Parce qu’il fait baisser le cours.
משום דקא מרווח לתרעא:
Bava metsi’a 60b בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Il ne triera pas les gruaux — ce sont les paroles d’Abba Chaoul ; et les Sages le permettent », etc. Qui sont « les Sages » ? Rabbi A’ha, car on a enseigné : Rabbi A’ha permet pour une chose qui se voit.
ולא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין וכו': מאן חכמים רבי אחא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנראה:
« On n’embellit ni l’homme », etc., « ni les objets ». Nos maîtres ont enseigné : On ne raidit pas [le poil de] la bête, on ne gonfle pas les entrailles, et on ne fait pas tremper la viande dans l’eau. Que signifie « on ne raidit pas » ? Ici, on l’a traduit : [en lui donnant] de l’eau de son. Zeïri a dit au nom de Rav Kahana : [en lui] dressant le poil.
אין מפרכסין לא את האדם וכו' ולא את הכלים: ת"ר אין משרבטין את הבהמה ואין נופחין בקרביים ואין. שורין את הבשר במים מאי אין משרבטין הכא תרגמו מיא דחיזרא זעירי אמר רב כהנא מזקפתא
Chmouel permettait de mettre des franges à un manteau ; Rav Yehouda permettait de lustrer des étoffes fines ; Rabba permettait de battre des [étoffes] de chanvre ; Rava permettait de peindre des flèches ; Rav Papa bar Chmouel permettait de peindre des paniers. Mais nous avons appris : On n’embellit ni l’homme, ni la bête, ni les objets ! — Ce n’est pas difficile : ceci concerne des neufs, et cela des vieux.
שמואל שרא למרמא תומי לסרבלא רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי רבה שרא למידק צרדי רבא שרא לצלומי גירי רב פפא בר שמואל שרא לצלומי דיקולי והא אנן תנן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי
L’embellissement de l’homme, qu’est-ce ? Comme [l’histoire] de ce vieil esclave qui alla se teindre la tête et la barbe. Il vint devant Rava et lui dit : Achète-moi ! Il lui répondit : Que les pauvres soient les gens de ta maison !
פירכוס דאדם מאי היא כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיבנן אמר ליה יהיו עניים בני ביתך
Il vint devant Rav Papa bar Chmouel, qui l’acheta. Un jour, il lui dit : Donne-moi à boire de l’eau. Il alla se blanchir la tête et la barbe, et lui dit : Vois, je suis plus vieux que ton père ! Il s’appliqua à lui-même : « Le juste est délivré de la détresse, et un autre vient à sa place » (Pr 11, 8).
אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד א"ל אשקיין מיא אזל חווריה לרישיה ולדיקניה א"ל חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה (משלי יא, ח) צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו:
Nous reviendrons à toi, « L’or ».
הדרן עלך הזהב
MICHNA: Qu’est-ce que le nechekh, et qu’est-ce que le tarbit ?
מתני׳ איזהו נשך ואיזהו תרבית
Qu’est-ce que le nechekh ? Celui qui prête un sela pour cinq dinars, deux séas de blé pour trois : c’est interdit, parce qu’il mord.
איזהו נשך המלוה סלע בה' דינרין סאתים חטין בשלש אסור מפני שהוא נושך
Et qu’est-ce que le tarbit ? Celui qui fait un profit sur des produits. Comment ? Il lui a acheté du blé à un dinar d’or le kor, et tel était le cours ; le blé est monté à trente dinars.
ואיזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חטין בל' דינרין
Il lui a dit : « Donne-moi mon blé, car je veux le vendre et acheter avec du vin. » Il lui a répondu : « Ton blé est compté à ma charge à trente [dinars], et voici que tu as chez moi du vin pour cette somme », alors qu’il n’a pas de vin.
אמר לו תן לי חטיי שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין אמר לו הרי חטיך עשויות עלי בשלשים והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו:
GUEMARA: Puisqu’il laisse de côté l’usure de la Torah et explique celle des Sages, il en ressort que, selon la Torah, nechekh et tarbit sont une seule et même chose. Pourtant des versets sont écrits : nechekh d’argent et usure (ribit) de nourriture !
גמ׳ מדשביק לריבית דאורייתא וקא מפרש דרבנן מכלל דאורייתא דנשך ותרבית חדא מלתא היא והא קראי כתיבי נשך כסף וריבית אוכל
— Et penserais-tu qu’il existe un nechekh sans tarbit, et un tarbit sans nechekh ? Un nechekh sans tarbit, de quel cas s’agirait-il ?
ותיסברא דאיכא נשך בלא תרבית ותרבית בלא נשך נשך בלא תרבית היכי דמי
S’il lui a prêté cent pour cent vingt, alors qu’au début cent valaient un danek et qu’à la fin cent vingt valent un danek : il y a nechekh, car il le mord en prenant de lui quelque chose qu’il n’a pas donné ; et il n’y a pas tarbit, car il n’a pas de profit : il lui a prêté un danek et prend de lui un danek.
אי דאוזפיה מאה במאה ועשרים מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף קיימי מאה ועשרים בדנקא נשך איכא דקא נכית ליה דקא שקיל מיניה מידי דלא יהיב ותרבית ליכא דלית ליה רווחא דדנקא אוזפיה ודנקא קא. שקיל מיניה
— Finalement, si tu suis [la valeur] du début, il y a nechekh et il y a tarbit ; si tu suis celle de la fin, il n’y a ni nechekh ni tarbit !
סוף סוף אי בתר מעיקרא אזלת הרי נשך והרי תרבית אי בתר בסוף אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא
Et encore : un tarbit sans nechekh, de quel cas s’agirait-il ? S’il a prêté cent pour cent, alors qu’au début cent valaient un danek et qu’à la fin cent valent un cinquième [de dinar] :
ותו תרבית בלא נשך היכי דמי אי דאוזיף מאה במאה מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף מאה בחומשא
si tu suis [la valeur] du début, il n’y a ni nechekh ni tarbit ; si tu suis celle de la fin, il y a nechekh et il y a tarbit !
אי בתר מעיקרא אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא אי בתר סוף אזלת הרי נשך והרי תרבית
Rava dit donc : Tu ne trouves ni nechekh sans tarbit ni tarbit sans nechekh ; l’Écriture ne les a séparés que pour qu’on transgresse à ce sujet deux interdits.
אלא אמר רבא אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין
Nos maîtres ont enseigné : « Ton argent, tu ne le lui donneras pas à nechekh, et à usure tu ne donneras pas ta nourriture » (Lv 25, 37). Je n’ai [là] que le nechekh pour l’argent et l’usure pour la nourriture ; le nechekh pour la nourriture, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « nechekh de nourriture » (Dt 23, 20). L’usure pour l’argent, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « nechekh d’argent ».
ת"ר (ויקרא כה, לז) את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך אין לי אלא נשך בכסף וריבית באוכל נשך באוכל מנין ת"ל (דברים כג, כ) נשך אוכל ריבית בכסף מנין תלמוד לומר נשך כסף
Original : Bava Metzia 60b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.