« Au-delà, il la vend à sa valeur. » N’est-ce pas [une pièce] qui a diminué de plus que [la mesure de] sa lésion ? — Non : [il s’agit d’une pièce] plus [lourde], qui n’a pas encore diminué de la mesure de sa lésion ; il la vend à sa valeur.
יתר על כן מוכרה בשויה מאי לאו שפחתה יותר מכדי אונאתה לא יתירה דאכתי לא פחתה בכדי אונאתה מוכרה בשויה
On objecta : Jusqu’à combien peut-elle diminuer tout en restant permise à garder ? Pour un sela, jusqu’à un chekel. N’est-ce pas qu’elle a diminué peu à peu ? — Non : elle est tombée dans le feu et a diminué d’un seul coup.
מיתיבי עד כמה תיפחת ויהא רשאי לקיימה בסלע עד שקל מאי לאו דפחית פורתא פורתא לא דנפיל לנורא ואפחות בחדא זימנא
Le maître a dit : « Il la percera et la suspendra au cou de son fils ou au cou de sa fille. » On opposa : Il n’en fera pas un poids parmi ses poids, il ne la jettera pas parmi sa ferraille, et il ne la percera pas pour la suspendre au cou de son fils ou au cou de sa fille ; mais soit il la limera, soit il la fondra, soit il la découpera, soit il la jettera dans la mer Morte.
אמר מר יקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו ורמינהי לא יעשנה משקל בין משקלותיו ולא יזרקנה בין גרוטותיו ולא יקבנה ויתלנה בצואר בנו ובצואר בתו אלא או ישחוק או יתוך או יקוץ או יוליך לים המלח
Rabbi Elazar a dit — et certains disent : Rav Houna a dit au nom de Rabbi Elazar — : Ce n’est pas difficile : ici, [percée] au milieu ; là, sur le bord.
אמר ר' אלעזר ואמרי לה רב הונא אמר ר' אלעזר לא קשיא כאן באמצע כאן מן הצד:
« Jusqu’à quand est-il permis de la rendre ? Dans les villes, le temps de la montrer à un changeur ; dans les villages, jusqu’aux veilles de Chabbat » : Pourquoi, pour le sela, distingue-t-il, et pourquoi, pour le manteau, ne distingue-t-il pas ?
עד מתי מותר להחזיר בכרכים עד שיראה לשולחני בכפרים עד ערבי שבתות: מאי שנא בסלע דמפליג ומאי שנא בטלית דלא מפליג
Abayé a dit : Quand nous avons appris la michna du manteau, nous l’avons aussi apprise des villes. Rava a dit : Le manteau, chacun le connaît ; le sela, puisque ce n’est pas chacun qui le connaît, mais [seulement] le changeur, c’est pourquoi dans les villes, où il y a un changeur, [le délai est] le temps de le montrer à un changeur ; dans les villages, où il n’y a pas de changeur, jusqu’aux veilles de Chabbat, où l’on monte au marché.
אמר אביי כי תנן נמי מתני' בטלית בכרכין תנן רבא אמר טלית כל איניש קים ליה בגוה סלע כיון דלאו כל איניש קים ליה בגוה אלא שולחני הלכך בכרכים דאיכא שולחני עד שיראה לשולחני בכפרים דליכא שולחני עד ערבי שבתות דסלקין לשוקא:
« S’il la reconnaît, même après douze mois », etc. : Où cela ? Si c’est dans les villes, tu as dit : le temps de la montrer à un changeur ; si c’est dans les villages, tu as dit : jusqu’aux veilles de Chabbat !
ואם היה מכירה אפי' לאחר שנים עשר חדש כו': היכא אי בכרכין הא אמרת עד שיראה לשולחני אי בכפרים הא אמרת עד ערבי שבתות
Rav ’Hisda a dit : On a enseigné ici une mesure de piété. S’il en est ainsi, dis la fin : « Il n’a contre lui qu’un grief. » Pour qui ? Si c’est pour le pieux, qu’il ne la reprenne pas, et qu’il n’ait pas de grief ! Et si c’est pour l’autre, qui la lui a fait reprendre, après qu’il la lui a reprise, il aurait un grief ?
אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן אי הכי אימא סיפא אין לו עליו אלא תרעומת למאן אי לחסיד לא קבולי ליקבלה מיניה ולא תרעומת תיהוי ליה ואלא להאיך דקבלה מיניה ולבתר דמקבלה מיניה תרעומת תיהוי ליה
« Et il peut la donner pour [le rachat de] la seconde dîme sans scrupule, car [la refuser] ne serait que mesquinerie » : Rav Papa a dit : On en conclut que celui qui est pointilleux sur les zouz est appelé mesquin. Et cela s’applique lorsqu’ils ont cours.
ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינו אלא נפש רעה: אמר רב פפא ש"מ האי מאן דמוקים אזוזי מיקרי נפש רעה והני מילי הוא דסגי להו
Cela soutient ’Hizkiya, car ’Hizkiya a dit : S’il vient à la changer, il la change à sa valeur ; s’il vient à transférer [la seconde dîme] sur elle, il la transfère [comme une pièce] bonne.
מסייע ליה לחזקיה דאמר חזקיה בא לפורטה פורטה בשויה בא לחללה מחללה ביפה
Que dit-il ? Voici ce qu’il dit : Bien que, lorsqu’il vient à la changer, il la change à sa valeur, lorsqu’il transfère [la dîme sur elle], il la transfère [comme une pièce] bonne.
מאי קאמר הכי קאמר אע"פ כשבא לפורטה פורטה בשויה כשהוא מחללה מחללה ביפה
Cela veut-il dire que ’Hizkiya pense que l’on traite la seconde dîme avec légèreté ? ’Hizkiya n’a-t-il pas dit : De la seconde dîme qui ne vaut pas une prouta, il dit : « Elle et son cinquième sont transférés sur les pièces précédentes », car il est impossible à l’homme de calculer exactement son argent ?
למימרא דסבר חזקיה דמזלזלינן במעשר שני והאמר חזקיה מעשר שני שאין בו שוה פרוטה אומר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות לפי שאי אפשר לו לאדם לצמצם מעותיו
Le texte même : ’Hizkiya a dit : De la seconde dîme qui ne vaut pas une prouta, il dit : « Elle et son cinquième sont transférés sur les pièces précédentes », car il est impossible à l’homme de calculer exactement son argent.
גופא אמר חזקיה מעשר שני שאין בו שוה פרוטה אומר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות לפי שאי אפשר לו לאדם לצמצם מעותיו
On objecta : Pour la terouma et les prémices, on est passible de mort et du cinquième.
מיתיבי התרומה והביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש
Original : Bava Metzia 52b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.