qu’on le rachète pour quatre zouz [par an] ? Ici aussi, il n’y a pas de différence.
קא פריק לה בארבעה זוזי הכא נמי לא שנא
Bava metsi’a 68a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et celui qui interdit te dira : le champ patrimonial est un bien consacré, et la Torah l’a fixé selon un rachat ; ici, c’est un prêt, et cela a l’apparence d’intérêt.
ומאן דאסר אמר לך שדה אחוזה הקדש היא ורחמנא אוקמיה אפדיון הכא הלואה היא ומיחזי כרבית
Rav Achi dit : Les anciens de Mata Me’hassia m’ont dit : un gage foncier sans précision [vaut pour] un an. Quelle conséquence ? Que s’il en a consommé [les fruits] un an, [l’emprunteur] peut l’évincer ; sinon, il ne peut pas l’évincer.
אמר רב אשי אמרו לי סבי דמתא מחסיא סתם משכנתא שתא למאי נפקא מינה דאי אכיל לה שתא מצי מסלק ליה ואי לא לא מצי מסלק ליה
Rav Achi dit encore : Les anciens de Mata Me’hassia m’ont dit : pourquoi [l’appelle-t-on] machkanta ? Parce qu’il réside (chekhouna) chez lui. Quelle conséquence ? Pour la loi du voisin limitrophe.
ואמר רב אשי אמרו לי סבי דמתא מחסיא מאי משכנתא דשכונה גביה למאי נפקא מינה לדינא דבר מצרא
Rava dit : La halakha n’est ni selon les ventes à crédit des gens de Papounia, ni selon les actes des gens de Me’hoza, ni selon les fermages des gens de Narech.
אמר רבא לית הלכתא לא כטרשי פפונאי ולא כשטרי מחוזנאי ולא כחכירי נרשאי
Les ventes à crédit des gens de Papounia : comme les ventes à crédit de Rav Papa.
כטרשי פפונאי כטרשי דרב פפא
Les actes des gens de Me’hoza : ils convertissent pour lui le profit en capital et l’inscrivent dans l’acte. Qui dit qu’il y aura du profit ?
שטרי מחוזנאי דזקפי ליה לרווחא אקרנא וכתבי ליה בשטרא מי יימר דהוה רווחא
Mar bar Amémar dit à Rav Achi : Mon père faisait ainsi, et quand ils venaient devant lui, il les croyait. Il lui répondit : Cela va tant qu’il est là ; mais s’il meurt et que l’acte tombe devant les orphelins, qu’en sera-t-il ? « Comme une erreur qui émane du souverain » (Qo 10, 5). Et Amémar mourut.
א"ל מר בר אמימר לרב אשי אבא עביד הכי וכי אתו לקמיה מהימן להו א"ל תינח היכא דאיתיה לדידיה אי שכיב ונפל שטרא קמי יתמי מאי הוי (קהלת י, ה) כשגגה שיוצא' מלפני השליט ונח נפשיה דאמימר
Les fermages des gens de Narech : ils écrivent ainsi : « Untel a donné sa terre en gage à Untel, puis il l’a reprise de lui à ferme. » Quand [le créancier] l’a-t-il acquise, pour la lui céder [à ferme] ?
חכירי נרשאי דכתבי הכי משכן ליה פלניא ארעיה לפלניא והדר חכרה מיניה אימת קנאה דאקנייה נהליה
Et aujourd’hui qu’on écrit ainsi : « Nous avons acquis de lui, nous avons attendu un certain temps, puis il l’a reprise à ferme », [on pensait que,] afin de ne pas fermer la porte devant les emprunteurs, c’était bien. Mais cela n’a pas de fondement.
והאידנא דקא כתבי הכי קנינא מיניה ושהינא כמה עידני והדר חכרה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין שפיר דמי ולאו מלתא היא:
MICHNA: On n’installe pas un boutiquier à moitié bénéfice, et on ne donne pas d’argent pour acheter des produits à moitié bénéfice, à moins de lui donner son salaire comme à un ouvrier.
מתני׳ אין מושיבין חנוני למחצית שכר ולא יתן מעות ליקח בהן פירות למחצית שכר אלא אם כן נותן לו שכרו כפועל
On ne fait pas couver des poules à moitié [profit], et on n’estime pas des veaux et des poulains à moitié, à moins de lui donner le salaire de sa peine et de sa nourriture.
אין מושיבין תרנגולין למחצה ואין שמין עגלין וסייחין למחצה אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו
Mais on accepte des veaux et des poulains à moitié, et on les élève jusqu’à ce qu’ils atteignent le tiers [de leur croissance], et une ânesse jusqu’à ce qu’elle puisse porter.
אבל מקבלין עגלין וסייחין למחצה ומגדלין אותן עד שיהו משולשין וחמור עד שתהא טוענת:
GUEMARA: Il a été enseigné : comme un ouvrier inoccupé. Que signifie « comme un ouvrier inoccupé » ?
גמ׳ תנא כפועל בטל מאי כפועל בטל
Original : Bava Metzia 68a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.