et il va sans dire des nouveaux avec des anciens.
ואין צריך לומר חדשים בישנים
Bava metsi’a 60a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
En vérité, on a dit : Pour le vin, on a permis de mélanger du fort avec du doux, parce que cela l’améliore. On ne mélange pas de la lie de vin avec du vin, mais on lui donne sa propre lie.
באמת אמרו ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו
Celui dont le vin a été mêlé d’eau ne le vendra pas en boutique, à moins de l’en avertir, ni à un marchand, même s’il l’en avertit, car celui-ci ne [l’achète] que pour tromper avec. Là où l’on a coutume de mettre de l’eau dans le vin, on en mettra.
מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא א"כ הודיעו ולא לתגר אע"פ שהודיעו שאינו אלא לרמות בו מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו
Le marchand prend de cinq aires et met dans un seul grenier, de cinq pressoirs et met dans une seule cuve, pourvu qu’il n’ait pas l’intention de mélanger.
התגר נוטל מה' גרנות ונותן לתוך מגורה אחת מה' גיתות ונותן לתוך פיטום אחד ובלבד שלא יהא מתכוין לערב:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : Il va sans dire que [des produits] nouveaux à quatre [séas pour un sela] et anciens à trois, on ne les mélange pas ; mais même des nouveaux à trois et des anciens à quatre, on ne les mélange pas, parce qu’on veut les laisser vieillir.
גמ׳ ת"ר אין צ"ל חדשות מארבע וישנות משלש דאין מערבין אלא אפילו חדשות משלש וישנות מארבע אין מערבין מפני. שאדם רוצה לישנן:
« En vérité, on a dit : Pour le vin, on a permis de mélanger du fort avec du doux, parce que cela l’améliore » (etc.). Rabbi Elazar dit : Cela indique que tout « En vérité, on a dit » est une halakha [transmise].
באמת אמרו ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו (וכו'): א"ר אלעזר עדא אמרה כל באמת אמרו הלכה היא
Rav Na’hman dit : On ne l’a enseigné que pour la période des pressoirs.
אמר ר"נ ובין הגיתות שנו
— Et aujourd’hui, où l’on mélange en dehors de la période des pressoirs ? — Rav Papa dit : C’est que [les acheteurs] le savent et y renoncent. Rav A’ha, fils de Rav Ika, dit : Qui est [l’auteur de cette coutume] ? C’est Rabbi A’ha, car on a enseigné : Rabbi A’ha permet pour une chose qui se goûte.
והאידנא דקא מערבי שלא בין הגיתות אמר רב פפא דידעי וקא מחלי רב אחא בריה דרב איקא אמר הא מני רבי אחא היא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנטעם:
« On ne mélange pas de la lie de vin avec du vin, mais on lui donne sa propre lie » (etc.). Mais tu as dit au début qu’on ne mélange pas du tout ! Et si tu dis : que signifie « on lui donne sa propre lie » ? qu’il l’en avertit — puisque la fin enseigne : « il ne le vendra pas en boutique, à moins de l’en avertir, ni à un marchand, même s’il l’en avertit », il en ressort que le début [s’applique] même s’il ne l’en avertit pas !
ואין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו (וכו'): והא אמרת רישא אין מערבין כלל וכי תימא מאי נותן לו את שמריו דקא מודע ליה הא מדקתני סיפא לא ימכרנו בחנות אלא א"כ מודיעו ולא לתגר אע"פ שמודיעו מכלל דרישא אע"ג דלא מודע ליה
Rav Yehouda dit : Voici ce qu’il veut dire : On ne mélange pas la lie d’hier avec [le vin] d’aujourd’hui, ni celle d’aujourd’hui avec [le vin] d’hier ; mais on lui donne sa propre lie. On a enseigné de même : Rabbi Yehouda dit : Celui qui verse du vin pour son prochain ne mélangera pas [la lie] d’hier avec [le vin] d’aujourd’hui, ni celle d’aujourd’hui avec celui d’hier ; mais il mélange celle d’hier avec celui d’hier et celle d’aujourd’hui avec celui d’aujourd’hui.
אמר רב יהודה ה"ק אין מערבין שמרים של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל נותן לו את שמריו תניא נמי הכי רבי יהודה אומר השופה יין לחבירו ה"ז לא יערב של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל מערב של אמש בשל אמש ושל יום בשל יום:
« Celui dont le vin a été mêlé d’eau ne le vendra pas en boutique, à moins de l’en avertir », etc. On apporta à Rava du vin d’une boutique ; il le coupa d’eau, le goûta, et il n’était pas bon ; il le renvoya à la boutique. Abayé lui dit : Mais nous avons appris : « ni à un marchand, même s’il l’en avertit » ! Il lui répondit : Mon coupage est bien connu. Et si tu dis qu’il en ajoutera, le rendra plus fort et le vendra, s’il en est ainsi, la chose n’a pas de fin.
מי שנתערב מים ביינו ה"ז לא ימכרנו בחנות אלא א"כ מודיעו וכו': רבא אייתו ליה חמרא מחנותא מזגיה טעמיה לא הוה בסים שדריה לחנותא א"ל אביי והא אנן תנן ולא לתגר אע"פ שהודיעו א"ל מזגא דידי מידע ידיע וכי תימא דטפי ומחייליה ומזבין ליה א"כ אין לדבר סוף:
« Là où l’on a coutume de mettre de l’eau dans le vin, on en mettra », etc. On a enseigné : Pour moitié, pour un tiers ou pour un quart. Rav dit : On ne l’a enseigné que pour la période des pressoirs.
מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו וכו': תנא למחצה לשליש ולרביע אמר רב ובין הגיתות שנו:
MICHNA: Rabbi Yehouda dit : L’épicier ne distribuera pas de grains grillés ni de noix aux enfants, parce qu’il les habitue à venir chez lui ; et les Sages le permettent. Il ne baissera pas les prix ; et les Sages disent : Qu’on se souvienne de lui en bien.
מתני׳ רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין ולא יפחות את השער וחכ"א זכור לטוב
Il ne triera pas les gruaux — ce sont les paroles d’Abba Chaoul ; et les Sages le permettent. Mais ils reconnaissent qu’il ne triera pas [seulement] le dessus du grenier, car ce n’est que tromper l’œil. On n’embellit ni l’homme, ni la bête, ni les objets.
לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין ומודים שלא יבור מעל פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים:
GUEMARA: Quelle est la raison des Sages ? C’est qu’il peut lui dire : « Moi, je distribue des noix ; toi, distribue des prunes. »
גמ׳ מאי טעמייהו דרבנן דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי ואת פליג שיסקי:
« Il ne baissera pas les prix ; et les Sages disent : Qu’on se souvienne de lui en bien », etc. Quelle est la raison des Sages ?
ולא יפחות את השער וחכ"א זכור לטוב וכו': מאי טעמא דרבנן
Original : Bava Metzia 60a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.