… et elles sont interdites aux non-cohanim, elles sont la propriété du cohen, elles sont neutralisées dans cent un, et elles requièrent l’ablution des mains et le coucher du soleil. Tout cela s’applique à la terouma et aux prémices, ce qui n’est pas le cas pour la dîme [seconde].
ואסורים לזרים והן נכסי כהן ועולים באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים והערב שמש הרי אלו בתרומה ובכורים מה שאין כן במעשר
Que signifie « ce qui n’est pas le cas pour la dîme » ? N’est-ce pas à en déduire que la dîme est neutralisée dans une majorité ? Or, si [l’enseignement] de ’Hizkiya était vrai, ce serait une chose qui peut devenir permise, et toute chose qui peut devenir permise n’est pas neutralisée, même dans mille !
מאי מה שאין כן במעשר לאו מכלל דמעשר בטיל ברובא ואם איתא דחזקיה הוה ליה דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל
Et d’où [sais-tu] que « ce qui n’est pas le cas pour la dîme » signifie qu’elle est neutralisée dans une majorité ? Peut-être n’est-elle pas neutralisée du tout ! — Tu ne peux pas dire cela, car pour la terouma, [le Tanna] enseigne les rigueurs de la terouma ; il n’enseigne pas les facilités de la terouma. — Mais il enseigne bien : « elles sont la propriété du cohen » [ce qui est une facilité] !
וממאי דמה שאין כן במעשר דבטיל ברובא דלמא לא בטיל כלל לא מצית אמרת הכי דלגבי תרומה חומרי דתרומה קתני קולי דתרומה לא קתני והא קא תני והן נכסי כהן
Que cela ne te vienne pas à l’esprit, car il est enseigné explicitement : La seconde dîme est neutralisée dans une majorité. Et de quelle seconde dîme a-t-on parlé ? De la dîme qui ne vaut pas une prouta, et de celle qui est entrée à Jérusalem et en est ressortie. Or, si [l’enseignement] de ’Hizkiya était vrai, qu’on applique [la règle] de ’Hizkiya et qu’on la désacralise sur les premières pièces, dont [toute la valeur] n’a pas servi au rachat !
לא סלקא דעתך דתניא בהדיא מעשר שני בטיל ברובא ובאיזה מעשר שני אמרו במעשר שאין בו שוה פרוטה ושנכנס לירושלים ויצא ואם איתא לדחזקיה ליעבד ליה לדחזקיה וניחל ליה על מעות הראשונות דלא פריק
Qu’on apporte deux proutot, qu’on désacralise sur elles de la dîme pour la valeur d’une prouta et demie, puis qu’on désacralise celle-ci sur l’excédent ! — Penses-tu qu’[une dîme valant] une prouta et demie s’empare des deux proutot ? Non : [une dîme valant] une prouta s’empare d’une prouta, et la demi-prouta ne s’empare de rien. On revient donc à [un mélange] de la Torah et rabbinique, et la Torah et le rabbinique ne se joignent pas.
וניתי שתי פרוטות ונחלל עלייהו מעשר בפרוטה ומחצה ונחלל האי על היאך יתירא מי סברת פרוטה ומחצה תפסה שתי פרוטות לא פרוטה תפסה פרוטה וחצי פרוטה לא תפסה הדר הויא ליה דאוריית' ודרבנן ודאורייתא ודרבנן לא מצטרפי
« Et celle qui est entrée à Jérusalem et en est ressortie » : pourquoi donc ? Qu’on l’y ramène ! — [Il s’agit d’un cas] où elle est devenue impure. — Qu’on la rachète alors, car Rabbi Elazar a dit : D’où [sait-on] que la seconde dîme devenue impure, on la rachète
ושנכנס לירושלים ויצא ואמאי וליהדר ונעייליה בשנטמא ונפרקיה דאמר ר' אלעזר מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו
Original : Bava Metzia 53a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.