Dans un cas comme celui-ci, il faut certainement l’en informer. Pour l’argent, prendrait-on les bonnes pièces en laissant les usées ?
כה"ג ודאי צריך לאודועיה זוזי מי שקיל טבי ושביק חסרי
Bava metsi’a 69b בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
(Il lui dit... il ne lui dit pas.) Mais pour le vin, tout le monde sait qu’il y en a qui a bon goût et qu’il y en a qui n’a pas bon goût.
(אמר ליה לא אמר ליה) חמרא כולי עלמא ידעי דאיכא דבסים ואיכא דלא בסים
Revenons au texte : Rav Na’hman a dit : l’argent est comme déjà partagé. Cela vaut pour des pièces courantes avec des courantes, des pièces de poids avec des pièces de poids ; mais des pièces courantes avec des pièces de poids, non.
גופא אמר רב נחמן זוזי כמאן דפליגי דמו הני מילי טבי וטבי תקולי ותקולי אבל טבי ותקולי לא
Rav ’Hama louait de l’argent pour une pchita par jour. L’argent de Rav ’Hama s’épuisa. Il pensait : En quoi est-ce différent d’une pioche ? Mais il n’en est rien : la pioche revient telle quelle et sa dépréciation est connue ; l’argent ne revient pas tel quel et sa dépréciation n’est pas connue.
רב חמא הוה מוגר זוזי בפשיטא ביומא כלו זוזי דרב חמא הוא סבר מאי שנא ממרא ולא היא מרא הדרא בעינא וידיע פחתיה זוזי לא הדרי בעינייהו ולא ידיע פחתיה
Rava dit : Il est permis de dire à son prochain : « Voici quatre zouz, et prête de l’argent à Untel. » La Torah n’a interdit que l’intérêt qui va de l’emprunteur au prêteur. Rava dit encore : Il est permis de dire à son prochain : « Prends quatre zouz, et dis à Untel de me prêter de l’argent. » Pour quelle raison ? Il reçoit un salaire pour sa parole.
אמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה הילך ד' זוזי ואוזפיה לפלניא זוזי לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה ואמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה שקיל לך ארבעה זוזי וא"ל לפלוני לאוזפן זוזי מ"ט שכר אמירה קא שקיל
Comme Abba Mar, fils de Rav Papa, qui prenait aux ciriers un bloc de cire et disait à son père de leur prêter de l’argent. Les Sages dirent à Rav Papa : Le fils du maître mange de l’intérêt ! Il leur répondit : Tout intérêt de ce genre, mangeons-en ! La Torah n’a interdit que l’intérêt qui va de l’emprunteur au prêteur ; ici, il reçoit un salaire pour sa parole, et c’est permis.
כי הא דאבא מר בריה דרב פפא הוה שקיל אוגנא דקירא מקיראי וא"ל לאבוה אוזפינהו זוזי אמרו ליה רבנן לרב פפא אכיל בריה דמר רביתא אמר להו כל כי האי רביתא ניכול לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה הכא שכר אמירה קא שקיל ושרי:
MICHNA: On estime à moitié une vache, un âne et tout ce qui produit tout en se nourrissant. Dans un lieu où l’on a coutume de partager les petits aussitôt, on les partage ; dans un lieu où l’on a coutume de les élever, on les élève.
מתני׳ שמין פרה וחמור וכל דבר שהוא עושה ואוכל למחצה מקום שנהגו לחלוק את הולדות מיד חולקין מקום שנהגו לגדל יגדילו
Rabban Chimon ben Gamliel dit : On estime un veau avec sa mère et un poulain avec sa mère. Et on peut surenchérir pour son champ sans craindre [l’interdit de] l’intérêt.
רבן שמעון בן גמליאל אומר שמין עגל עם אמו וסיח עם אמו ומפריז על שדהו ואינו חושש משום רבית:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : « On peut surenchérir pour son champ sans craindre l’intérêt » : comment ? Celui qui loue un champ de son prochain pour dix kor de blé par an, et lui dit : « Donne-moi deux cents zouz, je l’amenderai, et je te paierai douze kor par an » — c’est permis.
גמ׳ תנו רבנן מפריז על שדהו ואינו חושש משום רבית כיצד השוכר את השדה מחבירו בעשרה כורים חטין לשנה ואומר לו תן לי מאתים זוז ואפרנסנה ואני אעלה לך שנים עשר כורין לשנה מותר
Mais on ne surenchérit ni pour une boutique ni pour un navire.
אבל אין מפריז לא על חנות ולא על ספינה
Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : Parfois on surenchérit pour une boutique, pour y peindre des images, et pour un navire, pour lui faire un mât. Une boutique, pour y peindre des images : car les gens s’y pressent et le loyer est plus élevé. Un navire, pour lui faire un mât : puisque le mât est plus beau, le loyer est plus élevé.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פעמים שמפריז על חנות לצור בה צורה ספינה לעשות לה איסקריא חנות לצור בה צורתא דצבו בה אינשי והוי אגרא טפי ספינה לעשות לה איסקריא כיון דשפירא איסקריא טפי אגרא טפי
Un navire : Rav dit : le loyer et [la garantie de] l’épave. Rav Kahana et Rav Assi dirent à Rav : Si [on prend] le loyer, pas l’épave ; si l’épave, pas le loyer ! Rav se tut.
ספינתא אמר רב אגרא ופגרא אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב אי אגרא לא פגרא אי פגרא לא אגרא שתיק רב
Rav Chéchet dit : Pourquoi Rav s’est-il tu ? N’avait-il pas entendu ce qui a été enseigné : Bien qu’on ait dit qu’on n’accepte pas de « troupeau de fer » d’un Israélite, mais qu’on accepte un « troupeau de fer » des non-Juifs, on a dit cependant : Celui qui estime une vache pour son prochain et lui dit : « Ta vache est à ma charge pour trente dinars, et je te paierai un sela par mois » — c’est permis, parce qu’il n’en a pas fait une somme d’argent.
אמר רב ששת מ"ט שתיק רב לא שמיעא ליה הא דתניא אע"פ. שאמרו אין מקבלין צאן ברזל מישראל אבל מקבלין צאן ברזל מן הנכרים אבל אמרו השם פרה לחבירו ואמר לו הרי פרתך עשויה עלי בשלשים דינר ואני אעלה לך סלע בחדש מותר לפי שלא עשאה דמים
Il n’en a pas fait [une somme d’argent] ? Rav Chéchet dit : Il n’en a pas fait une somme d’argent de son vivant, mais [seulement] après sa mort.
ולא עשאה אמר רב ששת לא עשאה דמים מחיים אלא לאחר מיתה
Rav Papa dit : La halakha est : pour un navire, le loyer et l’épave.
אמר רב פפא הלכתא ספינה אגרא ופגרא
Original : Bava Metzia 69b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.