« Qu’importe [les produits] eux-mêmes, qu’importe leur prix ? », nous disons aussi : qu’importe leur prix, qu’importe [les produits] eux-mêmes ? Et l’on fixe [le prix] selon le cours du marché, même s’il n’en a pas.
מה לי הן ומה לי דמיהן אמרינן מה לי דמיהן ומה לי הן נמי אמרינן ופוסקין על שער שבשוק ואע"פ שאין לו
Rav Papa et Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, objectèrent à Rava : « Dans tous ces cas, s’il en a, c’est permis ; s’il n’en a pas, c’est interdit » ! Il leur répondit : Là, c’est un prêt ; ici, c’est une vente.
איתיביה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לרבא כולם אם יש לו מותר אם אין לו אסור אמר להו התם הלואה הכא זביני
Rabba et Rav Yossef disent tous deux : Pour quelle raison les Sages ont-ils dit qu’on fixe [le prix] selon le cours du marché, même s’il n’en a pas ? Parce qu’il peut lui dire : « Reprends ta faveur et jette-la aux épines ! En quoi m’as-tu été utile ? Si j’avais eu l’argent en main, j’aurais acheté à Hini et à Chili à bas prix. »
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מאי טעמא אמרו רבנן פוסקין על שער שבשוק ואע"פ שאין לו דאמר ליה שקילא טיבותיך ושדייא אחיזרי מאי אהנית לי אי הוו לי זוזי בידי הוה מזבנינא בהיני ובשילי בזולא
Abayé dit à Rav Yossef : S’il en est ainsi, il devrait être permis d’emprunter une séa pour une séa, puisqu’il peut lui dire : « Reprends ta faveur et jette-la aux épines », car il lui dit : « Le blé moisissait dans mon grenier » ! Il lui répondit : Là, c’est un prêt ; ici, c’est une vente.
אמר ליה אביי לרב יוסף אלא מעתה מותר ללות סאה בסאה משום דמצי א"ל שקילא טיבותיך ושדייא אחיזרי דאמר ליה חטי דקדחי באכלבאי א"ל התם הלואה הכא זביני
Ada bar Abba dit à Rava : Mais il doit [bien] payer de l’argent au courtier ! Il lui répondit : C’est qu’il le lui paie aussi. Rav Achi dit : L’argent des gens lui sert de courtier.
אמר ליה אדא בר אבא לרבא והא בעי למיתב זוזי לספסירא א"ל דקא יהיב ליה נמי רב אשי אמר זוזי דאינשי אינהו עבדי ליה ספסירותיה:
Dans quel but ? Si c’est pour acquérir, il n’acquiert pas [ainsi] ; si c’est pour que [le vendeur] accepte [la malédiction] « Celui qui a puni… », même s’il ne se fait pas voir, celui-ci l’accepte !
למאי אי למקנא הא לא קני אי לקבולי עליה מי שפרע כי לא מיתחזי נמי מקבל עליה מי שפרע
— En fait, c’est pour qu’il accepte « Celui qui a puni… » ; car celui qui donne de l’argent au cours courant le donne à deux ou trois [vendeurs] : s’il se fait voir de lui, celui-ci se fie [à l’accord] ; sinon, il lui dira : « J’ai pensé que tu avais trouvé de plus beaux produits que les miens et que tu les avais pris. »
לעולם לקבולי עליה מי שפרע ומאן דיהיב זוזי אתרעא [חריפא] לבי תרי תלתא יהיב אי מיתחזי ליה סמכא דעתיה ואי לא אמר ליה אמינא דאשכחת פירי דשפירי מדידי ושקלת
Rav Achi dit : Maintenant que tu dis que c’est parce qu’il se fie [à l’accord], même s’il le rencontre au marché et lui dit [qu’il compte sur lui], celui-ci se fie [à l’accord].
אמר רב אשי השתא דאמרת משום מסמך דעתא אפילו אשכחיה בשוקא וא"ל סמכא דעתיה:
Rav Na’hman dit : La règle de l’usure est : tout paiement pour l’attente est interdit. Et Rav Na’hman dit : Celui qui donne de l’argent à un marchand de cire, alors que [le cours] est de quatre [pains pour un zouz], et que celui-ci lui dit : « Je t’en donnerai cinq » : s’il les a, c’est permis ; s’il ne les a pas, c’est interdit.
אמר רב נחמן כללא דרביתא כל אגר נטר ליה אסור ואמר רב נחמן האי מאן דיהיב זוזי לקיראה וקא אזלי ד' ד' וא"ל יהיבנא לך ה' ה' איתנהו גביה שרי ליתנהו גביה אסור
— C’est évident ! — Ce n’est nécessaire que dans le cas où il a des créances dans la ville. On aurait pu dire : puisqu’il a des créances dans la ville, c’est comme [s’il disait :] « Attends que mon fils vienne » ou « Attends que je trouve la clé » ; il nous apprend que, puisqu’il faut encore les recouvrer, c’est comme s’ils n’existaient pas.
פשיטא לא צריכא דאית ליה אשראי במתא מהו דתימא כיון דאית ליה אשראי במתא כעד שיבא בני או עד שאמצא מפתח דמי קמ"ל כיון דמחסרי גוביינא כמאן דליתנהו דמי:
Et Rav Na’hman dit : Celui qui emprunte des pièces à son prochain et y trouve un excédent : si c’est [dans la mesure] où l’esprit peut se tromper, il est tenu de le lui rendre ; sinon, c’est un simple cadeau qu’il lui a fait.
ואמר רב נחמן האי מאן דאוזיף פשיטי מחבריה ואשכח ביה טופיינא אי בכדי שהדעת טועה מיחייב לאהדוריה ליה ואי לאו מתנה בעלמא הוא דיהיב ליה
De quel cas s’agit-il, « dans la mesure où l’esprit peut se tromper » ? Rav A’ha, fils de Rav Yossef, dit :
היכי דמי בכדי שהדעת טועה אמר רב אחא בריה דרב יוסף
Original : Bava Metzia 63b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.