Mais c’est proche du gain et loin de la perte ! Il lui répondit : Puisqu’il prend sur lui la baisse, c’est proche de l’un et de l’autre.
האי קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא אמר ליה כיון דמקבל עליה זולא קרוב לזה ולזה הוא:
Bava metsi’a 64b בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Celui qui prête à son prochain n’habitera pas dans sa cour gratuitement et ne la louera pas de lui à moindre prix, parce que c’est de l’usure.
מתני׳ המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית:
GUEMARA: Rav Yossef bar Minyomi dit au nom de Rav Na’hman : Bien qu’on ait dit que celui qui habite dans la cour de son prochain à son insu n’est pas tenu de lui payer de loyer, s’il lui a prêté [de l’argent] et habite dans sa cour, il est tenu de lui payer un loyer. Que nous apprend-il ? Nous l’avons [déjà] appris : Celui qui prête à son prochain n’habitera pas dans sa cour gratuitement et ne la louera pas de lui à moindre prix, parce que c’est de l’usure !
גמ׳ אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצרו צריך להעלות לו שכר מאי קמ"ל תנינא המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חנם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית
— D’après la michna, j’aurais dit que cela vaut pour une cour destinée à la location et un homme qui a coutume de louer ; mais une cour qui n’est pas destinée à la location et un homme qui n’a pas coutume de louer, j’aurais dit que non. Il nous apprend [que si].
אי ממתני' הוה אמינא הני מילי בחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר אבל חצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר אימא לא קמ"ל
Certains disent : Rav Yossef bar Minyomi dit au nom de Rav Na’hman : Bien qu’on ait dit que celui qui habite dans la cour de son prochain à son insu n’est pas tenu de lui payer de loyer, [si l’on dit :] « Prête-moi et habite dans ma cour », il est tenu de lui payer un loyer.
איכא דאמרי אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלויני ודור בחצרי צריך להעלות לו שכר
Celui qui dit « il lui a prêté » [l’applique] à plus forte raison à « prête-moi » ; celui qui dit « prête-moi », mais non « il lui a prêté », pour quelle raison ? Puisqu’au début il ne lui a pas prêté dans cette intention, nous n’y voyons pas d’inconvénient.
מ"ד הלוהו כל שכן הלויני ומ"ד הלויני אבל הלוהו לא מ"ט כיון דמעיקרא לאו אדעתא דהכי אוזפיה לית לן בה
Rav Yossef bar ’Hama saisissait les esclaves des gens sur qui il avait des créances et les faisait travailler. Rava, son fils, lui dit : Pour quelle raison le maître agit-il ainsi ? Il lui répondit : Je pense comme Rav Na’hman, car Rav Na’hman a dit : Un esclave ne vaut pas [même] la nourriture de son ventre.
רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו עבידתא א"ל רבא בריה מ"ט עביד מר הכי א"ל אנא כרב נחמן סבירא לי דאמר רב נחמן עבדא נהום כריסיה לא שוי
Il lui dit : Mettons que Rav Na’hman l’ait dit, par exemple, de Dari, son esclave, qui danse dans les tavernes ; l’a-t-il dit d’autres esclaves ? Il lui répondit : Je pense comme ce qu’a dit Rav Daniel bar Rav Ketina au nom de Rav : Celui qui saisit l’esclave de son prochain et le fait travailler est exempt,
א"ל אימור דאמר רב נחמן כגון דארי עבדיה דמרקיד בי כובי עבדי אחריני מי אמר א"ל אנא כי הא דרב דניאל בר רב קטינא אמר רב סבירא לי דאמר התוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור
Original : Bava Metzia 64b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.