si tu veux, dis [qu’il s’agit d’un cas] où il lui a dit : « Acquiers dès maintenant ».
איבעית אימא דאמר ליה קני מעכשיו
Bava metsi’a 66b בבא מציעא
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mar Yanouka et Mar Kachicha, fils de Rav ’Hisda, dirent à Rav Achi : Ainsi disent les Nehardéens au nom de Rav Na’hman : l’asmakhta fait acquérir en son temps ; hors de son temps, elle ne fait pas acquérir.
א"ל מר ינוקא ומר קשישא בני דרב חסדא לרב אשי הכי אמרי נהרדעאי משמיה דרב נחמן האי אסמכתא בזמניה קניא בלא זמניה לא קניא
Il leur dit : Toute chose fait acquérir en son temps et ne fait pas acquérir hors de son temps ! [Que voulez-vous donc dire ?]
א"ל כל מידי בזמניה קני בלא זמניה לא קני
Peut-être voulez-vous dire ceci : s’il l’a rencontré pendant le délai et lui a dit « Acquiers », il acquiert ; après le délai, s’il lui a dit « Acquiers », il n’acquiert pas. Pour quelle raison ? C’est par gêne qu’il le lui a dit.
דלמא הכי קאמריתו אשכחיה בגו זמניה וא"ל קני קני בתר זמניה ואמר ליה קני לא קני מאי טעמא מחמת כיסופא הוא דקאמר ליה
Mais il n’en est rien, car même pendant le délai il n’acquiert pas ; et s’il lui dit « Acquiers », c’est qu’il pense : quand l’échéance arrivera, qu’il ne vienne pas me tourmenter.
ולא היא דאפילו בגו זמניה נמי לא קני והאי דקאמר ליה קני קא סבר כי מטי זמניה לא ליתי ליטרדן
Rav Papa dit : L’asmakhta tantôt fait acquérir, tantôt ne fait pas acquérir. S’il l’a trouvé en train de boire de la bière, il acquiert ; [s’il l’a trouvé] en train de retourner des pièces [pour réunir la somme], il n’acquiert pas.
אמר רב פפא האי אסמכתא זימנין קניא וזימנין לא קניא אשכחיה דקא שתי שכרא קני דקא מהפך אזוזי לא קני
Rav A’ha de Difti dit à Ravina : Peut-être boit-il pour dissiper son angoisse ; ou bien quelqu’un d’autre lui a promis de l’argent. Mais Ravina dit : S’il est exigeant quant au prix, [l’autre] acquiert certainement.
א"ל רב אחא מדפתי לרבינא דלמא לפכוחי פחדיה קא שתי אי נמי איניש אחרינא אסמכיה אזוזי אלא אמר רבינא אי קפיד בדמי ודאי קני
Rav A’ha de Difti dit à Ravina : Peut-être pense-t-il [ainsi] pour que sa terre ne soit pas dépréciée. Mais Rav Papa dit : S’il est exigeant quant à la terre, [l’autre] acquiert certainement.
אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא דלמא סבר כי היכי דלא תיתזיל ארעיה אלא אמר רב פפא אי קפיד בארעא ודאי קני
Rav Papa dit encore : Bien que les Sages aient dit que l’asmakhta ne fait pas acquérir, [le champ] devient une hypothèque (apotiki) sur laquelle on peut recouvrer.
ואמר רב פפא אף על גב דאמור רבנן אסמכתא לא קניא אפותיקי הויא למיגבא מינה
Rav Houna, fils de Rav Natan, dit à Rav Papa : Lui a-t-il donc dit « Acquiers pour le recouvrement » ? Mar Zoutra, fils de Rav Mari, dit à Ravina : Et même s’il lui avait dit « Acquiers pour recouvrer sur elle », acquerrait-il ? En fin de compte c’est une asmakhta, et l’asmakhta ne fait pas acquérir !
א"ל רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא מי קאמר ליה קני לגוביינא אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא ואי אמר קני למיגבא מיניה קני סוף סוף אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא
Mais qu’est-ce que l’hypothèque dont parle Rav Papa ? C’est quand il lui a dit : « Tu n’auras de remboursement que sur celle-ci. »
אלא אפותיקי דקאמר רב פפא מאי היא דאמר ליה לא יהא לך פרעון אלא מזו
Un homme vendit une terre à son prochain avec garantie. [L’acheteur] lui dit : Si on me la saisit, me feras-tu recouvrer sur la meilleure de tes meilleures terres ? Il lui répondit : Je ne te ferai pas recouvrer sur la meilleure des meilleures, car je veux la garder pour moi ; mais je te ferai recouvrer sur une autre bonne terre que j’ai. Finalement on la lui saisit. Il vint et voulut prendre la meilleure des meilleures.
ההוא גברא דזבין ליה ארעא לחבריה באחריות א"ל אי טרפו ליה מנאי מגבית לי מעידי עידית דאית לך אמר ליה מעידי עידית לא מגבינא לך דבעינן למיקם קמאי אלא מגבינא לך מעידית אחרים דאית לי לסוף טרפוה מיניה אתא בדקא שקיל לעידי עידית
Rav Papa pensait dire : [qu’il recouvre] sur la bonne terre. [L’acheteur] lui dit : Mais elle est encore là [la meilleure des meilleures] !
סבר רב פפא למימר מעידית א"ל והא קיימא
Rav A’ha de Difti dit à Ravina : Que [le vendeur] lui réponde donc : Quand je t’ai dit que je te ferais recouvrer [sur la bonne], c’est que la meilleure des meilleures existait [à côté] ; maintenant, la bonne tient lieu pour moi de meilleure des meilleures.
א"ל רב אחא מדפתי לרבינא ולימא ליה כי אמרי לך אנא מגבינא לך דהוה עידי עידית קיימא השתא קיימא ליה עידית במקום עידי עידית
Rav Kahana avait une créance d’argent sur Rav bar Chéva. Celui-ci lui dit : Si je ne te paie pas à tel jour, recouvre sur ce vin. Rav Papa pensait dire : Quand nous disons que l’asmakhta ne fait pas acquérir, cela vaut pour une terre, qui n’est pas destinée à la vente ; mais le vin, puisqu’il est destiné à la vente, est comme de l’argent.
רב בר שבא הוה מסיק ביה רב כהנא זוזי א"ל אי לא פרענא לך ליום פלוני גבי מהאי חמרא סבר רב פפא למימר כי אמרינן אסמכתא לא קניא הני מילי בארעא דלאו לזבוני קיימא אבל חמרא כיון דלזבוני קאי כזוזי דמי
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit à Rav Papa : Ainsi disons-nous au nom de Rabba : tout [engagement formulé par] « si » ne fait pas acquérir.
א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא הכי אמרי' משמיה דרבה כל דאי לא קני
Rav Na’hman dit : Maintenant que les Sages ont dit que l’asmakhta ne fait pas acquérir, la terre revient et les fruits reviennent. Est-ce à dire que Rav Na’hman pense qu’une renonciation par erreur n’est pas une renonciation ?
אמר רב נחמן השתא דאמור רבנן אסמכתא לא קניא הדר ארעא והדרי פירי למימרא דסבר רב נחמן מחילה בטעות לא הויא מחילה
Or n’a-t-on pas dit : Celui qui vend les fruits d’un palmier à son prochain — Rav Houna dit : tant qu’ils ne sont pas venus au monde, il peut se rétracter ; une fois venus au monde, il ne peut pas se rétracter. Et Rav Na’hman dit : même une fois venus au monde, il peut se rétracter.
והאיתמר המוכר פירות דקל לחבירו אמר רב הונא עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו משבאו לעולם אין יכול לחזור בו ורב נחמן אמר אף משבאו לעולם יכול לחזור בו
Et Rav Na’hman a dit : J’admets que s’il les a saisis et mangés, on ne les lui reprend pas ! — Là, c’est une vente ; ici, c’est un prêt.
ואמר רב נחמן מודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה התם זביני הכא הלואה
Rava dit :
אמר רבא
Original : Bava Metzia 66b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.