Celui qui reconnaît un acte qu’il a écrit, [le créancier] n’a pas besoin de le faire valider, et il recouvre sur des biens engagés.
מודה בשטר שכתבו אינו צריך לקיימו וגובה מנכסים משועבדים
Bava metsi’a 72b בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava lui dit : Est-ce comparable ? Là, [l’acte] pouvait être écrit ; ici, il ne pouvait pas être écrit.
אמר ליה רבא מי דמי התם ניתן להכתב הכא לא ניתן להכתב
Mérimar était assis et rapportait cet enseignement. Ravina dit à Mérimar : Mais ce que dit Rabbi Yo’hanan, « décret, de peur qu’il ne recouvre depuis la première date », dirons-nous [qu’il en est ainsi parce que l’acte] ne pouvait pas être écrit ? Il lui répondit : Comment comparer ? Là, admettons qu’il ne pouvait pas être écrit de la première date, mais il pouvait être écrit de la seconde date ; ici, il ne pouvait pas du tout être écrit.
יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבינא למרימר אלא הא דאמר ר' יוחנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון נימא לא ניתן ליכתב א"ל הכי השתא התם נהי דלא ניתן ליכתב מזמן ראשון אבל ניתן ליכתב מזמן שני הכא לא ניתן ליכתב כלל
Mais ce qui a été enseigné : « Pour l’amélioration des terres, comment ? Quelqu’un a volé un champ de son prochain et l’a vendu à un autre, qui l’a amélioré, et voici que [le champ] sort de sa main ; quand il recouvre, il recouvre le capital sur des biens engagés et l’amélioration sur des biens libres » — dirons-nous [que c’est parce que l’acte] ne pouvait pas être écrit ?
אלא הא דתניא לשבח קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין נימא לא ניתן ליכתב
Comment comparer ? Là, soit selon celui qui dit qu’il lui convient de ne pas être appelé voleur, soit selon celui qui dit qu’il lui convient de garder sa crédibilité, il apaise le propriétaire et maintient son acte ; ici, il cherche à lui soustraire [le bien], et il maintiendrait l’acte ?
הכי השתא התם אי למ"ד ניחא ליה דלא ניקרייה גזלנא אי למ"ד ניחא ליה דליקום בהימנותיה מפייס ליה למריה ומוקים ליה לשטריה הכא לאברוחי מיניה קמכוין שטרא מקיים ליה:
MICHNA: On ne conclut pas [d’achat à terme] sur des produits avant que le cours ne soit publié. Une fois le cours publié, on conclut, et même si celui-ci n’en a pas, celui-là en a.
מתני׳ אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין ואע"פ שאין לזה יש לזה
S’il est le premier à moissonner, il peut conclure avec lui sur la meule, sur la cuve de raisins, sur la cuve d’olives, sur les boules [d’argile] du potier, et sur la chaux une fois qu’on l’a plongée dans le four.
היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זיתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד מששקעו בכבשן
Il peut conclure avec lui sur le fumier toute l’année. Rabbi Yossé dit : On ne conclut sur le fumier que s’il a du fumier sur le tas ; et les Sages permettent.
ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה רבי יוסי אומר אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היתה לו זבל באשפה וחכמים מתירים
Et il peut conclure avec lui au cours le plus avantageux. Rabbi Yehouda dit : Même s’il n’a pas conclu avec lui au cours le plus avantageux, il peut lui dire : « Donne-moi à ce cours-ci, ou rends-moi mon argent. »
ופוסק עמו בשער הגבוה רבי יהודה אומר אע"פ שלא פסק עמו בשער הגבוה יכול לומר תן לי כזה או תן לי את מעותי:
GUEMARA: Rabbi Assi dit au nom de Rabbi Yo’hanan : On ne conclut pas selon le cours qui est au marché. Rabbi Zeïra dit à Rabbi Assi : Rabbi Yo’hanan l’a-t-il dit même [d’un marché] comme celui de Dourmous ? Il lui répondit : Rabbi Yo’hanan ne l’a dit que du marché des bourgades, où les cours ne sont pas fixes.
גמ׳ אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן אין פוסקין על שער שבשוק אמר ליה ר' זירא לר' אסי אמר ר' יוחנן אפי' כדורמוס הזה אמר ליה לא אמר ר' יוחנן אלא בשוק של עיירות דלא קביעי תרעייהו
Et selon ce que nous pensions d’abord, que Rabbi Yo’hanan l’avait dit même [d’un marché] comme celui de Dourmous, la Michna qui enseigne : « On ne conclut pas sur des produits avant que le cours ne soit publié ; une fois le cours publié, on conclut », comment la trouve-t-on [applicable] ? — La Michna [parle] du blé d’Akhalbi et d’Arbi, dont le cours se maintient plus longtemps.
ולמאן דסליק אדעתין מעיקרא דאמר ר' יוחנן אפי' כדורמוס הזה אלא מתני' דקתני אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין היכי משכחת לה מתניתין בחיטי דאכלבי וארבי דמשוך תרעיה טפי
Les Sages ont enseigné : On ne conclut pas sur des produits avant que le cours ne soit publié ; une fois le cours publié, on conclut, et même si celui-ci n’en a pas, celui-là en a. Si les nouveaux [produits se vendent] à quatre et les anciens à trois, on ne conclut pas avant que le cours ne soit publié pour le nouveau et pour l’ancien.
ת"ר אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אע"פ שאין לזה יש לזה היו חדשות מארבע וישנות משלש אין פוסקין עד שיצא השער לחדש ולישן
Si [le cours] est à quatre pour les glaneurs et à trois pour tout le monde, on ne conclut pas avant que le cours ne soit publié pour le glaneur et pour le vendeur.
היו לקוטות מארבע ולכל אדם משלש אין פוסקין עד שיצא השער ללוקט ולמוכר
Rav Na’hman dit : On conclut pour les glaneurs au cours des glaneurs. Rava dit à Rav Na’hman : En quoi le glaneur diffère-t-il ? [Parce que,] s’il n’en a pas, il peut emprunter du glanage de son compagnon ? Le propriétaire aussi peut emprunter du glanage ! Il lui répondit : Pour un propriétaire, c’est humiliant d’emprunter du glanage. Si tu veux, dis : celui qui donne de l’argent à un propriétaire le donne pour de beaux produits.
אמר רב נחמן פוסקין ללקוטות כשער הלקוטות א"ל רבא לרב נחמן מ"ש לוקט דאי לית ליה יזיף מלקוט חבריה בעל הבית נמי יזיף מלקוט א"ל בעל הבית זילא ביה מילתא למיזף מלקוט איבעית אימא מאן דיהב זוזי לבעל הבית אפירי שפירי יהיב
Rav Chéchet dit au nom de Rav Houna : On n’emprunte pas [des produits] sur la base du cours du marché. Rav Yossef bar ’Hama dit à Rav Chéchet — et certains disent : Rav Yossé bar Abba dit à Rav Chéchet : Rav Houna a-t-il vraiment dit cela ? Les étudiants de l’académie ne lui ont-ils pas demandé : ceux qui empruntent [du blé] en Tichri et le remboursent en Tevet, est-ce permis ou interdit ? Il leur répondit : Voici du blé à Hini, voici du blé à Chili ; s’il veut, il en achète et le lui rembourse.
אמר רב ששת אמר רב הונא אין לוין על שער שבשוק אמר ליה רב יוסף בר חמא לרב ששת ואמרי לה רב יוסי בר אבא לרב ששת ומי א"ר הונא הכי והא בעי מיני' מרב הונא הני בני בי רב דיזפי בתשרי ופרעי בטבת שרי או אסיר אמר להו הא חיטי בהיני והא חיטי בשילי אי בעי זבני ופרעי ליה
Au début, Rav Houna pensait qu’on n’emprunte pas ; lorsqu’il entendit ce que dit Rav Chmouel bar ’Hiya au nom de Rabbi Éléazar, qu’on emprunte, il dit lui aussi qu’on emprunte.
מעיקרא סבר רב הונא אין לוין כיון דשמעה להא דא"ר שמואל בר חייא א"ר אלעזר לוין אמר איהו נמי לוין
Les Sages ont enseigné : Celui qui transporte un ballot d’un endroit à un autre, et son compagnon le rencontre et lui dit : « Donne-le-moi, et je te paierai comme on te paierait à cet endroit-là » —
תנו רבנן המוליך חבילה ממקום למקום מצאו חבירו ואמר לו תנה לי ואני אעלה לך כדרך שמעלין לך באותו מקום
Original : Bava Metzia 72b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.