car j’explique la michna conformément à lui.
דמתרצנא מתני' כוותיה
Bava metsi’a 63a בבא מציעא
Structure du débat :Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Car Rabbi Ochaya a enseigné : Quelqu’un avait une créance d’un mané sur son prochain ; il alla se tenir sur son aire et dit : « Donne-moi mon argent, car je veux acheter du blé avec. » Il lui répondit : « J’ai du blé que je te donne ; va et compte-le à ma charge au cours actuel. » Le moment de vendre le blé arriva ; il lui dit : « Donne-moi le blé, car je veux le vendre et acheter du vin avec. » Il lui répondit : « J’ai du vin que je te donne ; va et compte-le à ma charge au cours actuel. »
דתני ר' אושעיא הרי שהיה נושה בחבירו מנה והלך ועמד על גורנו ואמר תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהן חטין ואמר לו חטין יש לי שאני נותן לך צא ועשאן עלי כשער של עכשיו הגיע זמן חטין למכור אמר לו תן לי חטין שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין אמר לו יש לי יין שאני נותן לך צא ועשאן עלי כשער של עכשיו
Le moment de vendre le vin arriva ; il lui dit : « Donne-moi mon vin, car je veux le vendre et acheter de l’huile avec. » Il lui répondit : « J’ai de l’huile que je te donne ; va et compte-la à ma charge au cours actuel. » Dans tous ces cas, s’il en a, c’est permis ; s’il n’en a pas, c’est interdit. Et que signifie « il a acheté » ? Il a acheté au moyen de son prêt.
הגיע זמן יין למכור ואמר לו תן לי ייני שאני רוצה למוכרו וליקח בו שמן אמר לו שמן יש לי שאני נותן לך צא ועשהו עלי כשער של עכשיו כולם אם יש לו מותר אין לו אסור ומאי לקח לקח בהלואתו
Rava dit : Déduis de [l’enseignement] de Rabbi Ochaya trois [choses]. Déduis-en qu’on peut convertir une créance en produits, et nous ne disons pas que ce n’est pas comme si son issar lui était parvenu en main ; déduis-en que [c’est permis seulement] s’il en a ; et déduis-en que [l’avis] de Rabbi Yannaï est fondé.
אמר רבא שמע מינה מדר' אושעיא תלת שמע מינה דמעמידין מלוה על גבי פירות ולא אמרינן דלא כאיסרו הבא לידו הוא וש"מ הוא דיש לו וש"מ איתא לדרבי ינאי
Car Rabbi Yannaï a dit : Qu’importe [les produits] eux-mêmes, qu’importe leur prix ?
דאמר רבי ינאי מה לי הן מה לי דמיהן
Car il a été dit : Rav dit : On fait une [vente à] crédit sur des produits, mais on ne fait pas de crédit sur leur prix. Et Rabbi Yannaï dit : Qu’importe [les produits] eux-mêmes, qu’importe leur prix ?
דאתמר רב אמר עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים ור' ינאי אמר מה לי הן ומה לי דמיהן
On a objecté : « Dans tous ces cas, s’il en a, c’est permis » ! Rav Houna dit au nom de Rav : [Il s’agit d’un cas] où il les a tirés [pour les acquérir]. — S’il les a tirés, fallait-il le dire ? — [Il s’agit] plutôt d’un cas où il lui a réservé un coin.
מיתיבי כולם אם יש לו מותר אמר רב הונא אמר רב בשמשך אי בשמשך צריכא למימר אלא כגון שיחד לו קרן זוית
Et Chmouel dit : Qui est [l’auteur] ? C’est Rabbi Yehouda, qui dit qu’un [cas où l’usure n’existe que d’]un côté est permis.
ושמואל אמר הא מני רבי יהודה היא דאמר צד אחד ברבית מותר
Car on a enseigné : Quelqu’un avait une créance d’un mané sur son prochain, et celui-ci lui a fait de son champ une vente [à réméré] : lorsque c’est le vendeur qui mange les fruits, c’est permis ; [lorsque] l’acheteur mange les fruits, c’est interdit. Rabbi Yehouda dit : Même lorsque l’acheteur mange les fruits, c’est permis.
דתניא הרי שהיה נושה בחבירו מנה ועשה לו שדהו מכר בזמן שהמוכר אוכל פירות מותר לוקח אוכל פירות אסור ר' יהודה אומר אף בזמן שהלוקח אוכל פירות מותר
Rabbi Yehouda leur dit : Il arriva que Boéthos ben Zonin fit de son champ une vente sur l’avis de Rabbi Elazar ben Azaria, et c’était l’acheteur qui mangeait les fruits. Ils lui répondirent : De là une preuve ? C’était le vendeur qui mangeait les fruits, et non l’acheteur.
א"ל רבי יהודה מעשה בביתוס בן זונין שעשה שדהו מכר על פי ר' אלעזר בן עזריה ולוקח אוכל פירות היה אמרו לו משם ראיה מוכר אוכל פירות היה ולא לוקח
Quelle différence y a-t-il entre eux ? Abayé dit : Il y a entre eux [la question de] l’usure d’un seul côté. Rava dit : Il y a entre eux [la question de] l’usure sous condition de restitution.
מאי בינייהו אמר אביי צד אחד ברבית איכא בינייהו רבא אמר רבית ע"מ להחזיר איכא בינייהו
Rava dit : Maintenant que Rabbi Yannaï a dit :
אמר רבא השתא דאמר רבי ינאי
Original : Bava Metzia 63a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.