Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Je lui dis : Non. Il me dit : Que cet argent soit en dépôt chez toi, car la nuit tombe pour moi. Je lui dis : Voici la maison devant toi. Il le posa dans la maison, et il fut volé. Il vint devant Rava, qui lui dit : Dans tout [cas de] « voici la maison devant toi », il va sans dire qu’il n’est pas gardien rémunéré, mais il n’est même pas gardien bénévole. Je lui dis [à Rav Tavot] : Mais les Sages ont dit à Rava qu’il fallait accepter sur soi « Celui qui a puni » ! Et il me dit : Il n’en fut jamais rien.
אמרי ליה לא אמר לי ליהוו הנך זוזי בפקדון גבך דהא חשכה לי אמרי ליה הא ביתא קמך אותבינהו בביתא ואיגנוב אתא לקמיה דרבא אמר ליה כל הא ביתא קמך לא מיבעיא שומר שכר דלא הוי אלא אפילו שומר חנם נמי לא הוי אמרי ליה והא אמרו [ליה] רבנן לרבא איבעי ליה לקבולי עליה מי שפרע ואמר לי לא היו דברים מעולם:
« Rabbi Chimon dit : Celui qui a l’argent en main a le dessus », etc. : Il a été enseigné : Rabbi Chimon a dit : Quand [en est-il ainsi] ? Lorsque l’argent et les fruits sont chez le vendeur ; mais si l’argent est chez le vendeur et les fruits chez l’acheteur, [le vendeur] ne peut se rétracter, parce que son argent est entre ses mains. — Entre ses mains ? Il est dans la main du vendeur ! — C’est plutôt : parce que la contre-valeur de son argent est entre ses mains.
רבי שמעון אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה וכו': תניא אמר ר"ש אימתי בזמן שהכסף והפירות ביד מוכר אבל כסף ביד מוכר ופירות ביד לוקח אינו יכול לחזור בו מפני שכספו בידו בידו ביד מוכר הוא אלא מפני שדמי כספו בידו
C’est évident ! — Rava a dit : Ici, de quoi s’agit-il ? D’un cas où le grenier de l’acheteur était loué au vendeur. Quelle est la raison pour laquelle les Sages ont institué le tirage ? C’est un décret, de peur [que le vendeur] ne lui dise : Ton blé a brûlé dans le grenier. Ici, [les fruits] sont dans le domaine de l’acheteur : si un incendie survient par accident, c’est lui qui se donnera la peine de les sauver.
פשיטא אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עלייה של לוקח מושכרת ביד מוכר טעמא מאי תקינו רבנן משיכה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה הכא ברשותיה דלוקח נינהו אי נפלה דליקה באונס איהו טרח ומייתי לה
Un homme donna de l’argent pour du vin ; finalement, il entendit que l’officier Parzak, [l’intendant] royal, voulait le lui prendre. Il dit [au vendeur] : Donne-moi mon argent, je ne veux pas de vin. Il vint devant Rav ’Hisda, qui lui dit : De même qu’on a institué le tirage pour les vendeurs, de même on a institué le tirage pour les acheteurs.
ההוא גברא דיהיב זוזי אחמרא לסוף שמע דקא בעי למנסביה דבי פרזק רופילא אמר ליה הב לי זוזי לא בעינא חמרא אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה כדרך שתיקנו משיכה במוכרין כך תיקנו משיכה בלקוחות:
MICHNA: La lésion est de quatre pièces d’argent [maa] sur les vingt-quatre pièces d’argent du sela, [soit] un sixième de l’achat. Jusqu’à quand est-il permis de retourner [l’objet] ? Le temps de le montrer à un marchand ou à un proche.
מתני׳ האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח עד מתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו
Rabbi Tarfon enseigna à Lod : La lésion est de huit pièces d’argent sur les vingt-quatre pièces d’argent du sela, [soit] un tiers de l’achat ; et les marchands de Lod se réjouirent. Il leur dit : Toute la journée, il est permis de retourner [l’objet]. Ils lui dirent : Que Rabbi Tarfon nous laisse à notre place ! Et ils revinrent aux paroles des Sages.
הורה רבי טרפון בלוד האונאה שמונה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד אמר להם כל היום מותר לחזור אמרו לו יניח לנו רבי טרפון במקומינו וחזרו לדברי חכמים:
GUEMARA: Il a été dit : Rav dit : Nous avons appris un sixième de l’objet. Et Chmouel dit : Nous avons aussi appris un sixième de l’argent. [Un objet] valant six [vendu] pour cinq, ou valant six [vendu] pour sept : tous s’accordent que l’on se règle sur l’objet, et c’est une lésion. Ils divergent pour [un objet] valant cinq [vendu] pour six, ou valant sept [vendu] pour six.
גמ׳ אתמר רב אמר שתות מקח שנינו ושמואל אמר שתות מעות נמי שנינו שוי שיתא בחמשא שוי שיתא בשבעה כולי עלמא לא פליגי דבתר מקח אזלינן ואונאה הויא כי פליגי שוי חמשא בשיתא ושוי שבעה בשיתא
Pour Chmouel, qui dit que l’on se règle sur l’argent, l’un et l’autre sont une lésion. Pour Rav, qui dit que l’on se règle sur l’objet, valant cinq pour six est une annulation de la vente ; valant sept pour six est une renonciation.
לשמואל דאמר בתר מעות אזלינן אידי ואידי אונאה הוי לרב דאמר בתר מקח אזלינן שוי חמשא בשיתא ביטול מקח הויא שוי שבעה בשיתא מחילה הויא
Et Chmouel dit : Quand parlons-nous de renonciation et d’annulation de la vente ? Là où il n’y a de sixième d’aucun des deux côtés ; mais là où il y a un sixième d’un côté, c’est une lésion.
ושמואל אמר כי אמרינן מחילה וביטול מקח היכא דליכא שתות משני צדדים אבל היכא דאיכא שתות מצד אחד אונאה הויא
Nous avons appris : « La lésion est de quatre pièces d’argent sur les vingt-quatre pièces d’argent du sela, un sixième de l’achat. » N’est-ce pas qu’il a vendu [un objet] valant vingt pour vingt-quatre ? Et conclus-en que nous avons aussi appris un sixième de l’argent ! — Non : qu’il a vendu [un objet] valant vingt-quatre pour vingt.
תנן האונאה ד' כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח מאי לאו דזבין שוי עשרים בעשרין וארבעה ושמע מינה שתות מעות נמי שנינו לא דזבין שוי עשרים וארבעה בעשרים
Qui a été lésé ? Le vendeur. Dis alors la fin : « Jusqu’à quand est-il permis de retourner [l’objet] ? Le temps de le montrer à un marchand ou à un proche. » Et Rav Na’hman a dit : On ne l’a enseigné que de l’acheteur, mais le vendeur peut toujours se rétracter !
מי נתאנה מוכר אימא סיפא עד מתי מותר להחזיר בכדי שיראה לתגר או לקרובו ואמר רב נחמן לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר
C’est plutôt qu’il a vendu [un objet] valant vingt-quatre pour vingt-huit. Nous avons appris : « Rabbi Tarfon enseigna à Lod : La lésion est de huit pièces d’argent sur les vingt-quatre pièces d’argent du sela, un tiers de l’achat. » N’est-ce pas qu’il a vendu [un objet] valant seize pour vingt-quatre ? Et conclus-en que nous avons aussi appris un tiers de l’argent !
אלא דזבין שוי עשרים וארבעה בעשרין ותמניא תנן הורה רבי טרפון בלוד האונאה שמונה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שליש למקח מאי לאו דזבין שוי שיתסרי בעשרים וארבעה וש"מ שליש מעות נמי שנינו
Non : qu’il a vendu [un objet] valant vingt-quatre pour seize. Qui a été lésé ? Le vendeur. Dis alors la fin : « Il leur dit : Toute la journée, il est permis de retourner [l’objet] » ; et Rav Na’hman a dit : On ne l’a enseigné que de l’acheteur, mais le vendeur peut toujours se rétracter ! C’est plutôt qu’il a vendu [un objet] valant vingt-quatre pour trente-deux.
לא דזבין שוי עשרים וארבעה בשיתסר מי נתאנה מוכר אימא סיפא אמר להם כל היום מותר לחזור וא"ר נחמן לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר אלא דזבין שוי כ"ד בתלתין ותרין
Il a été enseigné conformément à Chmouel : Celui qui a été lésé a le dessus. Comment ? S’il lui a vendu [un objet] valant cinq pour six, qui a été lésé ? L’acheteur. L’acheteur a le dessus : s’il le veut, il dit : Rends-moi mon argent, ou rends-moi ce dont tu m’as lésé. S’il lui a vendu
תניא כוותיה דשמואל מי שהוטל עליו ידו על העליונה כיצד מכר לו שוה ה' בו' מי נתאנה לוקח יד לוקח על העליונה רצה אומר תן לי מעותי או תן לי מה שאוניתני מכר לו
Original : Bava Metzia 49b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.