et il a contre lui [un recours pour] lésion.
ויש לו עליו אונאה
Bava metsi’a 47a בבא מציעא
Structure du débat :Baraïta 1Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il a acquis bien qu’il n’ait pas tiré, car, puisqu’il n’y regarde pas de près, il a acquis, car c’est comparable à un échange ; et il a contre lui [un recours pour] lésion, car il lui a dit : « Vends-moi pour celles-ci. » Rav Abba a dit au nom de Rav Houna : « Vends-moi pour celles-ci » : il a acquis, et il n’a pas contre lui [de recours pour] lésion.
קנה אף על גב דלא משך דכיון דלא קפיד קנה דכי חליפין דמי ויש לו עליו אונאה דמכור לי באלו קאמר ליה רב אבא אמר רב הונא מכור לי באלו קנה ואין לו עליו אונאה
C’est évident : un prix auquel on ne regarde pas de près, nous disons bien qu’il acquiert, car c’est comparable à un échange. Un échange auquel on regarde de près, qu’en est-il ?
פשיטא דמים ואין מקפיד עליהן הא קאמרינן דקני דכחליפין דמו חליפין ומקפיד עליהן מאי
Rav Ada bar Ahava a dit : Viens écouter : Un homme tenait sa vache ; son prochain vint et lui dit : Ta vache, pourquoi [la tiens-tu] ? — J’ai besoin d’un âne. — J’ai un âne que je te donne. Ta vache, combien ? — Tant. — Ton âne, combien ? — Tant.
אמר רב אדא בר אהבה תא שמע הרי שהיה תופש פרתו ועומד ובא חבירו ואמר לו פרתך למה לחמור אני צריך יש לי חמור שאני נותן לך פרתך בכמה בכך וכך חמורך בכמה בכך וכך
Le propriétaire de l’âne a tiré la vache, et le propriétaire de la vache n’a pas eu le temps de tirer l’âne avant que l’âne ne meure : le propriétaire de l’âne n’a pas acquis la vache.
משך בעל החמור את הפרה ולא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור לא קנה בעל החמור את הפרה
Conclus-en : un échange auquel on regarde de près n’acquiert pas.
שמע מינה חליפין ומקפיד עליהן לא קנה
Rava a dit : Avons-nous donc affaire, en matière d’échange, à des sots qui n’y regardent pas de près ? Au contraire, dans tout échange on y regarde de près, et il acquiert. Mais ici, de quoi s’agit-il ? D’un cas où il lui a dit : un âne contre une vache et un agneau ; il a tiré la vache et n’a pas encore tiré l’agneau, de sorte que ce n’était pas un tirage complet.
אמר רבא אטו חליפין בשופטני עסקינן דלא קפדי אלא כל חליפין מיקפד קפדי וקנה והכא במאי עסקינן דאמר ליה חמור בפרה וטלה ומשך את הפרה ועדיין לא משך את הטלה דלא הוה ליה משיכה מעליא
Le maître a dit : « Vends-moi pour celles-ci » : il a acquis, et il a contre lui [un recours pour] lésion. Dirons-nous que Rav Houna estime que la monnaie peut servir d’instrument d’échange ?
אמר מר מכור לי באלו קנה ויש לו עליו אונאה לימא סבר רב הונא מטבע נעשה חליפין
Non : Rav Houna pense comme Rabbi Yo’hanan, qui dit : Selon la Torah, l’argent acquiert ; et pourquoi a-t-on dit que le tirage acquiert ? C’est un décret, de peur que [le vendeur] ne lui dise : Ton blé a brûlé dans le grenier. Une chose fréquente, les Sages l’ont soumise à leur décret ; une chose rare, les Sages ne l’ont pas soumise à leur décret. Mar Houna fils de Rav Na’hman dit à Rav Achi : Vous, vous l’enseignez ainsi ; nous, nous l’enseignons ainsi : Et de même Rav Houna a dit : La monnaie ne peut servir d’instrument d’échange.
לא רב הונא סבר לה כרבי יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה מלתא דשכיחא גזרו בה רבנן ומלתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן אמר ליה מר הונא בריה דרב נחמן לרב אשי אתון הכי מתניתו לה אנן הכי מתנינן לה וכן אמר רב הונא אין מטבע נעשה חליפין
Avec quoi acquiert-on [par échange] ?
במה קונין
Rav a dit : Avec les ustensiles de l’acquéreur, car l’acquéreur souhaite que le cédant acquière [son objet], afin que [le cédant] se décide fermement à lui céder. Et Lévi a dit : Avec les ustensiles du cédant, comme nous allons l’expliquer plus loin.
רב אמר בכליו של קונה דניחא ליה לקונה דלהוי מקנה קונה כי היכי דלגמר ולקני ליה ולוי אמר בכליו של מקנה כדבעינן למימר לקמן
Rav Houna de Diskarta dit à Rava : Selon Lévi, qui dit : avec les ustensiles du cédant, voici qu’on acquiert une terre au moyen d’un manteau ; s’il en est ainsi, ce sont des biens qui ont une garantie qui sont acquis avec des biens qui n’ont pas de garantie, alors que nous avons appris l’inverse : les biens qui n’ont pas de garantie sont acquis avec les biens qui ont une garantie !
אמר ליה רב הונא מדסקרתא לרבא וללוי דאמר בכליו של מקנה הא קא קני ארעא אגב גלימא אם כן הוו ליה נכסים שיש להן אחריות ונקנין עם נכסים שאין להן אחריות ואנן איפכא תנן נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות
Il lui dit : Si Lévi était ici, il te frapperait de lanières de feu ! Penses-tu que c’est le manteau qui lui fait acquérir ? En raison du plaisir qu’il éprouve à le recevoir de lui, [le cédant] se décide fermement et lui cède.
אמר ליה אי הוה לוי הכא הוה מפיק לאפך פולסי דנורא מי סברת גלימא מקנה ליה בההיא הנאה דקא מקבל מיניה גמר ואקני ליה
C’est comme une controverse de tannaïm : « Or voici ce qui se faisait autrefois en Israël pour le rachat et pour l’échange, afin de valider toute affaire : l’un ôtait sa sandale et la donnait à son prochain » (Rt 4, 7). « Le rachat », c’est la vente, et ainsi il est dit : « Il ne sera pas racheté » (Lv 27, 20) ; « l’échange », c’est l’échange, et ainsi il est dit : « On ne l’échangera pas et on ne le remplacera pas » (Lv 27, 10).
כתנאי (רות ד, ז) וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו גאולה זו מכירה וכן הוא אומר (ויקרא כז, כ) לא יגאל תמורה זו חליפין וכן הוא אומר (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר אותו
« Afin de valider toute affaire : l’un ôtait sa sandale et la donnait à son prochain » : qui donna à qui ? Boaz donna au racheteur. Rabbi Yehouda dit : Le racheteur donna à Boaz.
לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו מי נתן למי בועז נתן לגואל רבי יהודה אומר גואל נתן לבועז
Il a été enseigné : On acquiert au moyen d’un ustensile, même s’il ne vaut pas une prouta. Rav Na’hman a dit : On ne l’a enseigné que d’un ustensile, mais pas de fruits. Rav Chéchet a dit : Même avec des fruits. Quelle est la raison de Rav Na’hman ? Le verset dit : « sa sandale » : une sandale, oui ; autre chose, non.
תנא קונין בכלי אע"פ שאין בו שוה פרוטה אמר רב נחמן לא שנו אלא בכלי אבל בפירי לא רב ששת אמר אפילו בפירות מאי טעמא דרב נחמן אמר קרא נעלו נעל אין מידי אחרינא לא
Quelle est la raison de Rav Chéchet ? Le verset dit : « afin de valider toute affaire ». Pour Rav Na’hman aussi, il est écrit : « afin de valider toute affaire » ! — Ce « afin de valider toute affaire » [signifie] que toutes choses s’acquièrent par la sandale. Et pour Rav Chéchet aussi, il est écrit « sa sandale » ! — Rav Chéchet te dira : De même que sa sandale est un objet bien défini, de même tout objet bien défini, pour exclure une demi-grenade ou une demi-noix, avec lesquelles [on n’acquiert] pas.
מאי טעמיה דרב ששת אמר קרא לקיים כל דבר לרב נחמן נמי הכתיב לקיים כל דבר ההוא לקיים כל דבר דנקנין במנעל ורב ששת נמי הכתיב נעלו אמר לך רב ששת מה נעלו דבר המסויים אף כל דבר המסויים לאפוקי חצי רמון וחצי אגוז דלא
Rav Chéchet fils de Rav Idi a dit : Selon qui écrivons-nous aujourd’hui [dans les actes] : « au moyen d’un ustensile apte à acquérir par lui » ? « Au moyen d’un ustensile », pour exclure [l’avis de] Rav Chéchet, qui dit qu’on acquiert avec des fruits ; « apte », pour exclure Chmouel, qui dit qu’on acquiert
אמר רב ששת בריה דרב אידי כמאן כתבינן האידנא במנא דכשר למקניא ביה במנא לאפוקי מדרב ששת דאמר קונין בפירות דכשר לאפוקי מדשמואל דאמר קונין
Original : Bava Metzia 47a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.