופירי נמי עבדי חליפין כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור
Cela va pour Rav Chéchet, qui dit que les fruits servent d’instrument d’échange ; mais selon Rav Na’hman, qui dit : un ustensile, oui, mais les fruits ne servent pas d’instrument d’échange, que signifie « comment » ?
הניחא לרב ששת דאמר פירי עבדי חליפין אלא לר"נ דאמר כלי אין אבל פירי לא עבדי חליפין מאי כיצד
Voici ce qu’il dit : Il y a des prix qui sont comme un échange. Comment ? S’il a échangé la valeur d’un bœuf contre une vache, ou la valeur d’un âne contre un bœuf.
הכי קאמר יש דמים שהן כחליפין כיצד החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור
Quelle est la raison de Rav Na’hman ? Il pense comme Rabbi Yo’hanan, qui dit : Selon la Torah, l’argent acquiert ; et pourquoi a-t-on dit que le tirage acquiert ? C’est un décret, de peur que [le vendeur] ne lui dise : Ton blé a brûlé dans le grenier.
מאי טעמיה דרב נחמן סבר לה כרבי יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה
Or, une chose fréquente, les Sages l’ont soumise à leur décret ; une chose rare, les Sages ne l’ont pas soumise à leur décret.
ומלתא דשכיחא גזרו ביה רבנן מלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן
Et selon Rech Lakich, qui dit que le tirage est explicite dans la Torah : cela va s’il pense comme Rav Chéchet, il l’explique comme Rav Chéchet ;
ולריש לקיש דאמר משיכה מפורשת מן התורה הניחא אי סבר לה כרב ששת מתרץ לה כרב ששת
mais s’il pense comme Rav Na’hman, qui dit que les fruits ne servent pas d’instrument d’échange, et que la monnaie n’acquiert pas, comment l’explique-t-il ? Forcément, il l’explique comme Rav Chéchet.
אלא אי סבר לה כרב נחמן דאמר פירי לא עבדי חליפין ומטבע לא קני היכי מתרץ לה על כרחך כרב ששת מתרץ לה
Nous avons appris : Tous les biens meubles s’acquièrent les uns les autres. Et Rech Lakich a dit : Même une bourse pleine de pièces contre une bourse pleine de pièces. Rav A’ha l’a expliqué : avec un dinar ’anka et un [dinar] anigra, l’un que le royaume a retiré [de la circulation], l’autre que la province a retiré.
תנן כל המטלטלין קונין זה את זה ואמר ריש לקיש ואפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות תרגמא רב אחא בדינר אנקא ואניגרא אחד שפסלתו מלכות ואחד שפסלתו מדינה
Et c’était nécessaire : s’il nous avait fait connaître [le cas de la pièce] retirée par le royaume, [on aurait dit que c’est] parce qu’elle n’a plus cours du tout ; mais [une pièce] retirée par la province, qui a cours dans une autre province, je dirais qu’elle est encore monnaie, et la monnaie ne s’acquiert pas par échange.
וצריכא דאי אשמועינן פסלתו מלכות משום דלא סגי כלל אבל פסלתו מדינה דסגי ליה במדינה אחריתי אימא אכתי מטבע הוא ואין מטבע נקנה בחליפין
Et s’il nous avait fait connaître [le cas de la pièce] retirée par la province, [on aurait dit que c’est] parce qu’elle n’a cours ni en privé ni en public ; mais [une pièce] retirée par le royaume, qui a cours en privé, je dirais qu’elle est encore monnaie, et la monnaie ne s’acquiert pas par échange. C’était nécessaire.
ואי אשמועינן פסלתו מדינה משום דלא סגי ליה לא בצנעא ולא בפרהסיא אבל פסלתו מלכות דסגי ליה בצנעא אימא אכתי מטבע הוא ואין מטבע נקנה בחליפין צריכא
Rabba a dit au nom de Rav Houna : [S’il a dit :] « Vends-moi pour celles-ci », il a acquis,
אמר רבה אמר רב הונא מכור לי באלו קנה
Original : Bava Metzia 46b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.