comme des majeurs.
כגדולים
Bava metsi’a 67b בבא מציעא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava, fils de Rav Yossef, dit au nom de Rava : Ce gage foncier, dans un lieu où l’on évince [le créancier], qu’il n’en consomme [les fruits] qu’avec déduction ; et un disciple des Sages, même avec déduction, qu’il n’en consomme pas. Mais comment en consommera-t-il ? À forfait.
אמר רבא בריה דרב יוסף משמיה דרבא האי משכנתא באתרא דמסלקי לא ניכול אלא בנכייתא וצורבא מדרבנן אפילו בנכייתא לא ניכול אלא במאי ניכול בקיצותא
Cela va bien selon celui qui dit que le forfait est permis ; mais selon celui qui dit que le forfait est interdit, que peut-on dire ? Car on a dit : au sujet du forfait, Rav A’ha et Ravina sont en désaccord ; l’un dit que le forfait est permis, et l’autre dit que le forfait est interdit. Qu’est-ce que le forfait ? Quand il lui dit : « Jusqu’à cinq ans, je le consommerai sans déduction ; à partir de là, je te compterai tous les fruits. »
הניחא למאן דאמר קיצותא שריא אלא למאן דאמר קיצותא אסירא מאי איכא למימר דאתמר קיצותא פליגא בה רב אחא ורבינא חד אמר קיצותא שריא וחד אמר קיצותא אסירא היכי דמי קיצותא דאמר ליה עד חמש שנין אכילנא לה בלא נכייתא מכאן ואילך שיימנא לך כולהו פירי
Certains disent : tout [usage] sans déduction est interdit ; mais qu’est-ce que le forfait ? Quand il lui dit : « Jusqu’à cinq ans, je le consommerai avec déduction ; à partir de là, je te compterai tous les fruits. »
איכא דאמרי כל בלא נכייתא אסור אבל היכי דמי קיצותא דאמר ליה עד חמש שנין אכילנא בנכייתא מכאן ואילך שיימנא לך כולהו פירי
Celui qui interdit dans le premier cas permet dans le second ; celui qui interdit dans le second, comment lui est-il permis de consommer ? Il lui est permis [de consommer] selon le gage foncier de Soura, où l’on écrit ainsi : « À l’achèvement de ces années, cette terre sortira sans argent. »
מאן דאסר בקמייתא שרי בבתרייתא מאן דאסר בבתרייתא היכי שרי למיכל שרי כי משכנתא דסורא דכתבי בה הכי במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף
Rav Papa et Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, disent tous deux : Ce gage foncier, dans un lieu où l’on évince [le créancier], le créancier [de celui-ci] ne recouvre pas sur lui, le premier-né n’en prend pas double part, et la septième année l’annule.
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אמרי תרוייהו האי משכנתא באתרא דמסלקי אין בעל חוב גובה הימנה ואין הבכור נוטל בה פי שנים ושביעית משמטתה
Et dans un lieu où l’on n’évince pas, le créancier recouvre sur lui, le premier-né en prend double part, et la septième année ne l’annule pas.
ובאתרא דלא מסלקי בעל חוב גובה הימנו ובכור נוטל בו פי שנים ואין שביעית משמטתה
Mar Zoutra dit au nom de Rav Papa : Ce gage foncier, dans un lieu où l’on évince, on l’évince même [alors que] les dattes sont [étalées] sur l’aire de séchage ; mais s’il les a soulevées dans des corbeilles, il les a acquises. Et selon celui qui dit que les ustensiles de l’acheteur dans le domaine du vendeur font acquérir à l’acheteur, même s’il ne les a pas soulevées, du moment qu’elles sont dans des corbeilles, il les a acquises.
ואמר מר זוטרא משמיה דרב פפא האי משכנתא באתרא דמסלקי מסלקי ליה ואפילו מתמרי דאבודיא ואי אגבהנהו בסיסני קננהו ולמאן דאמר כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח אפילו דלא אגבהנהו בסיסני קננהו:
C’est évident : dans un lieu où l’on évince, s’il a dit « Je ne me retirerai pas », voilà qu’il a dit qu’il ne se retirerait pas. Mais dans un lieu où l’on n’évince pas, s’il a dit « Je me retirerai », qu’en est-il ? Faut-il un acte d’acquisition de sa part ou non ?
פשיטא באתרא דמסלקי ואמר לא מסתלקנא הא קאמר דלא מסתלקנא אלא באתרא דלא מסלקי ואמר מסתלקנא מאי צריך למקנא מיניה או לא
Rav Papa dit : Il n’est pas nécessaire d’acquérir de lui. Rav Chéchet, fils de Rav Idi, dit : Il faut acquérir de lui. Et la halakha est qu’il faut acquérir de lui.
רב פפא אמר לא צריך למקנא מיניה רב ששת בריה דרב אידי אמר צריך למקנא מיניה והלכתא צריך למקנא מיניה
Si [l’emprunteur] a dit : « J’irai chercher l’argent », [le créancier] ne consomme pas [les fruits]. « J’irai, je m’efforcerai et j’apporterai l’argent » : Ravina dit qu’il consomme, et Mar Zoutra, fils de Rav Mari, dit qu’il ne consomme pas. Et la halakha est qu’il ne consomme pas.
אמר איזיל ואייתי זוזי לא אכיל איזיל ואטרח ואייתי זוזי רבינא אמר אכיל ומר זוטרא בריה דרב מרי אמר לא אכיל והלכתא לא אכיל
Rav Kahana, Rav Papa et Rav Achi ne consommaient pas [les fruits d’un gage] avec déduction ; Ravina consommait avec déduction.
רב כהנא ורב פפא ורב אשי לא אכלי בנכייתא רבינא אכיל בנכייתא
Mar Zoutra dit : Quelle est la raison de celui qui consomme avec déduction ? Il en va comme du champ patrimonial [consacré] : pour le champ patrimonial, bien qu’on en consomme beaucoup de fruits, la Torah n’a-t-elle pas dit
אמר מר זוטרא מאי טעמא דמאן דאכיל בנכייתא מידי דהוה אשדה אחוזה שדה אחוזה לאו אע"ג דקא אכיל פירי טובא אמר רחמנא
Original : Bava Metzia 67b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.