ce ne sont que des paroles de complaisance. Rav Achi dit à Amémar : Quelle en est la raison ? Puisque c’est l’acheteur qui devrait poser la condition, et qu’ici c’est le vendeur qui la pose, tu dis que ce ne sont que des paroles de complaisance ?
פטומי מילי בעלמא הוא אמר ליה רב אשי לאמימר טעמא מאי כיון דלוקח בעי לאתנויי והכא מוכר קא מתני אמרת פטומי מילי בעלמא הוא
Mais la baraïta qui enseigne : « Quand tu auras de l’argent, je te le rendrai », où c’est le vendeur qui devrait poser la condition, que le vendeur n’a pas posé de condition et que c’est l’acheteur qui la pose,
אלא מתניתא דקתני לכשיהיו לך מעות אחזיר לך מותר דמוכר הוא דבעי לאתנויי מוכר לא אתני ולוקח קא מתני
nous avons demandé : En quoi le début diffère-t-il de la fin ? Et Rava a dit : Dans la fin, il lui a dit « de mon plein gré ». La raison est donc qu’il lui a dit « de mon plein gré » ; mais s’il ne lui avait pas dit « de mon plein gré », ne dirions-nous pas que ce ne sont que des paroles de complaisance ?
ואמרינן מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא ואמר רבא סיפא דאמר ליה מדעתיה טעמא דא"ל מדעתיה הא לא א"ל מדעתיה לא אמרינן פטומי מילי בעלמא הוא
Un malade alité écrivit un acte de divorce pour sa femme ; il gémit et soupira. Elle lui dit : Pourquoi soupires-tu ? Si tu te rétablis, je suis à toi. Rav Zevid dit : Ce ne sont que des paroles de complaisance.
ההוא שכיב מרע דכתב לה גיטא לדביתהו אנגיד ואתנח אמרה ליה אמאי קא מתנחת אי קיימת דידך אנא אמר רב זביד פטומי מילי בעלמא הוא
Rav A’ha de Difti dit à Ravina : Et si ce n’étaient pas des paroles de complaisance, qu’en serait-il ? Est-ce à elle de mettre une condition dans l’acte de divorce ? C’est à lui de mettre une condition dans l’acte de divorce ! — On aurait pu dire que lui-même s’est résolu à donner l’acte de divorce en comptant sur ce qu’elle disait ; il nous apprend [qu’il n’en est rien].
« S’il lui a prêté sur son champ » : Rav Houna dit : [Si la clause est convenue] au moment de la remise de l’argent, il acquiert tout ; après la remise de l’argent, il n’acquiert qu’à hauteur de son argent. Et Rav Na’hman dit : Même après la remise de l’argent, il acquiert tout.
הלוהו על שדהו: אמר רב הונא בשעת מתן מעות קנה הכל לאחר מתן מעות לא קנה אלא כנגד מעותיו ורב נחמן אמר אפילו לאחר מתן מעות קנה הכל
Rav Na’hman jugea un cas chez l’exilarque selon son enseignement. Rav Yehouda déchira son acte. L’exilarque lui dit : Rav Yehouda a déchiré ton acte. Il lui répondit : Est-ce un enfant qui l’a déchiré ? C’est un grand homme qui l’a déchiré ; il y a vu une raison et l’a déchiré.
עבד רב נחמן עובדא גבי ריש גלותא כשמעתיה קרעיה רב יהודה לשטריה אמר ליה ריש גלותא רב יהודה קרע לשטרך אמר ליה דרדקא קרעיה גברא רבה קרעיה חזא ביה טעמא וקרעיה
Rav Na’hman revint [sur sa position] et dit : Même au moment de la remise de l’argent, il n’acquiert rien du tout. Rava objecta à Rav Na’hman : « Si tu ne me rembourses pas d’ici trois ans, il est à moi » — il est à lui !
הדר אמר רב נחמן אפילו בשעת מתן מעות לא קנה ולא כלום איתיביה רבא לרב נחמן אם אי אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים הרי היא שלי הרי היא שלו
Mais selon Minyomi, la Michna fait difficulté ! — Si tu veux, dis que la Michna est de Rabbi Yossé, qui dit que l’asmakhta fait acquérir ;
ולמניומי קשיא מתני' איבעית אימא מתני' רבי יוסי היא דאמר אסמכתא קניא
Original : Bava Metzia 66a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.